דחיית פסילת שופט בעקבות דיון עם עוזרת משפטית לעתיד של המערערת

עוד נקבע כי הנאשם מבין את ההליכים המשפטיים ומסוגל לפי רצונו לשתף פעולה עם עורך דינו, ולהערכתה מסוגל לעמוד לדין.

בקשת הסניגור להפנות הנאשם, בשנית, לפסיכיאטרית המחוזית, נדחתה בדיון מיום 26.4.22.

הסניגור עותר, מנגד, להסתפק במאסר מותנה, ענישה צופה פני עתיד, ופסילה, שלא תעלה על 6 חודשים, בהדגישו כי הנאשם הודה, חסך זמן שפוטי יקר, וכעולה מהתסקיר, הביע חרטה כנה ואמיתית.

מדיניות הענישה בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל (9.10.12), בהתייחסה למיתחם הענישה, בעבירות של נהיגה בפסילה, ציינה כב' השופטת ט' חיימוביץ': "מיתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה." בעפ"ת (ב"ש) 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מדינת ישראל (21.1.14), צוין מיתחם הפסילה בעבירה של נהיגה בפסילה: "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הנו בתוך מיתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים." בעפת 10656-12-12 עאדל חמידי נ' מדינת ישראל (13.5.13), בעבירות של נהיגה בפסילה, בפעם הראשונה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע שלוש שנים, ללא רישיון רכב וללא ביטוח, הפסילה מקורה בשני הליכים, בעברו 22 הרשעות תעבורה, האחרונה משנת 2009, ולחובתו רישום פלילי, בגינו ריצה מאסר בפועל בגין סחר בסמים, נגזרו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ו – 43 ימי מאסר בפועל, אותם ריצה כבר במסגרת המעצר, פסילה בת 24 חודשים, פסילה מותנית, מאסר מותנה בן 8 חודשים והתחייבות.

בית המשפט המחוזי הפחית את הפסילה ל – 9 חודשים והביא בחשבון לקולא שמדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, והמערער נעדר עבר פלילי או תעבורתי.

בתת"ע 2532-07-15 מדינת ישראל נ' מנאע אחסאן (11.7.18), בעבירות של נהיגה בפסילה, בפעם הראשונה, ושתי עבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע (7 ו-8 שנים), בעברו התעבורתי 27 הרשעות קודמות, לרבות עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נדון הנאשם, על ידי מותב זה, ל-45 ימי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, בן 4 חודשים, פסילה בת שנתיים, פסילה מותנית, בת 10 חודשים וקנס.

...

האזנתי לטיעוני המאשימה והסנגור ולאחר שעיינתי בתסקיר המבחן, אני סבורה כי נסיבות חייו האישיות של הנאשם מורכבות וחריגות, ומצדיקות ענישה מיוחדת, ללא רכיב של מאסר כלל.

אשוב ואדגיש כי החלטתי זו מתבססת על נסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם ואין בה כדי להוות שינוי ממדיניות הענישה הראויה בתיקים מסוג זה. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 4 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים פ"ל 7812-03-19 מדינת ישראל נ' וקנין פ"ל 7514-12-20 מדינת ישראל נ' וקנין פ"ל 4586-06-19 מדינת ישראל נ' וקנין 06 פברואר 2022 לפני כבוד השופט ארנון איתן בעיניין: מדינת ישראל המאשימה יוסף חיים וקנין הנאשם גזר דין

סוכם כי הדיון בפרשת העונש יידחה, זאת נוכח דיון שהתנהל באותה עת בבית המשפט העליון, בסוגיה זו שבמחלוקת.

(ראו לדוגמה: רע"פ 4491/14 סורן נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 29.6.14), במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על גזר דין בו אושרה פסילה למשך 54 חודשים, תת"ע (פ"ת) 3655- 03-12 מדינת ישראל נ' דהארי, לא פורסם (מיום 30.12.12) אושרו 6 שנות פסילה, עפ"ת (ב"ש) 28979-09-13 בן דוד נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 28.10.13) נדון ערעור על גזר דין בו הורשע נאשם על פי הודאתו בשתי עבירות של נהיגה בשיכרות שבוצעו באותו יום , אחד מהם מכוח סרוב.

נוכח טעמים אלו- לא ניתן לקבוע, כי קיימת הפחתה במידת הסיכון להיתנהגות דומה, עוברת חוק, בעתיד.

באיזון בין השיקולים השונים ראיתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 4.5 שנים, בנכוי פסילה עד תם ההליך המשפטי (החל מיום 9.2.2021).

...

סבורני, כי בהתאם לפסיקה שהוזכרה לעיל, יש לתת ביטוי לצבר העבירות בתוך מתחם העונש שנקבע.

אני דן את הנאשם למאסר למשך 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בשכרות סמים/אלכוהול ו/או נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול.

אני דן את הנאשם למאסר למשך 7 חודשים שירוצו במסגרת עבודת שרות, בהתאם לחוות הדעת שהוגשה על ידי הממונה.

