מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית צירוף היועמ"ש לתביעה בגין לשון הרע נגד פייסבוק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

התובע, בעל תפקיד בכיר במשטרת ישראל, אחיו של מבקר עריית טבריה- מר בנימין אליהו (להלן: "המבקר"), בראשה עמד לאחרונה הנתבע, הגיש נגד הנתבע תביעה לפיצויים בגין לשון הרע על סך של 33,300 ₪.
הוא ניסה לסכסך בין הנתבע ואישתו ומתנהלות ביניהם תביעות הדדיות, כולל הליך לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת שהגיש הנתבע נגד המבקר ופנייה ליועמ"ש של הערייה והשעיית סמכויותיו של המבקר בערייה.
הפרסומים שצורפו לכתב התביעה לא נוגעים לתובע ואינם מקימים נגדו עילת תביעה.
המבקר הגיש נגד הנתבע תביעה דומה בגין אותם פרסומים, שנדחתה בהמלצת מבקר המדינה והוא זה שעומד מאחורי התביעה הנוכחית מטרה לנסות להציל את כבודו.
לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את עדותם בפני ועיינתי בסיכומים שוכנעתי כי הנתבע פירסם בדף הפייסבוק שהוא מנהל את הפרסומים המיוחסים לו בכתב התביעה ובהם הוא מייחס לבני מישפחת אליהו גידול וסחר במריחואנה וניסיון להרעיל את ילדי טבריה וזאת על רקע הליך פלילי שהתנהל נגד אחיינו של התובע- מר סלי אהרון בעבירות סמים.
...
בכתב התביעה נטען כי הנתבע פרסם ביום 13.2.2017 פוסט ובו רשם "עכשיו נשאלת השאלה האם בני אליהו ידע או לא ידע על מעבדת הסמים של סלי בן אחותו? נראה לי שכן". במענה לאותו פוסט כתב הנתבע: "כל הכבוד למשפחת אליהו על הניסיון להרעיל את ילדי טבריה בסמים". עוד נטען כי ביום 25.3.2017 בתגובה לאחד משידורי הווידאו שהעלה כתב הנתבע : "תקראו את השפה והסגנון ותבינו מי אלה בני המשפחה הזו! ... כנסו למחילה ותתחבאו עם הבושה שלכם, מגדלי מריחואנה וסוחרי סמים עלובים". עוד נטען כי הדברים שפרסם הנתבע אודות משפחתו של התובע שהינו דמות מוכרת בטבריה עת ייחס לבני משפחתו שהם סוחרי סמים המנסים להרעיל את ילדי טבריה פוגעים בשמו הטוב של התובע שהינו אדם מוכר המשמש בתפקיד בכיר במשטרה ומהווים לשון הרע.
בכתב ההגנה טען הנתבע כי דין התביעה להידחות מפני שהא מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.
בהקשר זה צויין בספרם של חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר ובועז שנוּר, דיני לשון הרע, הדין המצוי והדין הרצוי, מה' שניה (2019) בעמ' 155 כי: "לסיכום, לשון הרע המתייחסת לקולקטיב עלולה להוות פגיעה בשמו הטוב של פרט כאשר אפשר, בנסיבות העניין, לזהות את הפרט שהפרסום פונה אליו. כאשר הפרסום מתייחס לחברי הקבוצה ואי אפשר לזהות את הפרט שהפרסום מתייחס אליו, נפגע שמם הטוב של כל החברים הנמנים עם הקבוצה, בתנאי שמדובר בקבוצה קטנה, מסוימת ומוגדרת". אין מחלוקת כי הענייננו כאמור מדובר בקבוצה המונה כ- 76 אנשים הידועה ומוכרת בעיר טבריה.
יתרה מזו, שוכנעתי על פי הראיות שהובאו בפני כי הנתבע ידע בעת הפרסום כי עבריות הסמים מתייחסות לסלי אהרון בלבד ולמרות זאת הוא ייחס אותן למשפחת התובע.
לאור האמור ובשוקלי את מכלול הנסיבות שהובאו מעלה, אני מקבלת את התביעה ומחייבת הנתבע לשלם לתובע סך של 7500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשת החסינות, אותה הגיש תחילה דהרי לבית המשפט שם, נדחתה בהחלטה מיום 26.1.2016 (להלן: "החלטת החסינות הקודמת") ואושררה ואף הורחבה במסגרת פסק הדין שניתן ביום 18.2.2019, במסגרתו נקבע כי חלק מהפרסומים שביצע דהרי, מושא התביעה, כוללים דברי לשון הרע כנגד לדרמן ולא עומדת לו כל הגנה.
בתגובה לתביעה זו הגישו דהרי והדוברת את בקשת החסינות מושא בקשה זו. לבקשה זו צורף מיסמך החתום על ידי היועמ"ש לעירייה, עו"ד מאיר בן דוד, הנושא כותרת "אישור לפי סעיף 8 לתקנות הנזיקין (אחריות עובד ציבור) התשס"ו – 2006" (להלן: "אישור היועמ"ש"), ולפיו מכוח תפקידו לאחר שבחן את הטענות והראיות הוא הגיע לכלל מסקנה, כך כתב, כי יש להכיר בחסינותם של ראש הערייה והדוברת ובהתאם מסכים, בשם הערייה, להמשך ההליכים נגדה, חלף ראש הערייה ודוברת הערייה.
פירסום 22 - מיום 19.7.2019 – פורסם פוסט בעמוד הפייסבוק של הערייה הכולל מלל מלגלג ומכפיש כלפי לדרמן – אמרות אשר בחלקן נקבע בתביעה הקודמת כי הנן בבחינת לשון הרע.
...
