התובע, בעל תפקיד בכיר במשטרת ישראל, אחיו של מבקר עריית טבריה- מר בנימין אליהו (להלן: "המבקר"), בראשה עמד לאחרונה הנתבע, הגיש נגד הנתבע תביעה לפיצויים בגין לשון הרע על סך של 33,300 ₪.
הוא ניסה לסכסך בין הנתבע ואישתו ומתנהלות ביניהם תביעות הדדיות, כולל הליך לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת שהגיש הנתבע נגד המבקר ופנייה ליועמ"ש של הערייה והשעיית סמכויותיו של המבקר בערייה.
הפרסומים שצורפו לכתב התביעה לא נוגעים לתובע ואינם מקימים נגדו עילת תביעה.
המבקר הגיש נגד הנתבע תביעה דומה בגין אותם פרסומים, שנדחתה בהמלצת מבקר המדינה והוא זה שעומד מאחורי התביעה הנוכחית מטרה לנסות להציל את כבודו.
לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את עדותם בפני ועיינתי בסיכומים שוכנעתי כי הנתבע פירסם בדף הפייסבוק שהוא מנהל את הפרסומים המיוחסים לו בכתב התביעה ובהם הוא מייחס לבני מישפחת אליהו גידול וסחר במריחואנה וניסיון להרעיל את ילדי טבריה וזאת על רקע הליך פלילי שהתנהל נגד אחיינו של התובע- מר סלי אהרון בעבירות סמים.
...
בכתב התביעה נטען כי הנתבע פרסם ביום 13.2.2017 פוסט ובו רשם "עכשיו נשאלת השאלה האם בני אליהו ידע או לא ידע על מעבדת הסמים של סלי בן אחותו? נראה לי שכן". במענה לאותו פוסט כתב הנתבע: "כל הכבוד למשפחת אליהו על הניסיון להרעיל את ילדי טבריה בסמים". עוד נטען כי ביום 25.3.2017 בתגובה לאחד משידורי הווידאו שהעלה כתב הנתבע : "תקראו את השפה והסגנון ותבינו מי אלה בני המשפחה הזו! ... כנסו למחילה ותתחבאו עם הבושה שלכם, מגדלי מריחואנה וסוחרי סמים עלובים".
עוד נטען כי הדברים שפרסם הנתבע אודות משפחתו של התובע שהינו דמות מוכרת בטבריה עת ייחס לבני משפחתו שהם סוחרי סמים המנסים להרעיל את ילדי טבריה פוגעים בשמו הטוב של התובע שהינו אדם מוכר המשמש בתפקיד בכיר במשטרה ומהווים לשון הרע.
בכתב ההגנה טען הנתבע כי דין התביעה להידחות מפני שהא מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.
בהקשר זה צויין בספרם של חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר ובועז שנוּר, דיני לשון הרע, הדין המצוי והדין הרצוי, מה' שניה (2019) בעמ' 155 כי: "לסיכום, לשון הרע המתייחסת לקולקטיב עלולה להוות פגיעה בשמו הטוב של פרט כאשר אפשר, בנסיבות העניין, לזהות את הפרט שהפרסום פונה אליו. כאשר הפרסום מתייחס לחברי הקבוצה ואי אפשר לזהות את הפרט שהפרסום מתייחס אליו, נפגע שמם הטוב של כל החברים הנמנים עם הקבוצה, בתנאי שמדובר בקבוצה קטנה, מסוימת ומוגדרת". אין מחלוקת כי הענייננו כאמור מדובר בקבוצה המונה כ- 76 אנשים הידועה ומוכרת בעיר טבריה.
יתרה מזו, שוכנעתי על פי הראיות שהובאו בפני כי הנתבע ידע בעת הפרסום כי עבריות הסמים מתייחסות לסלי אהרון בלבד ולמרות זאת הוא ייחס אותן למשפחת התובע.
לאור האמור ובשוקלי את מכלול הנסיבות שהובאו מעלה, אני מקבלת את התביעה ומחייבת הנתבע לשלם לתובע סך של 7500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.