כפי שניתן לראות ממסמך רכוז השינויים ותצהיר של עו"ד אריאלה שגיא (שהוגש לבית המשפט), השינויים שנערכו בסופו של דבר במיפרט הביטוח, המוסכם ביחס לנוסח המפרט שנכלל במיכרז, אינם מהותיים ובתצהיר ניתן בין היתר הסבר פרטני לגבי ביטול הכסוי לחבות הנובעת מאספקת מים לתושבים, המבוצעת על ידי חברת מניב ראשון בע"מ.
דינה של העתירה להדחות על הסף גם עקב זכות עמידה של העותרת שכן הצעתה של העותרת נפסלה והעותרת אינה מלינה על פסילה זו. אמנם, בתי המשפט בשלב מאוחר יותר הכירו בזכות העמידה, לא רק של מישתתף שזכאי לזכות במיכרז, אלא גם במשתתף שהצעתו נפסלה אך זאת רק במקרה שעתירתו מבוססת על פגמים אצל הזוכה מסוג דומה לפגם שנפל בהצעתו שלו בהתאם לאמור בפס"ד מספנות ישראל.
טענת המשיבות כי מדובר במעין מיכרז עליו חלה הילכת מספנות ישראל, היא יישום שגוי של ההלכה הנ"ל שכן נקבע שגם במקרים של מעין מיכרז, כפופה הרשות לעיקרי היסוד של המשפט הצבורי וביניהם הגינות ותחרות ושויון בין משתתפי המיכרז.
טענות המשיבות כי הפרקטיקה בעולם הביטוח הנה כי מותרים שינויים נדחית שעה שהעותרת הגישה הצעה מבלי להכליל בה כל שינוי.
טענת הערייה, כי חברת איילון בשמה הגישה העותרת את הצעתה נוהגת להגיש הצעות במכרזים דומים תוך ביצוע תיקונים והתאמות של נסוחם בתנאי הפוליסה, כפי שנוהגות כל החברות האחרות (סעיף 12 לכתב התגובה של הערייה), לא הוכחשה, לא נסתרה ולא הוזמה על ידי העותרת (ראה למשל גם מקרה פס"ד פסטרנק המצוין בס' 39 שלהלן).
תחרות שכזו אינה שלילית ואף רצויה בכלל וגם במסגרת הליך המיכרז, אך היא מעלה חשש לתום ליבה ולמניעיה של העותרת בהמשך קיום ההליך המשפטי, במקרה בו ברור לה, כי הסיכוי שתזכה בסעד המבוקש בעתירה, אינו גבוה, ולו רק בשל "היות המעשה עשוי" (כאשר גם לא התבקש סעד של צמ"ז בעת הגשת העתירה) והן מפאת העובדה כי גם אם התגלה פגם כזה ואחר בהליך המיכרז, הפגם במיכרז "גמיש" כזה (כפי שיפורט בהמשך), אם אינו מהותי, אין בו כדי לבטל את תוצאות המיכרז.
יש לזכור, כי בהתאם לדין בכלל ובמכזים מורכבים בפרט, ועדת המכרזים אינה חייבת לפסול כל הצעה שיש בה הסתייגות או הצעה לשינוי והדבר מצוי בשקול דעתה (כל עוד לא נקבע איסור קטגורי בתנאי המיכרז).
...
"
מהמקובץ לעיל עולה כי החלטת וועדת המכרזים הייתה סבירה, הונחתה לשיקולים מנהליים, הושתתה על חוות דעת ומסד נתונים ראוי, נמצאה ולפיכך ניתנה בסמכות הדין ואין כל מקום להתערב בה. יש לחזור ולהדגיש כי לו פסלה העירייה באותה עת את הצעת כלל, היא הייתה נותרת ללא כיסוי ביטוחי שכן כארבעה ימים לאחר מכן היה פג הכיסוי הביטוחי וגם נתון זה צריך להילקח בחשבון בהתייחס להחלטת וועדת המכרזים.
סוף דבר
דין העתירה להידחות.
העותרת תשלם למשיבות הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 18,000 ₪ (מחצית למשיבה 1 ומחצית למשיבות 2,3).
