דחיית תביעה לדמי אבטלה בגין אי צבירת אכשרה

התובעת אכן צירפה לתצהירה מיסמך מאת המוסד לביטוח לאומי מנו עולה כי תביעתה לדמי אבטלה נדחתה ביום 8.9.14 בשל אי צבירת תקופת עבודה הנדרשת כתקופת אכשרה לצורך דמי אבטלה.

...

בהתחשב בכלל נסיבות הענין מצאנו לפסוק לזכות התובעת פיצוי בסך 40,000 ₪ בגין נזק לא ממוני בהתאם לחוק שוויון.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, את הסכומים שלהלן (נקובים בערכי ברוטו): פיצוי בגין הפסד השתכרות בסך 18,700 ₪.

תביעת התובע לדמי אבטלה בגין תאריך קובע 1.11.16 נדחתה בשל אי צבירת תקופת אכשרה מספקת, בשל כך שהנתבע לא הכיר ביחסי עובד-מעסיק בין התובע לבין בנו מחמוד.

...

לאור זאת אנו דוחים את טענת התובע כי מסמך זה מעיד על כך שפתח חשבון בנק לראשונה בחודש 12/2016.

כאשר נותנים את הדעת לכך ובהינתן גם כי התובע לא הוכיח את טענתו כי לא היה לו חשבון בנק בתקופה הרלוונטית – הדבר מביא למסקנה כי יש להקנות משקל נמוך לטענת התובע ומחמוד כי מחמוד שילם לתובע שכר חודשי.

לא רק שלא הוכח תשלומו של שכר בפועל, אלא שלא שוכנענו שתלושי השכר שיקפו בהכרח עבודה בפועל.

בנסיבות אלו לא מצאנו לייחס משקל ניכר לעדותם של התובע, של מחמוד ושל מוחמד על עצם ביצוע העבודה בפועל על ידי התובע.

משכך, הוא אינו מבוטח בביטוח אבטלה שבחוק ויש לדחות את תביעתו לדמי אבטלה לתאריך קובע 1.11.2016.

האחת (ב"ל 32121-07-18) עניינה תשלום דמי אבטלה, בגין תקופה אכשרה המתחילה בחודש ספטמבר 2016 ומסתיימת בחודש מרץ 2018, וזאת בשל החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), לדחות את תביעתה לדמי אבטלה מכוח סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") בשל אי צבירת "תקופת אכשרה" הקבועה בחוק.

...

בנסיבות אלה, הגענו למסקנה כי התובעת לא הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההריון ועל כן, דין תביעתה להידחות.

על כן, גם מטעם זה, דין התביעה לגמלת שמירת הריון – להידחות.

מכל מטעמים המפורטים לעיל, מצאנו כי בדין נדחו תביעותיה של התובעת ועל כן, דין התביעות להידחות.

עסקינן בעירעור על החלטת הנתבע, לפיה נדחתה תביעתו של התובע לתשלום דמי אבטלה, עקב כך שלא צבר תקופת אכשרה כנדרש על פי החוק.

לפיכך, נישאל התובע היכן התלוש של חודש נובמבר, ותשובתו היתה "לא צירפתי". כשנשאל שוב היכן התלוש, השיב "לא צירפתי כי אין". כשנשאל כיצד זה לא קיבל תלוש שכר בחודש נובמבר, השיב "לא צירפתי כי לא קבלתי תלוש של חודש נובמבר. מה שצירפתי זה מה שהיה לי". כשנשאל כיצד לא ביקש מהמעסיק תלוש שכר כדי להגישו לבית הדין, השיב "אני לא מיתערב בכל הפרוצידורה של הכנת תלושים ומה לכתוב. אני לא מכתיב להם". כשנשאל אם פנה לבקש תלוש ונענה בשלילה, השיב כי הבין שהנתבע אינו מאשר יחסי עובד מעסיק, ולכן לא היה טעם בהמצאת תלוש נוסף.

...

לפיכך, הנתבע ישלם לעד זה הוצאות בגובה 350 ש"ח בתוך 45 יום.

מכל האמור לעיל עולה, כי התובע לא עבד בחברה שבבעלות אחיו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2019.

לפיכך, ישלם התובע לנתבע הוצאות בסך 3,500 ₪ בתוך 45 ימים מהמצאת פסק הדין.

תביעתה זו נדחתה ביום 19.10.2020 מהטעם כי "לא צברת את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה. צברת 3 מתוך 12 חודשי עבודה בשנה וחצי שקדמו לתאריך תחילת התייצבותך בלישכת התעסוקה. החודשים שנימנו בתביעתך הם: 05.2019, 04.2019, 03.2019." טענת התובעת: התובעת טענה כי מאז שפוטרה מעבודתה ביום 14.5.2019 לא הצליחה למצוא עבודה על אף מאמציה למצוא עבודה.

בכלל זה טען הנתבע כי תקופת הקורונה החלה כחצי שנה לאחר פיטורי התובעת ביום 14.5.2019 ולכן לא היתה עילה לאי מציאת עבודה; כי בקשת התובעת לדמי אבטלה מיום 18.10.2020 נדחתה בשל אי צבירת תקופת עבודה הנדרשת כתקופת אכשרה לפי הוראות סעיף 161(א) לחוק הביטוח הלאומי וכי התובעת לא הוכיחה את ניסיונותיה למציאת עבודה.

...

מצאנו להוסיף כי זכאותה של התובעת לדמי אבטלה בתקופה שמחודש מרץ עד 16.8.2020 נובעת מחקיקה שחלה לפרק זמן מסוים בלבד ובוטלה.

במצב דברים זה ובהעדר הודעה מוקדמת על כך לתובעת מהנתבע – סביר והוגן לטעמנו להקל עימה בענין אי התייצבותה בלשכת התעסוקה.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.