דחיית תביעה לדמי לידה בעקבות העדר יחסי עובד מעביד

יצוין גם, כי בעבר הגישה התובעת תביעה נוספת לדמי לידה, אך זאת בגין לידה אחרת וקודמת מחודש יוני 2017, להלן – "התביעה הקודמת". הנתבע דחה גם את התביעה הקודמת בנימוק של העדר יחסי עובד מעסיק בין התובעת לבעלה.

...

ביום 27.12.18 הודיע הנתבע לתובעת כי תביעתה לדמי לידה נדחית בנימוק שלא התקיימו יחסי עובד מעסיק בינה לבין מר שושן שבבעלותו עסק בשם "אפקט הסאונד הגברה ותאורה" (עסק הפועל בתחום הפקת אירועים ומספק שירותי הגברה, תאורה והקרנה למוסדות וגופים שונים) (להלן: "העסק").

אין אנו מקבלים טיעון זה. אין זה סביר, ולא משנה איך מסתכלים על הדברים, במיוחד לאחר האופן בו תואר תפקידה של התובעת על ידה ועל ידי בעלה, שהוא לבדו מסוגל היה לבצע גם את תפקידה שלה במשרה מלאה עת נעדרה בד בבד עם ביצוע עבודתו שלו.

לאור האמור, אנו סבורים כי בין התובעת לבעלה לא שררו יחסי עובד מעסיק, הגם שסייעה ועזרה בהיקף כזה או אחר בעסק המשפחתי.

הפעילות בעסק, על בסיס האמור, היא בבחינת עזרה משפחתית לעסק המשפחתי או שותפות בו. לפיכך, נקבע בזאת כי לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל לפתחה ולהוכיח קיומם של יחסי עבודה בינה לבין בעלה, ולכן דין התביעה להידחות.

עיקר טענות הנתבע לטענת הנתבע בין התובעת ובין המעסיק הנטען, בעלה, לא היתקיימו יחסי עובד מעסיק ועל כן התובעת לא הייתה מבוטחת בענף אמהות לדמי לידה ובדין נדחתה תביעתה.

לפיכך התובעת לא הוכיחה כי עבודתה אצל בעלה הייתה חיונית ובהעדר יחסי עובד מעסיק בדין נדחתה תביעתה.

...

מכל אלה, לא שוכנענו שהתובעת החליפה מישהו בעבודה, ושהיה צורך חיוני ממשי בעבודתה של התובעת, שאין לה הכשרה כגרפיקאית, בעסקו של בעלה.

לנוכח כל האמור, מסקנתנו היא כי לא התקיימו בין התובעת לבין בעלה יחסי עובד מעסיק ועל כן בדין נדחתה תביעתה לדמי לידה.

משכך, התביעה נדחית.

בפני בית הדין תביעת התובעת לקבלת השלמת דמי לידה בגין חודש יולי בגין עבודתה כמעריכת מבחנים במרכז בחינות בית יעקב (מרב"ד).

דוקא ממנו ומפרטיו השונים עולה כי כל המבחנים עליהם הצביעה התובעת ביחס לקיום יחסי עובד ומעסיק מתקיימים וכי חרף זאת, המרב"ד כדי להבטיח עצמו מציין בס' 7 "ידוע לי, כי היות ואין ביננו יחסי עובד ומעביד, לא ינוכה שכר ביטוח לאומי מהתשלום. מעריכה, שיוצאת לחופשת לידה, יתכן שלא תהיה זכאית לדמי לידה עבור עבודה זו." זהו ביטוי מובהק ל"הפקת לקחים" של המרב"ד מהפניה של התובעת.

אולם אין בכך להצביע על העידר יחסי עובד ומעסיק בנוגע לתובעת ספציפית אשר לא נתבקשה ולא חתמה על מיסמך כלשהוא.

פרט לדוא"ל לא נעשה דבר! הנתבע שלח את מכתב הדחייה ב – 17.07.19 רק לאחר שהתובעת פנתה ללשכה המשפטית ,שנתיים לאחר מכן, ב"בקשה להורות למוסד לביטוח לאומי לשלם לי לאלתר הפרש דמי לידה שכבר אושרו בתאריך 16.11.17 ועד היום זה לא שולם".

ככל שהנתבע רצה לבסס את טענתו למעמדם של בודקות הבחינות מטעם המרב"ד היה עליו להביא לעדות את הגב' רינת נויברג שכן תעודת עובד הציבור מהוה עדות שמיעה לעניין הבירורים שנעשו ע"י עובדת שאינה נותן התע"צ. עוד עולה מתעודת עובד הציבור שהמוסד נידרש לבירורים בקביעת מעמד הבודקות בעקבות תביעתה של גב' פרנקל אסתר להגדלת בסיס דמי הלידה וכי נערכו בדיקות וחקירות והומצאו מסמכים מהם ניתן ללמוד על מערכת היחסים בין הבודקות לבין מרב"ד. (ס 6 א' וב' לתע"צ).

...

סוף דבר התובעת על פי המסמכים והראיות שהובאו בפנינו הייתה ביולי ,אוגוסט 2017, במעמד של "עובדת" במרב"ד וכך היה על המוסד לביטוח לאומי לראותה.

באשר לחוסר התקינות המנהלית ,השיהוי הבלתי מתקבל על הדעת במתן תשובה לחיוב או לשלילה לגבי הפרש הגמלה , הנוסח המתעתע בדוא"ל והיות תעודת עובד הציבורי שהוגשה בלתי נכונה עובדתית, מצאנו כי כל אלה מצדיקים השתת הוצאות על הנתבע.

הנתבע ישלם הוצאות התובעת בסך 3,850 ₪ תוך 30 יום.

התובעת הגישה תביעה לדמי אבטלה לטענתה עקב הוצאתה לחל"ת בתקופת מגיפת הקורונה החל מיום 15.3.2020 ועד ליום 31.5.21; ותביעה לדמי לידה בעקבות לידת בנה בתאריך 23.8.21.

ביום 21.12.21 נדחתה תביעתה של התובעת לדמי לידה.

] עוד נקבע כי- "משבניו של התובע הנם בעלי העסק ומדובר בקירבה משפחתית יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו; יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי או סמלי וכד'. עוד נקבע: בחינה בקפידת יתר נאמר, אולם אין חולקין שקרבה משפחתית- ולו קרבה שבין הורים לבנים- אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של הווצרות יחסי עובד-מעביד. אין חולקים גם, שהמניע לבחירת עובד, בין כמניע עקרי ובין כמניע משני, אינו קובע לעניין קיום או העידר קיום יחסי עובד מעביד. הקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. קביעת המהות הנ"ל היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק.

אשר על כן שוכנענו כי היתקיימו בין התובעת למר יום טוב בן ולאחר מכן חברת משתלם לי יחסי עובד ומעסיק בתקופה השנויה במחלוקת ולפיכך יש לקבל את התביעה על שני ראשיה – אבטלה ולידה.

...

לטענת התובעת למרות יחסי המשפחה בינה לבין מעסיקיה, היא הייתה עובדת שכירה לכל דבר ועניין ולכן יש לקבל את תביעתה.

לא מצאנו כי יש בהעלאת השכר, משום העלאה פיקטיבית לצורך הגדלת דמי הלידה.

הרמיזה בסיכומי הנתבע כי לא הייתה הצדקה להגדלת שכרה של התובעת דווקא בחופשת הלידה נדחית על ידינו במיוחד בשים לב לאופי עבודתה של התובעת המבוצע על מחשב מכל מקום בארץ ובעולם, ולא הצריך מאמץ פיזי כלשהו.

אשר על כן שוכנענו כי התקיימו בין התובעת למר יום טוב בן ולאחר מכן חברת משתלם לי יחסי עובד ומעסיק בתקופה השנויה במחלוקת ולפיכך יש לקבל את התביעה על שני ראשיה – אבטלה ולידה.

במסגרת תיק 34499-01-22 הגישה תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה לדמי אבטלה ולדמי לידה בגין לידה מיום 9/10/20, עקב העידר יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לבין מקום העבודה "האופה מבגדד". הסוגיה שבמחלוקת בשני התיקים היא זהה ולפיכך ניתנה החלטה מיום 31/3/23 המורה על איחוד הדיון בשני התיקים.

...

סיכומו של דבר, אנו קובעים כי התובעת לא הוכיחה שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בינה לבין "האופה מבגדד" שהיא חברה שאביה הוא אחד מהבעלים שלה.

אין מנוס אלא לדחות את התביעות בתיקים המאוחדים.