ביום 13/8/2020 בדיון שנערך בפני סגן הנשיאה כבוד השופט מזרחי הודיעה קצינת המבחן כי הנאשמת השתלבה בקהילה טיפולית  "רוח מדבר "והדיווחים המתקבלים לגביה טובים. בתסקיר עומק מיום 9/8/2020 סוקר שירות המבחן את רקעה האישי והמשפחתי של הנאשמת לרבות התמודדותה עם היתמכרות לסמים שונים.

יש שיפור בתעסוקה וכיום עובדת לפרנסתה ככוח עזר בבית אבות "נווה עמית " ברחובות  ומתפקדת כעוזרת פיזיותראפיסטית בקופת חולים מאוחדת, הוגש אישור מיום  18/4/22 על עבודתה  בבית האבות .

תוך שהטעימה כי הרשעת  נאשם נועדה למצות את תכליותיו של ההליך הפלילי : להעביר מסר של הרתעת היחיד והרבים, ולשוות למעשה העבירה תוית של מעשה פסול בעיני החברה שגמול עונשי בצדו.

לדברי ביהמ"ש הרשעה היא הביטוי השפוטי לאחריות הפלילית שהוכחה, ובלעדיה נותרת קביעת האחריות הפלילית חסרה את החוליה האחרונה, המוסיפה לה את המשמעות המשפטית הנורמאטיבית הנדרשת.

יתרה מכך, אני סבור כי גם אם עלולה להפגע יכולת המבקש לשמש כרופא בעתיד, צדק בית משפט קמא בכך שהותיר את הדיון בדבר בידי הגורם המוסמך (פסקה 8 לפסק הדין בעירעור).

בקשת רשות ערעור שהגישה לביהמ"ש העליון נדחתה.

...

סופו של דבר שלא מצאתי כי יש במכלול טענות  ההגנה כדי להביא  לביטול ההרשעה, ואשר על כן אינני מורה על ביטול ההרשעה.

חרף כל אלה לא אמרה הנאשמת נואש וחרף מעידות ונסיגות שהיו במהלך השתתפותה בביהמ"ש  הקהילתי  התעשתה וסופו של דבר נטלה את היד המושטת לה  והגיעה להישגים וכיום  היא ניצבת במקום אחר , עובדת ולומדת .

לאחר ששקלתי מכלול הנסיבות אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא תעבור במשך שנתיים מהיום כל עבירה בה הורשעה.

לא צורפו תלושי שכר מהם ניתן ללמוד כי בתקופות שונות שכרה של התובעת שולם על חשבון ימי מחלה וחשוב מכך, לא הוכח שלתובעת הייתה אפשרות לפדות את ימי המחלה בתום תקופת העסקתה (אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית, עמ' 598; פסק דינה של כב' השופטת שרון צנציפר-הלפמן בת"א (מרכז) 37445-06-10 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב (30/10/2022).

עזרת הזולת עבר ועתיד באשר לעזרת הזולת, ההלכה היא, שאם ניזוק זקוק לעזרה שניתנה לו על-ידי קרוב מישפחה, אין לראות בכך בלבד, עילה לשלילת הזכות לקבל פיצוי מן המזיק (דוד קציר, פיצויים בשל נזק גוף, התשנ"ח 1997, בעמ' 424, ראו גם ע"א 93/73 שושני נ' קראוז ואח', פ"ד כח (1) 277).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות שנפרס לפניי נחה דעתי כי דין טענת הנתבעת ביחס לזכאות התובעת לפצוי בשיעור 25% מהנזק להדחות, וזאת מהטעמים שלהלן: טענת הנתבעת ולפיה התובעת לא זכאית ל-25% מהנזק נטענה לראשונה בסיכומי הנתבעת והיא עומדת בנגוד להודעה שמסרה הנתבעת בהליך ביום 28/02/19 ולפיה: "אין מחלוקת כי התובעת זכאית ל- 25%". בנסיבות שכאלה ובהנתן שלא הוגשה מטעם הנתבעת בקשה (עובר לדיון ההוכחות ואף לאחריו) לאפשר לה לחזור מהודעתה ביחס לזכאות ל-25%, הטענה בעיניין זה שנטענה לראשונה בסיכומים מהוה הרחבת חזית פסולה ולכן אני דוחה אותה על אתר כבר מטעם זה. לא זו אף זו, הנתבעת לא חקרה את התובעת בדיון ההוכחות ביחס לסוגית הזכאות ל- 25% ואף ביחס למסירת ההודעה למל"ל אודות קיומו של הליך משפטי, ולא ניתן לברר טענה עובדתית זו בשלב הסיכומים, לבטח כאשר התובעת טוענת בסיכומי התגובה שמסרה למל"ל הודעה כנדרש, ובשים לב להלכה ולפיה בעיניין זה ניתן להסתפק בכך שנודע למל"ל אודות התביעה, אף אם לא בדרך הפורמאלית הקבועה בסעיף 330(ד) לחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995 (ראו: ע"א 502/84 קרנית נ' הורביץ (26/02/1987); תא ס.ק נ' שפע חברה לייצור ושיווק ארוחות מוכנות (1984) בע"מ (15/09/2017); תא (חי') 39188-01-19 ע.א נ' קרנית – הקרן פיצוי נפגעי תאונות דרכים (03/11/2021)).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 ימים מהיום.

...

הנתבעת טוענת בתורה כי דין טענות התובעת להידחות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות שנפרס לפניי נחה דעתי כי דין טענת הנתבעת ביחס לזכאות התובעת לפיצוי בשיעור 25% מהנזק להידחות, וזאת מהטעמים שלהלן: טענת הנתבעת ולפיה התובעת לא זכאית ל-25% מהנזק נטענה לראשונה בסיכומי הנתבעת והיא עומדת בניגוד להודעה שמסרה הנתבעת בהליך ביום 28/02/19 ולפיה: "אין מחלוקת כי התובעת זכאית ל- 25%". בנסיבות שכאלה ובהינתן שלא הוגשה מטעם הנתבעת בקשה (עובר לדיון ההוכחות ואף לאחריו) לאפשר לה לחזור מהודעתה ביחס לזכאות ל-25%, הטענה בעניין זה שנטענה לראשונה בסיכומים מהווה הרחבת חזית פסולה ולכן אני דוחה אותה על אתר כבר מטעם זה. לא זו אף זו, הנתבעת לא חקרה את התובעת בדיון ההוכחות ביחס לסוגית הזכאות ל- 25% ואף ביחס למסירת ההודעה למל"ל אודות קיומו של הליך משפטי, ולא ניתן לברר טענה עובדתית זו בשלב הסיכומים, לבטח כאשר התובעת טוענת בסיכומי התגובה שמסרה למל"ל הודעה כנדרש, ובשים לב להלכה ולפיה בעניין זה ניתן להסתפק בכך שנודע למל"ל אודות התביעה, אף אם לא בדרך הפורמלית הקבועה בסעיף 330(ד) לחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995 (ראו: ע"א 502/84 קרנית נ' הורביץ (26/02/1987); תא ס.ק נ' שפע חברה לייצור ושיווק ארוחות מוכנות (1984) בע"מ (15/09/2017); תא (חי') 39188-01-19 ע.א נ' קרנית – הקרן פיצוי נפגעי תאונות דרכים (03/11/2021)).

אחר האמור, התובעת זכאית ל- 25% מהנזק שנפסק לאור שיעור תגמולי המל"ל. סוף דבר התביעה מתקבלת.

אחר האמור, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 180,995 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 15.21% ובצירוף החזר אגרה (איני פוסק לתובעת החזר בגין שכר התייצבות המומחה לדיון ההוכחות מאחר שלא מצאתי לקבל את טענות התובעת ביחס לחוות הדעת המשלימה).

" מדיניות הענישה בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל (9.10.12), בהתייחסה למיתחם הענישה, בעבירות של נהיגה בפסילה, ציינה כב' השופטת ט' חיימוביץ': "מיתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה." 6 בעפ"ת (ב"ש) 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מדינת ישראל (21.1.14), צוין מיתחם הפסילה בעבירה של נהיגה בפסילה: "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הנו בתוך מיתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים." בעפ"ת (חיפה) 56502-08-19 מוחמד חאזם נ' מדינת ישראל (2.9.19) ציין בית המשפט כי מרבית המקרים שבהם נגזרו מאסרים בפועל, בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, שנלוו לה עבירות דומות, דובר בנאשמים בעלי עבר תעבורתי, שלחובתם מאסרים מותנים.

בר"ע נדחתה.

בעירעור קוצר המאסר ל – 80 יום, בנכוי 43 ימים, בהם שהה במעצר, כך שתקופה של 37 ימים ישא בעבודות שירות.

בתיק שמספרו 2262-03-18, מיום 2.6.21 (עבירות מיום 25.3.17), בנהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רישיון מעולם, חבלה של ממש, סטייה מנתיב נסיעה (נסיבות מחמירות), אי ציות לשוטר במדים, וסיכון חיי אדם, נדון למאסר מותנה, בן 6 חודשים, למשך 3 שנים, פסילה למשך 14 חודשים, קנס, ופסילה מותנית של חצי שנה ל-3 שנים.

כיום, לדבריו, מבין שהתנהל באופן פסול, הביע צער על מעשיו וביטא חשש מהשלכות ההליך המשפטי על חייו.

נוסף על פסילתו תושת על הנאשם ענישה צופה פני עתיד, שתזהירו מהצפוי לו אם ישוב ויבצע עבירות דומות, בדמות מאסר מותנה, פסילה מותנית והתחייבות משמעותיים, ולצד אלה יושת על הנאשם קנס.

...

אני דנה את הנאשם ל -10 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961.

אני דנה את הנאשם לפסילה על תנאי למשך 12 חודשים למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.