נקבע בהקשר זה כי: "אחריותו של המזמין אינה מותנית בקיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, ומהעדרם לא נובעת, בהכרח, המסקנה שלא קיימת חובת זהירות בין צד למישנהו". בהמשך, צוין כי: "כאשר חברת כוח האדם מפנה את העובד למזמין, ברי שלמזמין ישנה שליטה אפקטיבית על העובד. הוא שנותן לעובד הוראות והנחיות כיצד לבצע את עבודתו, עליו מוטל לדאוג לאמצעי בטיחות, למנות מפקחים וכדומה. חובה זו של המזמין אינה פוטרת את חברת כוח האדם מכל אחריות. כך אין חולק שחברת כוח האדם חייבת לוודא שהמזמין אצלו מוצב העובד, מקיים סביבת עבודה בטוחה. חברת כוח אדם השולחת עובד חייבת לוודא כי אצל אותו מזמין ישנה הקפדה על נוהלי וכללי בטיחות נאותים. קבלן כוח אדם שאינו מוודא זאת, מפר את חובת הזהירות כלפי העובדים."
בנסיבות המקרה ולנוכח ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, קיים קושי מסוים לקבוע במה בדיוק באה לידי ביטוי אחריותה של חברת שרית אל מול אחריות הטכניון, אולם די היה במה שהובא בפני (ור' במיוחד תצהיר הנסיבות) כדי לקבוע כי לטכניון היתה שליטה ישירה, וכן מרות ויכולת פקוח מלאה על היתנהלותו של התובע, אשר קיבל את הנחיותיו מהממונה עליו מטעם הטכניון.
נוכחותו של הממונה הישיר על התובע במועד הארוע, ומיקומו האובייקטיבי של התורן ביחס לקו המתח הגבוה ממנו היתחשמל התובע, בצרוף הפעולה שנידרש התובע לבצע, אותה פעולה שאף הביאה לפגיעתו, מחייבים את המסקנה כי לטכניון כמזמין והמעביד בפועל, היתה היכולת לצפות את קרות הנזק והחובה המשפטית לצפותו.
ס' 6 לאישור כולל, בין היתר, את סעיפי המשנה הבאים:
ס' 6 (ב) קבע כי:"בטוחי הקבלן כוללים תנאי מפורש בדבר ויתור על זכותו וזכות חברת הביטוח לתחלוף (נרשם לתחליף – י.ל.) כנגד הטכניון מנהליו, עובדיו . . ."
ס' 6 (ג) קבע כי:"הפוליסות תכלולנה תנאי מפורש לפיהן הנן קודמות לכל ביטוח אשר יערך על ידי הטכניון, וכי המבטח מוותר על כל דרישה ו/או תביעה לשיתוף ביטוח הטכניון".
מדובר בהתחייבויות ברורות וניסיונותיה של הראל להיתחמק מהן - דינן להידחות.
...
המישור החוזי - ביטוחי
אקדים ואציין, כי נדחית על ידי טענת הראל לפיה העבודות שביצע התובע עובר לאירוע חרגו מגדרי ההסכם.
זאת ועוד, אני סבור כי לא תהא זו פרשנות בלתי סבירה לכלול במסגרת המונח "ניקיון כללי" גם עבודות משק רגילות, ובכלל זה את הפעולות שביצע התובע עובר לאירוע.
יחד עם זאת, לאור ההסכמה הדיונית ולשם פישוט ההליכים, אני קובע כי על הנתבעת 4 – הראל חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובע סכום של 80,000 ₪, בצירוף שכ"ט בשיעור של 20%.
