מדובר בתביעה ע"ס 957,872 ₪ שהגישה התובעת, כלקוחת הבנק הנתבע, נגד הנתבע בעילה שהוצגה בסעיף 7 לכתב התביעה כך: "תביעה זו, עניינה בנזקים שגרם הבנק הנתבע לתובע כפי שעולה מהתנהלות הבנק מול התובע לרבות כפי שעולה מחשבון הבנק שמספרו...שהתנהל על שם התובע בבנק הנתבע, תביעה העוסקת, כפי שיפורט להלן, בהפרת התחייבויות מצד הבנק, הצגת מצגי שוא והטעיה על ידי הבנק, עבירות הבנק כלפי הנתבע (צ"ל כלפי התובעת – א.כ.) על חובת הנאמנות, גביית ריביות ועמלת (צ"ל ועמלות – א.כ.) ביתר תוך ניצול התובע, התניית שירות בשירות, והכל תוך שהבנק גורם לתובע לנזקים של ממש במאות אלפי שקלים, והכל כמפורט להלן". בסעיף 8 לכתב התביעה נכתב כך: "התובע יטען כי למעשה מדובר בנזק שניגרם לו על ידי הבנק אשר התגלה לו רק בדיעבד, נזק כעולה מחוות דעת המומחה מטעמו של התובע מר ישראל פינקל...". יצוין כי לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה מיום 10.8.2020 של מר ישראל פינקל (להלן – "חוו"ד מטעם התביעה").
שלישית, הבקשה מוגשת בעיתוי בעייתי מאוד, כך שאם היא הייתה מתקבלת, היה מבוזבז דיון ההוכחות שקבעתי וההליכים היו נדחים זמן לא מועט נוסף.
...
הכרעה
דין שתי הבקשות שבנדון – להידחות.
וככל שאזכור פסה"ד נועד רק להצביע על חוסר תום הלב של התובעת (שלא חשפה ביוזמתה את פסה"ד גם לא במסגרת הבירור שנערך בישיבת קדם המשפט השנייה), אני סבור שלא מדובר בעניין כה בוטה כנטען ע"י הנתבע, מה גם שבישיבת קדם המשפט לא הוצגו ממילא פרטי כל התיקים הקשורים/הדומים ומה גם שלפי פסה"ד מושא בקשת הנתבע עומדת לתובעת הזכות להגיש תביעה חדשה באותה עילה, ולא ברור היקף הדמיון בין התביעה שם לבין התביעה שלנו.
סיכום
שתי הבקשות שבנדון נדחות.
מאחר שאני סבור שאין ממש בשתי הבקשות גם יחד, בכוונתי לזקוף עובדה זו לחובת שני הצדדים גם במסגרת חשבון ההוצאות הכולל בתיק שייעשה בהמשך.