מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית עתירה לתיקון טעות ברורה בהצעה במכרז מותר או אסור

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

עם זאת, הצעתה של קל שירותי נופש נבחרה לאחר ביטול המיכרז וקיומו של הליך תחרותי, ולפיכך "הכללים הנוקשים שבית המשפט מפעיל כאשר הוא דן בהליך של מיכרז, אינם חלים כאשר אין מדובר במיכרז אלא בהליך תחרותי, המאפשר מעצם טיבו גם ניהול משא ומתן עם כל אחד מהמציעים. ניהול משא ומתן משמעו מתן אפשרות למציעים לתקן ולשפר את הצעותיהם, וזאת – בנגוד גמור להליך של מיכרז, בו לא ניתן לערוך מקצה שיפורים כלשהוא" (סעיף 54 לפסק הדין).
בנוגע לטענת המערערת ביחס לאישור כוזב של חמי יואב לקיומו של מנוף להורדת נכים המרותקים לכסאות גלגלים, קבע בית המשפט כי לא היה ניסיון הטעה מצידה של קל שירותי נופש, וכי יתכן ומדובר בטעות בתום לב. זאת ועוד, אין מקום לפסול את ההצעה מטעם זה, והחלטת הוועדה בנוגע לזה סבירה ולפיכך אין עילה להתערבותו של בית המשפט.
וכמילותיה של המערערת: "משבוטל מיכרז פומבי והוכרזה תחרות מכרזית סגורה. אף שהוכרז כי יחייבו אותם תנאים של המיכרז – נוצר, לדידו של בית משפט קמא, 'איזור דמדומים' נורמאטיבי בו מותר לעורך המיכרז להיתנער מכלליו הוא – גם אם לא הודיע למתמודדים מראש כי הוא שומר בידו חופש כזה, וגם אם בפועל – כמו במקרה זה – נהג בגישה הפוכה בתכלית. פסק דינו של בית משפט קמא יוצר מפלט חדש לכל עורך מיכרז מפסיקתו העקבית של בית משפט נכבד זה, אף שמדובר בתחרות מכרזית לכל דבר וענין – על כך נסוב ערעור זה" (מתוך המבוא לכתב העירעור.
מלבד זאת, טוענת המערערת כי ועדת המכרזים פעלה בחוסר שויון והגינות; בית המשפט קמא לא ייחס חשיבות לכך שניתן צו אירעי בעתירה, וציין בפסק דינו אך ורק שפעמיים נדחתה בקשה דומה; הליך השימוע שנערך לא היה שוויוני, משום שבעוד המערערת הגישה מיסמכי הבהרה בלבד, קל שירותי נופש הגישה מסמכים שהיו נדרשים מלכתחילה כדי לעמוד בתנאי הסף של המיכרז.
לעניין טענתה של המערערת כי הייתה סבורה כי ההליך בסיבוב השני מיתנהל על פי דיני המכרזים, טוען משרד הבטחון כי משני מכתבים שנשלחו מאת הועדה לשלוש המציעות, ביניהן המערערת, עולה באופן ברור כי מדובר בהליך תחרותי ולא במיכרז.
אחד מעקרונות היסוד בדיני המכרזים הוא איסור לקיים משא ומתן בין המזמין למציעים.
...
למסקנה זו הגעתי במיוחד נוכח המכתב אשר שלח ביום 20.5.2013 מר חגי בן עמי (מטעם הוועדה) למערערת.
כך או כך, נוכח כל האמור במכתבים ובפרוטוקולים, ודאי שלא ניתן לומר כי לא ניתנה למערערת אפשרות לשפר גם היא את הצעתה, ולפיכך גם לא ניתן לומר כי ועדת המכרזים פעלה בחוסר שוויון או הגינות.
נוכח כל אלה, לא מצאתי כל מקום להתערב גם בסוגיה זו. סוף דבר אם תתקבל דעתי, דין הערעור להידחות כאמור לעיל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חברת גלובל טוענת כי לא ידעה על השינוי השני בתנאי המיכרז, וגם לא צריכה הייתה לצפות לו שכן ביום 29.3.16 עודכן המיכרז לעניין דרישת הניסיון, ונדחה מועד הגשת ההצעות.
לטענת הכללית מחובתה ובסמכותה לתקן תקלה זו. באילו תנאים, אם בכלל, ניתן לתקן טעויות שנפלו בהצעה במיכרז הצדדים ניסו לתת כותרות לפגם שנפל בהצעתה של חברת גלובל, העותרת טענה כי מדובר במחיר חסר, בעוד חברת גלובל טענה כי מדובר במילוי הטופס הלא נכון.
כב' השופטת א' חיות סיכמה את ההלכה לעניין זה בעע"מ 1873/12 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב (פסקה 12, 2012): "לא אחת נפסק כי הצעתו של כל מישתתף במיכרז צריכה להתאים לתנאי המיכרז ולהיות "ברורה, סופית וחד-משמעית". הצעה שיש בה הסתייגות, התנייה, או שינוי מהותי מתנאי המיכרז - פסולה והצעה שטמון בה חוסר וודאות באשר לתנאיה או לתוקפה, אף היא צפויה להפסל באשר היא עלולה "לשבש את סדרי התחרות השוויונית, להשמיט את בסיס ההשוואה בין ההצעות, ולהצמיח סכסוכים משפטיים לעתיד לבוא" .
זאת משום שבכך הופך אותו הליך מקיום מותר של בירורים וקבלת הבהרות למשא ומתן אסור, המתקיים עם אחד המציעים טרם הכרזת הזוכה במיכרז, תוך פגיעה בכללים של שויון ושל תחרות הוגנת שהנם כאמור לב ליבו של ההליך המכרזי (ראו והשוו: עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים - עריית עפולה, פסקה 15 (טרם פורסם, 18.1.2009) [פורסם בנבו] ; עניין קל בנין, פסקה 9).
...
נראה כי קו פרשת המים, הוא מועד פתיחת ההצעות במכרז, בעיקר במכרז כמו זה שלפניי שהוא מכרז פשוט הכולל שני פרטי מחיר בלבד (יתכן כי במקרה של מכרז מורכב שבו עשרות פריטים ונפלה טעות בפרט אחד ניתן יהיה להגיע למסקנה אחרת).
על כן אני סבורה כי ראוי היה לוועדת המכרזים משעמדה על כך שהצעתה של חברת גלובל אינה ברורה כיון שאינה כוללת הצעה להכשרת מאבטח בלתי חמוש להיפסל.
סוף דבר אני מבטלת את זכייתה של המשיבה 2, חברת גלובל, במכרז.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת פסק הדין, נדחתה עתירת המבקשים נגד החלטת ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל (להלן: "ועדת המכרזים" או "הועדה") לפסול את הצעותיהם באחד ממכרזיה.
המערכת המקוונת הוגדרה כך שככל שמשתתף כבר הגיש הצעה במיכרז, והוא שב ומגיש הצעה נוספת, המערכת "דורסת" את ההצעה הקודמת, ורואה בהצעה האחרונה שהוגשה כהצעה מתוקנת שמחליפה את ההצעה הקודמת.
(עמ' 7 לנספח ג' לבקשה לעיכוב ביצוע) בית המשפט קמא סבר כי כאשר קוראים את הסעיף במלואו, עולה קביעה ברורה וחד-משמעית לפיה מציע רשאי להציע הצעה אחת בלבד, אחרת כל הצעותיו ייפסלו.
משכך, סבורים הם כי הפרשנות הנכונה לסעיף זה היא כי אסור למציע להגיש מספר הצעות שונות על אותו מיגרש, אך מותר לו להגיש מספר הצעות על מגרשים שונים.
עוד טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט קמא בקביעתו כי על פי סעיף 3.1.1, כאשר הוגשה הצעה אחת הכוללת מספר מגרשים, חזרה מההצעה ביחס למגרש אחד תוביל גם לפסילת ההצעה ביחס ליתר המגרשים.
...
מסקנה לכאורית זו מקבלת חיזוק נוכח קביעתו העובדתית של בית המשפט קמא, לפיה כל המשתתפים במכרז, למעט המבקשים, הבינו את הוראתו של סעיף 3.1.1 לכללי המכרז כך שכל מציע או מציעים במשותף, רשאים להגיש הצעה אחת בלבד (אשר יכול שתכלול מספר מגרשים), ופעלו כמצוותו.
לבסוף, אציין כי לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת המבקשים לעיכוב ביצוע תשלום רכיב ההוצאות, שהוטל עליהם במסגרת פסק הדין.
בענייננו לא הציגו המבקשים כל נימוק שיש בו כדי להצדיק סטייה מכלל זה. סוף דבר: דין הבקשה להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

הערייה משלימה בהקשר זה, כי גם בהנחה שי.ר.א.ב. לא הייתה רשאית לתקן את המיספור השגוי שבנוסח ערבות המיכרז, הרי לכל היותר, מדובר בטעות אנוש מצד י.ר.א.ב., אשר נעשתה בתום לב. הערייה עותרת לדחות גם את טענת העותרת לפיה י.ר.א.ב לא עמדה בדרישות סעיף 3.8 לתנאי המיכרז בנוגע לפוליסת ביטוח צד ג' לרכבים (טנדרים) שהוצגו על ידי י.ר.א.ב. בהצעתה.
על פי הערייה, אין כל ממש בטענת העותרת כי ההחלטה לקבוע את י.ר.א.ב. כזוכה במיכרז, הייתה החלטה מותנית, בנגוד לאיסור על ניהול משא ומתן עם מציעים במיכרז.
אוסיף כי אף על דרך בדיקת הפגמים במנותק מהנסיבות הייחודיות כמפורט לעיל, ותוך ההקפדה המתחייבת כי הצעות המוגשות במסגרת הליכי מיכרז יהיו נקיות ככל הניתן מפגמים, קיים בעניינינו ספק רב אם הפגמים הצדיקו פסילה של הצעת העותרת; כפי שאפרט, לא מצאתי כל בסיס לטענות י.ר.א.ב. והעירייה לפיהן הצעת העותרת נגועה בתכסיסנות או בחוסר תום לב, כשהדברים ברורים הן לעניין העיתוי ברכישת המסמכים והן לאופן הצגת ההנחה במסמכיה.
