מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית תביעה בגין עובד שהתחשמל מחמת העדר אחריות המעביד

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

נקבע בהקשר זה כי: "אחריותו של המזמין אינה מותנית בקיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, ומהעדרם לא נובעת, בהכרח, המסקנה שלא קיימת חובת זהירות בין צד למישנהו". בהמשך, צוין כי: "כאשר חברת כוח האדם מפנה את העובד למזמין, ברי שלמזמין ישנה שליטה אפקטיבית על העובד. הוא שנותן לעובד הוראות והנחיות כיצד לבצע את עבודתו, עליו מוטל לדאוג לאמצעי בטיחות, למנות מפקחים וכדומה. חובה זו של המזמין אינה פוטרת את חברת כוח האדם מכל אחריות. כך אין חולק שחברת כוח האדם חייבת לוודא שהמזמין אצלו מוצב העובד, מקיים סביבת עבודה בטוחה. חברת כוח אדם השולחת עובד חייבת לוודא כי אצל אותו מזמין ישנה הקפדה על נוהלי וכללי בטיחות נאותים. קבלן כוח אדם שאינו מוודא זאת, מפר את חובת הזהירות כלפי העובדים." בנסיבות המקרה ולנוכח ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, קיים קושי מסוים לקבוע במה בדיוק באה לידי ביטוי אחריותה של חברת שרית אל מול אחריות הטכניון, אולם די היה במה שהובא בפני (ור' במיוחד תצהיר הנסיבות) כדי לקבוע כי לטכניון היתה שליטה ישירה, וכן מרות ויכולת פקוח מלאה על היתנהלותו של התובע, אשר קיבל את הנחיותיו מהממונה עליו מטעם הטכניון.
נוכחותו של הממונה הישיר על התובע במועד הארוע, ומיקומו האובייקטיבי של התורן ביחס לקו המתח הגבוה ממנו היתחשמל התובע, בצרוף הפעולה שנידרש התובע לבצע, אותה פעולה שאף הביאה לפגיעתו, מחייבים את המסקנה כי לטכניון כמזמין והמעביד בפועל, היתה היכולת לצפות את קרות הנזק והחובה המשפטית לצפותו.
ס' 6 לאישור כולל, בין היתר, את סעיפי המשנה הבאים: ס' 6 (ב) קבע כי:"בטוחי הקבלן כוללים תנאי מפורש בדבר ויתור על זכותו וזכות חברת הביטוח לתחלוף (נרשם לתחליף – י.ל.) כנגד הטכניון מנהליו, עובדיו . . ." ס' 6 (ג) קבע כי:"הפוליסות תכלולנה תנאי מפורש לפיהן הנן קודמות לכל ביטוח אשר יערך על ידי הטכניון, וכי המבטח מוותר על כל דרישה ו/או תביעה לשיתוף ביטוח הטכניון". מדובר בהתחייבויות ברורות וניסיונותיה של הראל להיתחמק מהן - דינן להידחות.
...
המישור החוזי - ביטוחי אקדים ואציין, כי נדחית על ידי טענת הראל לפיה העבודות שביצע התובע עובר לאירוע חרגו מגדרי ההסכם.
זאת ועוד, אני סבור כי לא תהא זו פרשנות בלתי סבירה לכלול במסגרת המונח "ניקיון כללי" גם עבודות משק רגילות, ובכלל זה את הפעולות שביצע התובע עובר לאירוע.
יחד עם זאת, לאור ההסכמה הדיונית ולשם פישוט ההליכים, אני קובע כי על הנתבעת 4 – הראל חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובע סכום של 80,000 ₪, בצירוף שכ"ט בשיעור של 20%.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

פתח דבר עניינו של הליך זה בתביעת התובע המוסבת כנגד החלטת הנתבע (להלן: המוסד) מיום 1.12.2008, לדחות את תביעתו לדמי פגיעה בגין תאונה קשה שאירעה לו בשנת 2003 וכפועל יוצא מכך גם את ההכרה בתאונה כתאונה בעבודה.
נטעים מיד כי הליך זה הוא נדבך נוסף בהתדיינות ארוכת שנים ביחס לתאונה משנת 2003, תוצאותיה והאחראים לה. הצדדים להליך התובע, מר מועאז גנימאת הוא יליד שנת 1984, תושב הכפר צוריף שבנפת חברון.
כלומר, המענה החיובי לשאלה אם העבודה העמידה את התובע בפני סיכון מיוחד של היתחשמלות מקוו מתח גבוה, כך שאילמלא העבודה הוא לא היה עומד בפני סיכון זה הוא בבחינת "המשוכה הראשונה". או אז יש להמשיך ולבחון את שאלת "ריחוק" הקשר הסיבתי.