ולענייננו: זה המקום להקדים ולומר, כי לאחר שחזרתי ועיינתי בטענות הצדדים וחזרתי והפכתי בפרסומים הרבים שנעשו הגעתי לכלל מסקנה כי דהרי אינו זכאי ליהנות מהחסינות שמכוח סעיף 7א לפקודת הנזיקין.
די באותם מכתבים ששלח דהרי, פעם אחר פעם, בתפוצה רחבה במטרה לקדם הליכים פליליים כנגד לדרמן כדי לבסס המסקנה כי התכוון לגרום לו נזק של ממש.
סוף דבר לסיכום, דהרי לא יהנה מחסינות מפני תביעה זו. לא הורם נטל ההוכחה הנדרש כדי להעניק לדהרי החסינות מכוח הוראות פקודת הנזיקין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניינה של התובענה הוא בתביעת לשון הרע כנגד Facebook Inc; Facebook Ireland Limited; פייסבוק ישראל והגב' סופר תאני (להלן: "הנתבעות" או "פייסבוק").
די בעובדה כי המדובר בטענה יחידה של לשון הרע בנוגע לאדם פרטי, כדי לדחות את בקשת הצירוף.
לאור האמור לעיל, אין מקום להורות על צרופו של היועמ"ש כצד לתובענה זו ואני דוחה את הבקשה.
...
לפיכך, גם בקשה זו נדחית.
הבקשה נדחית.
התובע ישלם הוצאות הנתבעות בבקשה זו בסך של 1,500 ₪, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד החלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך רשות ערעור תביעות קטנות (רת"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"הפירסום" בגינו הוגשה תביעת לשון הרע הוא פניה של קשת למר צחי קנבסקי (להלן: "קנבסקי"), אשר הגיש בעזרת שגב תביעה כנגד חברת טודובום אחזקות בע"מ (להלן: "טודובום"), תוך שהיא מזהירה אותו לבל יתבע את החברה.
הפרסומים שצירף שגב לכתב התביעה אינם פרסומים פוגעים בהתאם לחוק, תוכנם אינו עולה כדי לשון הרע ולכל היותר מדובר בזוטי דברים, וודאי נוכח ההיסטוריה של הצדדים.
בכתב התביעה שכנגד טענה קשת כי שגב פירסם נגדה שלושה פרסומים ברשת הפייסבוק בדף בשם "עוצרים את הנוכלות של הפירמידות" שהוא מפעיל, בהם כינה אותה כינויים פוגעניים: בהם "חלאה", "מנוולת", "נוכלת", "גונבת כדי להיתפרנס" ו"מי שמתחזה לאנשים אחרים".
למרות שחויב כבר בעבר בתשלום בגין לשון הרע בשל דברים שפירסם על היתנהלותה של החברה ועובדיה בלי שהוכיח שמץ מהאשמותיו אין שגב חדל ממעשיו וממשיך לפזר האשמות וססמאות בגנות החברה ועובדיה.
בהליך אחר, תא"מ 46159-03-19 שגיב קורן ואח' נ' צחי פנטון, נדחתה תביעת לשון הרע שהגיש קורן, מנכ"ל טודובום, בגין חמישה פרסומים בהם כינה אותו פנטון "נוכל" בהגנת אמת בפירסום.
לצד זה ניצבת גם עמדת היועמ"ש שנשענה על אותה הוראה, ובשתיהן יש כדי לבסס הגנת תום הלב בפירסום.
...
קשת בכתב הגנתה טענה, כי מדובר בתביעה חסרת בסיס שדינה להידחות על הסף.
לפיכך, דין הבקשה להידחות.
לאחר שעיינתי היטב בבקשת רשות ערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים הבאים: א) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבית משפט לתביעות קטנות.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

לטענתם, יש לאמץ את חוות הדעת של היועמ"ש אלי מלכה שצורפה לכתב התביעה ואשר ניתנה בעיניינו של הנתבע ביום 7.6.21, עוד לפני הגשת התביעה השנייה, לפיה, לנתבע לא מגיעה חסינות בהתאם לפקודה שכן הנתבע לא עומד בתנאי של "המעשה נעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני". הפירסום בפייסבוק הוא פירסום בדף פרטי ולא בדף הרישמי של הנתבע, וכן משום שהנתבע לא נקט באמצעים החוקיים העומדים לרשותו, לצורך בירור העובדות, ולא העלה את טענותיו באמצעות ישיבת המועצה כנדרש וכמקובל.
התובעים הפנו להחלטת כבוד השופט רונן פיין בת.א 64008-11-20 ביטון נ' זפרני, אשר במסגרתה נדחתה בקשת הנתבע למתן חסינות תוך חיובו בהוצאות, וכן לתביעה נוספת שהוגשה נגד הנתבע בבית המשפט השלום בצפת (ת.א 56207-07-21 בעילה של לשון הרע) שם הוגשה חוות דעת מטעם היועצת המשפטית של עריית נוף הגליל מיום 27.2.23 שקובעת כי אין ליתן לנתבע חסינות.
הנתבע יישא בהוצאות התובעים בגין הבקשה, בסך כולל של 4,000 ₪ אשר ישולמו לתובעים תוך 30 יום מהיום.
...
סוף דבר: אני מורה על דחיית בקשת הנתבע לחסינות, מכוח הוראות סעיף 7א לפקודת הנזיקין.
אני קובעת את ההליך לשמיעת ראיות וסיכומים בעל פה ליום 5/11/23 שעה 10:00.
אני מורה על הגשת תיק מוצגים ורשימת עדים, מטעם התובעים עד ליום 30/9/23, ומטעם הנתבע עד ליום 30/10/23.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו