דחיית תביעה בטענת העדר יריבות עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת

בכתב ההגנה נטען שהתביעה נגד הנתבע 4 הוגשה בהיעדר יריבות, שכן חרף העובדה שלא מדובר בדירקטור יחיד של הנתבעת 1, הוא הדירקטור היחיד שנתבע באופן אישי.

לפיכך, ולאור עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, נטען שיש להורות על דחיית התביעה.

...

לפיכך, יש לדחות את התביעה נגד הנתבע 4.

סוף דבר אני מורה על קבלת התביעה נגד הנתבעת 1 ומחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 36,465 ₪ בגין יתרת התמורה שטרם שולמה בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪.

לפיכך, התביעה נגד הנתבעת 3 והנתבע 4 נדחית.

עיקר טעמיי הבקשה הם כי התובע לא הועסק על ידי המבקשת אלא על ידי הנתבעת 1 בלבד על כן, טענה המבקשת להעדר יריבות בינה ובין התובע.

עוד נטען כי בהתאם לכתב התביעה המשיב הועסק תוך שלילת זכויות גורפת והפרה של חוקי עבודה רבים כגון, העידר הפרשות פנסיוניות לרכיב הגמל והפיצויים, אי תשלום שכר בהתאם לדין על כן, לטענת המשיב אין לאפשר למבקשת להסתתר מאחורי מסך ההיתאגדות ובהתאם לכך, יש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיב.

שני תנאי הסף הקבועים בסעיף 6 להרמת מסך ההיתאגדות, הם: תנאי הסף הראשון, התקיימות המקרים החריגים המנויים בסעיף 6(א) לחוק שבמוקדם מצוי ניצול לרעה של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

...

בהתאם לכך, יש לקבל את הבקשה ולחייב את התובע בהוצאות הבקשה.

עוד נטען כי בהתאם לכתב התביעה המשיב הועסק תוך שלילת זכויות גורפת והפרה של חוקי עבודה רבים כגון, העדר הפרשות פנסיוניות לרכיב הגמל והפיצויים, אי תשלום שכר בהתאם לדין על כן, לטענת המשיב אין לאפשר למבקשת להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות ובהתאם לכך, יש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיב.

יישום הדין החל וההלכה הפסוקה על נסיבות מקרה זה, מוביל למסקנה על פיה שעה שהמשיב פרט בכתב התביעה את העובדות אשר לטענתו מלמדות על קיפוחו ופגיעה בזכויותיו על ידי הנתבעת1 , באופן המצדיק הרמת מסך ההתאגדות וחיוב המבקשת בחובות הנתבעת1 , התוצאה היא כי מדובר בטענות עובדתיות אשר מן הראוי לבררן במסגרת ההליך ולא לדחותן על הסף בשלב זה .

סוף דבר לאור כל המקובץ , דין הבקשה להידחות.

הנתבעות מצביעות על קיומם של שני פסקי דין חלוטים שניתנו בהליכים קודמים בין הצדדים, כדלקמן: תביעה שהוגשה על ידי התובעים כנגד הנתבעות 1 ו-2 בבית משפט השלום בתל-אביב, במסגרת ת.א. 6969-11-17, אשר הסתיימה בהסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין (להלן: "התביעה הראשונה"); תביעה על דרך של המרצת פתיחה שהוגשה על ידי התובעים כנגד הנתבעות 1-2 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרת ה"פ 6675-06-18, אשר הסתיימה אף היא במתן פסק דין המאשר הסכמות אליהן הגיעו הצדדים (להלן: "המרצת הפתיחה"); ביחס לנתבעת 4, אדריכלית הפרויקט, התבקש סילוק על הסף לא רק מחמת מעשה בית דין והשתק שפוטי, אלא גם בשל העידר יריבות והיעדר עילה.

בסעיף 3 להסכם שקבל תוקף של פסק דין נאמר: "כל האמור והנטען בתובענה ממוצה ומסולק בהסכם פשרה זה באופן סופי והתביעה על כל מרכיביה תדחה ללא צו להוצאות". בסעיף 4 להסכם שקבל תוקף של פסק דין נאמר: "למען הסר ספק מוסכם ומובהר בזאת כי הסכם פשרה זה מתייחס לכל הנושאים ועילות התביעה הכלולות בכתב התביעה והסכם פשרה זה מהוה מעשה בית דין והשתק פלוגתא ביחס אליהם. מאחר וכתב התביעה אינו נוגע למועד מסירת הדירה (זאת טרם נימסרה וטרם הגיע המועד למסירתה) ו/או בליקויים שנתגלו לאחר המסירה, ככל שיתגלו. אין בהסכם פשרה זה כדי להוות מעשה בי"ד ו/או השתק פלוגתא ביחס למועד המסירה וביחס לליקויים שיתגלו אם יתגלו וכל צד שומר על מלוא זכויותיו ביחס לנושאים אלה". (ראו להלן: "הסכם הפשרה").

טענת העידר יריבות כטענת סף היא בעייתית כשלעצמה, במיוחד משום שיש לבחון את תחולתה בבירור עובדתי לגופם של דברים.