וכך קבע בית המשפט המחוזי בנוגע ליחסים שבין התובע לסלע: "...ובעיקר לאור החזקה הראייתית הנובעת מאי הבאת הסכמי ההיתקשרות בין מוקד תהילה לסלע, וכפועל יוצא מכך העדר יכולת לקבוע ממצאים עובדתיים לצורך הכרעה על פי מבחני ההעסקה המפורטים בפסיקת בתי הדין לעבודה אני מגיע למסקנה שניתן וראוי לקבוע כי הן מוקד תהילה והן סלע הנן בבחינת מעבידים במשותף של התובע" (סעיף 33 לפסק הדין).
הינה כי כן לטענת סלע היא לא הייתה המעסיקה של התובע לצורך תביעת השיפוי.
...
לנוכח האמור שוכנענו כי התובע לא הועסק על ידי חברת סלע.
אשר ליצחק סלע באופן אישי, אין מנוס מהקביעה כי הוא נגרר להליך ונאלץ לנהל אותו מראשיתו ועד תומו למרות שלבסוף גם המוסד הסכים כי הדבר היה מיותר ועל אף שבית הדין שב והמליץ כי הדבר יחזור ויישקל.
בשים לב למכלול נסיבות אלה באנו לכלל מסקנה כי על המוסד לשאת בהוצאות ובשכר טרחה כמפורט מטה: [א] לתובע – הוצאות ושכר טרחת באי כוחו בסכום כולל של 3,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעות טענו כי התובע לא עשה די להקטנת הנזק ומכלל טעמים אלו עתרו לדחיית התביעה כנגדן.
בנוסף הוצגו לפני בית המשפט טופס מיום 7/8/08 שכותרתו "חבות מעבידים- דו"ח תאונת עבודה" שם נרשם כי ביום 27/7/08 התובע "היתחשמל במהלך בדיקת מכשירים. שכח להפסיק את הזרם (לנתק החיבור) לפני נתוק המכשיר מהמעגל הנבדק", הוצג טופס מיון מביה"ח העמק מיום התאונה שם נרשם "היום במהלך העבודה קיבל מכת חשמל.." וטופס תביעה לתשלום דמי פגיעה שם בפרק "תאור הפגיעה" נרשם כי התובע: "תוך כדי בדיקה סופית במכשיר האלקטרוני, לא נקט באמצעי זהירות והתחשמל". הינה כי כן, בשים לב לכלל ראיות אלו, ארע ארוע התאונה נשוא התובענה כאמור בתביעת התובע.
התובע אמנם ברוב הגינותו העיד כי הוא נגע בכרטיס האלקטרוני על אף שהונחה לא לעשות כן (עמ' 16 שורות 34-25 לפרוטוקול) אולם יחד עם זאת משלא הוכחה תקינות המתקן עליו עבר התובע ובשים לב לכך שלא עלה בידי הנתבעת 1 להוכיח כי במועד התאונה היה במקום התאונה מפסק פחת תקין אשר היה מונע את התאונה, לא מצאתי כי היה בהתנהלות התובע משום נתוק הקשר הסיבתי ומכאן כי הנזק הוא תוצאת הפרת חובת הזהירות של הנתבעת 1 ולפיכך מוטלת עליה ועל מבטחתה האחריות לניזקי התובע כתוצאה מהתאונה.
כן קבע המומחה כי בנכותו הנפשית של התובע קיים רכיב של "עצלנות". המומחית מטעם בית המשפט בתחום העור קבעה כי הקשר בין התאונה לבין מחלת הפסוריאזיס איננו חזק במיוחד במיוחד לאור פרק הזמן בין התאונה לבין הופעת הפסוריאזיס (8חודשים) וגם לנוכח העידר התפרצות עקב אירועים סטרסוגניים בעבר.
...
לפיכך בשים לב לגיל התובע במועד התאונה ולהיסטוריה התעסוקתית שלו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחשב את הפסדיו לעתיד לפי השכר הממוצע במשק – 10,264 ₪.
חוות הדעת האקטואר מטעם הנתבעת לא נסתרו ועל כן אני קובעת כי מסכום הפיצויים יש לנכות תגמולי המל"ל (דמ"פ + קצבת נכות מעבודה) בסך כולל של 411,634 ₪, 412,000 ₪ במעוגל.
סוף דבר, הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד ישלמו לתובע את הסך של 349,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור 15%, וכן את הוצאות המשפט בסך 5000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, לאחר התאונה נימסר לו ע"י המעבידה, כי היא אירעה כתוצאה מהיעדר הארקה למכונה.
במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמו, חזר התובע על הגרסה שבכתב התביעה והוסיף, כי המכונה שבנידון הובאה למפעל במקום מכונה ישנה מספר ימים בלבד לפני התאונה, וחשמלאי מטעם המעבידה הוא אשר חיבר אותה לחשמל והנחה אותו לגבי אופן הפעלתה.
אשר לטענת הנתבעות כי הפגיעה ממנה סבל התובע אינה אופיינית להיתחשמלות, משום שלא אובחנו אצלו כוויה או פצע חריכה - טענה זו דינה להדחות.
בהנתן הדברים הנ"ל ברי כי הנתבעת נושאת באחריות לניזקי התובע בגין התאונה בהיותה מעבידתו, ובתור שכזו עליה החובה לדאוג להעסיק את התובע על מכונות בטוחות לשימוש מבלי לחשוף אותו לסכנת היתחשמלות – סכנה הטמונה בכל מכונה הנסמכת על זרם החשמל לשם הפעלתה.
...
לפיכך ובאיזון הראוי, אני קובעת כי הנכות התפקודית היא נכות שתואמת את הנכות הרפואית שנקבעה לתובע.
לסיכום, בגין תקופת העבר אני פוסקת לתובע פיצוי בסך של 90,000 ₪.
אחרית דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים: בגין הפסדי השתכרות לעבר: סך של 90,000 ₪; בגין עזרה בעבר: סך של 10,000 ₪; בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד: סך של 78,000 ₪; בגין כאב וסבל: סך של 35,000 ₪ סה"כ: 213,000 ₪ מהסכום הנ"ל יש לנכות את תשלומי המל"ל בסך של 99,000 ₪, כך שסכום הפיצוי לתשלום יעמוד על סך של 114,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע לדמי פגיעה בגין תאונת עבודה מתאריך 30.4.19 אשר נדחתה ע"י הנתבע ב-2.10.20.
בטופס ה"תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" (נספח א' לסיכומי התובע) תאר התובע את הארוע: בעת עבודה במחלקת ירקות עם שואב אבק התחשמלתי מכבל חשוף של השואב" המעסיקה חתמה על טופס זה. ב"טופס דיווח על תאונת עבודה" שהגישה המעסיקה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה פקוח על העבודה, בריאות וגהות בעבודה (עמ' 22 לכתב התביעה) ציינה המעסיקה: "העובד ניקה שאריות של בצל מהרצפה ותוך כדי העבודה עם שואב אבק שכולו מפלסטיק, ככה שאין סיבה להיתחשמלות, העובד נראה עומד ומסתכל כלפי מעלה ועיניים מתגלגלות וקצף בפה התכווצות של היד והרגל רעידות ונפילה ארצה". עוד נרשם כי התובע טופל על ידי מד"א. ההוספה של המעסיק על היות השואב מפלסטיק, אין בה להוריד מאישור המעסיק שהארוע היתרחש"תוך כדי העבודה עם שואב אבק".
מר אבוחצירא כמנהל הסניף שבו הועסק התובע, מעדיף להרחיק את המעסיקה מאחריות לתאונה, ככל שאכן מדובר בשואב אבק תקול שגרם להיתחשמלות התובע בזמן העבודה.
עדות זו מחזקת את גרסת התובע בדבר אירוע היתחשמלות בגינו קפץ ממסר הפחת.
נוכח העובדות שנקבעו בהליך זה ,ב"כ הצדדים יגישו רשימה מוסכמת ומשותפת של השאלות שיישלחו למומחה, וזאת עד ליום 8.8.22 וימי הפגרה בכללם.
ניתנה היום, י"א תמוז תשפ"ב, (10 יולי 2022), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.
...
אף טענות אלו של הנתבע נדחות.
] לאחר ששקלנו את מאזן ההסתברויות הנדרש בפסיקה , מצאנו כי התובע הוכיח נפל ונחבל תוך כדי עבודה, בעת שאחז שואב אבק ודחף את ידולהוציא דבר שנתקע, ופונה ע"י מד"א מהעבודה עקב נפילה זו לקבלת טיפול רפואי.
נוכח הפסיקה, לטעמנו סיבת הנפילה הוכחה אבל אף לו היה מצב שסיבת הנפילה " לא התבררה די צורכה" כמילות המחוקק , עדיין יש למנות מומחה רפואי, אשר יבחן את הסבירות לכך שהנפילה הייתה מטעמים אדיופטים, לרבות התקף אפילפסי, כטענת הנתבע, לעומת האפשרות שהתובע התחשמל, כטענת התובע שהוכחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו