דחיית תביעה וחיוב בהוצאות בבית משפט השלום בירושלים

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (הרשמת הבכירה א' ון-קרפלד) שניתן ביום 29.9.2021 במסגרת תא"מ 33375-11-19.

בית משפט קמא דחה את התביעה והטיל על המערערת את הוצאות המשיב בסך 4,000 ₪ ומכאן העירעור.

בנגוד לפרשנות בית המשפט קמא, שהניח כי החיוב בהתראה נועד להתרות מפני ההריסה, מוקדם ובסמוך לה, לטעמי לפרשנות זו אין ביסוס לשוני.

...

אין לאפשר לעבריין בניה להתחמק מחובותיו, על יסוד טענות שווא בדבר אי קבלת ההתראה.

לא ניתן להשלים עם מקרה בו המשיב מבצע תחילה עבירת בניה, לאחר מכן מורשע בכך בדין.

בהמשך לאמור הערעור אפוא מתקבל ופסה"ד דלמטה מתבטל; · המשיב ישלם למערערת את הוצאותיה בגין צו ההריסה בהתאם לקבלה שצורפה - 41,698.8 ש"ח. סכום זה יישא ריבית והצמדה מיום התשלום על ידי המערערת (18.12.16), ועד ליום השבת הסכום על ידי המשיב.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 27545-03-19 ועדה מקומית לתיכנון ירושלים ואח' נ' משרד האוצר/אגף נכסי נפקדים לפני כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא התובעים 1. ועדה מקומית לתיכנון ירושלים 2. עירית ירושלים ע"י ב"כ עו"ד ניר גדעוני הנתבע משרד האוצר - אגף נכסי נפקדים ע"י ב"כ עו"ד תומר פרידמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) פסק דין

הנתבע עותר לדחיית התביעה תוך חיוב בהוצאות.

"אוסיף ואדגיש, כי ההליך אליו מבקשים העותרים להכנס מיתקיים אך לפנים משורת הדין בצלה של ההוראה בדבר ביטול התביעות נגד האפוטרופוס. בהסתמך על הוראה זו, רשאי האפוטרופוס לדחות על הסף את תביעתו של כל טוען לזכות, אולם הוא בחר שלא לעשות כן ביחס למעגל מוגדר ומצומצם של הטוענים לזכויות בנכס הנפקד ששחרורו מתבקש – מעגל אשר כולל בתוכו אך ורק את הנפקד ואת יורשיו (או את מיופה כוחם). בחירה זו באה להיטיב עם הנפקד ועם יורשיו לפנים משורת הדין. בנסיבות אלו, אין כל סיבה – וממילא אין כל עילה מבוררת – לחייב את האפוטרופוס להרחיב את מעגל הנכנסים להליך המיוחד. התערבותו של בית משפט זה בהחלטות האפוטרופוס ובהמלצות הועדה הנו מצומצם מעקרו (ראו: עניין קוגל, פסקה 17). היתערבות זו הולכת וקטנה במידה ניכרת במקרים כמו זה שלפנינו, כאשר האפוטרופוס פועל לפנים משורת הדין" ואם נשוב לענייננו.

...

בעיניי, מדובר במסקנה מרחיקת לכת אשר ממילא אין לה עיגון בחוק.

סבורני כי אותו דין שחל שם חל גם בענייננו.

תוצאה התביעה נדחית.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 9003-03-19 עירון נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' לפני כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא התובעת מרים עירון ע"י ב"כ עו"ד מאיר שועה הנתבעים 1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד לאה אלחיאני 2. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שמעון גרינפלד פסק דין

חברת האשראי טוענת אף היא, בין השאר ובעיקר, כי יש לדחות את התביעה נגדה תוך חיוב בהוצאותיה.

...

לצד כל האמור לעיל, נזכיר שוב כי באופן לא מוסבר די-הצורך, החברה אינה צד להליך.

למען הזהירות בלבד שמא שגיתי במסקנתי לעיל, וגם אם הייתי מגיע למסקנה לפיה הנתבעים התרשלו או הפרו את חובת הנאמנות כלפי התובעת, הרי היא נושאת באשם תורם בשיעור גבוה (לכל הפחות 60%) נוכח השימוש שעשתה מדעת בכרטיס האשראי שלה והתנהלותה העסקית מול החברה (לרבות מתן אפשרות הגישה מרחוק לנציג החברה, למחשב שלה – סעיף 16 במכתבו של עו"ד זריפי), ומכל מקום, צודק הבנק בטענתו לפיה מכל פיצוי שייפסק יש לנכּות את סך המסגרת 30,000 ₪ מאחר ולא נראה שהתובעת הייתה מעלה כל טרוניה לוּ היה נעשה חיוב עד הסך האמור.

תוצאה לאור האמור, התביעה נדחית.

בית משפט השלום בירושלים תא"ק 46709-09-20 זהב ירושלים בעמ נ' ש.י.ח שירותי רכב בע"מ ואח' בפני כבוד השופט, סגן הנשיא אורן סילברמן תובעת זהב ירושלים בע"מ נתבעים 1. ש.י.ח שירותי רכב בע"מ – ניתן פסק דין

נוכח המפורט טען הנתבע 2 שכתב התביעה מופרך, הוגש בסכום שרירותי בניסיון להתעשר על חשבונו, ויש לדחות את התביעה תוך חיוב בהוצאות.

דין התביעה לתשלום הוצאות פסוקות לחובת התובעת בהליך הפינוי דינה להדחות – הנתבע 2 היה צד להליך בתביעת הפינוי ונמחק בהחלטת בית המשפט.

...

על אף האמור התובעת את תביעתה על סך של 2,000,000 ₪ לצרכי אגרה בצירוף בקשה לקביעת קנס בסך 203,587 ₪ בגין כל חודש נוסף בו לא יבוצע תשלום החוב, וכן תשלום הוצאותיה ושכר טרחת עו"ד. הנתבע 2 טען בהגנתו שדין התביעה שהוגשה כנגדו להידחות מאחר שהוא, כמו יתר הנתבעים, לא החזיקו בנכס בתקופה הרלוונטית.

אציין עוד כי התביעה לחיוב בתשלום קנס עתידי, מעבר לכך שנזנחה בסיכומים, אין להיעתר לה, ולו לאור כך שלא נערכה שומה ותשלום אגרה בהתאם, ודאי כאשר אין מחלוקת כי הנכס כבר הושכר מחדש זה מכבר.

דין התביעה לתשלום הוצאות פסוקות לחובת התובעת בהליך הפינוי דינה להידחות – הנתבע 2 היה צד להליך בתביעת הפינוי ונמחק בהחלטת בית המשפט.

סיכום לאור כל האמור יש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת סך של 940,118 ₪.

ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת ב' יהלום) בת"א 6388-12-19 מיום 11.10.2023.

בפסק-הדין נדחתה תביעת המערער והוא חויב בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ₪ וכן בשכ"ט עורכי-דינה בסכום כולל של 58,500 ₪.

בפסק-דינו דחה בית משפט השלום את כל טענותיו של המערער: הטענה למסירה באיחור נדחתה לנוכח העובדה שהמערער חתם על תכנית שינויים מוסכמת ביום 12.7.2015 ועל תכנית שינוי מוסכמת נוספת ביום 20.7.2015, ובשתיהן גם יחד הסכים לדחיית מועד המסירה בשלושה חודשים, מועד שחל כשבועיים לאחר שהדירה נימסרה לו בפועל.

...

לאחר עיון בהודעת הערעור, בתשובה בכתב, במסמכים הרבים עד מאוד שהגישו הצדדים ובתיק בית משפט קמא, הגענו למסקנה לפיה ניתן להכריע בערעור על יסוד המסמכים בכתב, בהתאם להוראת תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

לאחר עיון, אנו סבורים שדין הערעור להידחות על כל ראשיו.

ההימנעות מלהביא ראיות שאמורות היו להיות בחזקת המערער פועלת לחובתו גם בהקשר זה. אשר לטענות המערער לפיהן הוא זכאי לפיצוי עבור חלקו היחסי בגג הרעפים ועבור המחסנים, אנו סבורים שלא נמצאה עילה להתערב בקביעות בית משפט קמא בעניין זה. הקביעות בנוגע למחסנים מתיישבות הן עם המסמכים הן עם ההיגיון הפשוט של הדברים.

לפיכך הערעור נדחה.