שהרי טענת התובעים לפיה יש לחייב האדריכלית באופן אישי, מצריכה על פני הדברים ליבון ובירור ואין לקבוע מיידית סילוק על הסף, רק בשל עקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

...

ביחס להוצאות הנתבעות 1, 2, 4, המבקשות בבקשה מס' 10: לאחר שיקלול הדברים, אני מורה כי התובעים יחד ולחוד, יישאו בהוצאות הנתבעות 1 ,2, 4 בסך כולל של 15,000 ₪.

ביחס להוצאות הנתבע 3, המבקש בבקשה מס' 13 : לאחר שיקלול הדברים ובשים לב לכך שבקשת הסילוק של הנתבע 3 הוגשה לאחר שכבר הוגשה תשובת התובעים לבקשת הנתבעות 1, 2, 4 לסילוק על הסף, כך שבמידה מסוימת בקשת הנתבע 3 זכתה ליתרון מסוים, אני מורה כי התובעים יחד ולחוד, יישאו בהוצאות הנתבע 3, בסך של 7,500 ₪.

המזכירות תמציא עותק החלטתי זו לב"כ הצדדים בבקשות 10, 13.

העובדה שמכשירי תנועה ומשאיות היא שותפות מוגבלת והשאלה אם היא מנויה על קבוצת החברות שעליה מנויה גם המערערת אינם רלוואנטיים לענייננו, נוכח העקרון המשפטי בדבר האישיות המשפטית הנפרדת.

לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת השלמת טיעונים בע"פ, הגעתי למסקנה לפיה דין העירעור להדחות מהנימוקים כדלקמן: בנוגע לטענת העידר יריבות:  א. נפסק לא אחת כי על ביהמ"ש  לנקוט משנה זהירות בדונו בבקשה לדחיית התביעה על הסף, שמא תיפגע מעבר למידה הראויה זכות הגישה לערכאות (רע"א 7948/16 עיזבון המנוח בנימין שמואלי ז"ל נ' משולם, סעיף 4 להחלטת כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות (13.11.16)).

בסיכומי המערערת כל שנטען ביחס לטענת העידר יריבות הוא שלמערערת אין יחסים משפטיים עם המשיב ולכן עם הגשת כתב ההגנה הוגשה גם בקשת לסילוק התביעה על הסף לגביה לא ניתנה החלטה.

...

נקבע כך: "מכמ"ש היא שותפות מוגבלת, ואינה חברה בע"מ. מכשירי תנועה מנויה על קבוצת חברות מכשירי תנועה. עובדות אלה עשויות להצביע על קשר בין מכשירי תנועה לבין מכמ"ש. מכשירי תנועה נמנעה מפירוט מהות הקשר בינה לבין מכמ"ש. טענתה של מכשירי תנועה, כי מכמ"ש היא בעלת אישיות משפטית נפרדת ממנה – נטענה בעלמא, כלאחר יד, ללא כל תימוכין. יתר על כן, מכשירי תנועה לא סיפקה פרטים על מהות עיסוקה, על זהות בעליה ומנהליה, ועל הקשר בינם לבין מכמ"ש. מכשירי תנועה אף גילתה בקיאות רבה בתיק, וידעה להציג את כל המידע אודות המשאית והטיפול בה במוסך מכמ"ש. על כן אין לקבל את טענותיה". מסקנת בימ"ש קמא בפסק דינו מנומקת ומושתתת על סמך התרשמותו ממכלול הראיות שהובאו בפניו בשים לב לאופן ניהול התיק ע"י המערערת.

במכלול הנסיבות שפורטו לעיל, גם אני סבורה כי בענייננו אין מקום לקבל את טענת המערערת לפיה התביעה נעדרת יריבות, ובימ"ש קמא צדק בדחיית טענת העדר יריבות מטעם המערערת.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בכתב התביעה נטען כי משיב 2 – נתבע 1 (להלן גם: "אקילוב") שהוא סוכן נדל"ן מנהל סניף של רימאקס תל אביב, פירסם בדף הפייסבוק שלו שיווק של פרויקט בחוף התכלת בו הופיעה הדמיית מחשב ששבירו היא בעלת זכויות היוצרים בה, מבלי שקבלו את הסכמתה ומבלי שניתנה לה קרדיט בהדמיה.

על כן, מבוקש להורות על דחיית התביעה נגד רסקין מחמת העידר יריבות.

מדובר בעיניין משפטי טהור, המבוסס על עיקרון בסיס ולפיו חברה היא אישיות משפטית נפרדת.

...

שבירו בתגובתה לבקשה טוענת בין היתר כי הואיל וברור שמצבה הכלכלי של החברה איתן והבקשה אינה מביאה בדל תשתית עובדתית ואין בה קצה של חשש בדבר חוסר יכולת פירעון, מדובר בבקשה טורדנית וקנטרנית ודינה להידחות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נוכח התוצאה אליה הגעתי ביחס להחלטה בנוגע לסילוק התביעה נגד רסקין על הסף, אני סבורה כי יש מקום לבטל גם את ההחלטה ביחס להחלטה בנוגע להפקדת ערובה.

לסיכום: א) הערעורים מתקבלים כך שההחלטות תבוטלנה ובית משפט השלום ייתן החלטות חדשות ומנומקות בבקשות שהונחו לפיתחו.