בנסיבות ענייננו אם כן, אילו הייתה ועדת המכרזים נוקטת גישה אחידה ומקילה, בגבולות שיקול הדעת והמותר, הייתה צריכה היא להגיע למסקנה כי יש להכשיר גם את הצעת העותרת וכי אין מקום בנסיבות לסטות מהחלטות קודמות שלה שנקטו באותה גישה ואשרו את הצעת העותרת כאמור.
...
הדגשת ב"כ י.ר.א.ב. בדיון שהתקיים כי למעשה ללא התיקון שביצעה י.ר.א.ב. בנוסח ערבותה לא היה לערבות על פי הנוסח במסמכי המכרז תוקף, רק מהווה חיזוק למסקנה כי נוסח הערבות שיצרה י.ר.א.ב. היא בגדר ערבות מיטיבה בהשוואה לערבויות שהגישו המציעים האחרים, על ההלכות המחמירות החלות בעניין בהלכה הפסוקה.
סוף דבר ממכלול המקובץ לעיל, אני רואה לקבוע כי החלטת ועדת המכרזים מ-22.10 - המבטלת החלטות קודמות להמליץ על העותרת כזוכה במכרז, הפוסלת את הצעת העותרת ומכריזה על י.ר.א.ב. כזוכה במכרז, דינה בטלות.
לאור התוצאה, אני מחייב את כל אחת מהמשיבות לשלם לעותרת הוצאות משפט בסכום של 15,000 ₪ (סך הכל 30,000 ₪).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כפי שניתן לראות ממסמך רכוז השינויים ותצהיר של עו"ד אריאלה שגיא (שהוגש לבית המשפט), השינויים שנערכו בסופו של דבר במיפרט הביטוח, המוסכם ביחס לנוסח המפרט שנכלל במיכרז, אינם מהותיים ובתצהיר ניתן בין היתר הסבר פרטני לגבי ביטול הכסוי לחבות הנובעת מאספקת מים לתושבים, המבוצעת על ידי חברת מניב ראשון בע"מ. דינה של העתירה להדחות על הסף גם עקב זכות עמידה של העותרת שכן הצעתה של העותרת נפסלה והעותרת אינה מלינה על פסילה זו. אמנם, בתי המשפט בשלב מאוחר יותר הכירו בזכות העמידה, לא רק של מישתתף שזכאי לזכות במיכרז, אלא גם במשתתף שהצעתו נפסלה אך זאת רק במקרה שעתירתו מבוססת על פגמים אצל הזוכה מסוג דומה לפגם שנפל בהצעתו שלו בהתאם לאמור בפס"ד מספנות ישראל.
טענת המשיבות כי מדובר במעין מיכרז עליו חלה הילכת מספנות ישראל, היא יישום שגוי של ההלכה הנ"ל שכן נקבע שגם במקרים של מעין מיכרז, כפופה הרשות לעיקרי היסוד של המשפט הצבורי וביניהם הגינות ותחרות ושויון בין משתתפי המיכרז.
טענות המשיבות כי הפרקטיקה בעולם הביטוח הנה כי מותרים שינויים נדחית שעה שהעותרת הגישה הצעה מבלי להכליל בה כל שינוי.
טענת הערייה, כי חברת איילון בשמה הגישה העותרת את הצעתה נוהגת להגיש הצעות במכרזים דומים תוך ביצוע תיקונים והתאמות של נסוחם בתנאי הפוליסה, כפי שנוהגות כל החברות האחרות (סעיף 12 לכתב התגובה של הערייה), לא הוכחשה, לא נסתרה ולא הוזמה על ידי העותרת (ראה למשל גם מקרה פס"ד פסטרנק המצוין בס' 39 שלהלן).
תחרות שכזו אינה שלילית ואף רצויה בכלל וגם במסגרת הליך המיכרז, אך היא מעלה חשש לתום ליבה ולמניעיה של העותרת בהמשך קיום ההליך המשפטי, במקרה בו ברור לה, כי הסיכוי שתזכה בסעד המבוקש בעתירה, אינו גבוה, ולו רק בשל "היות המעשה עשוי" (כאשר גם לא התבקש סעד של צמ"ז בעת הגשת העתירה) והן מפאת העובדה כי גם אם התגלה פגם כזה ואחר בהליך המיכרז, הפגם במיכרז "גמיש" כזה (כפי שיפורט בהמשך), אם אינו מהותי, אין בו כדי לבטל את תוצאות המיכרז.
יש לזכור, כי בהתאם לדין בכלל ובמכזים מורכבים בפרט, ועדת המכרזים אינה חייבת לפסול כל הצעה שיש בה הסתייגות או הצעה לשינוי והדבר מצוי בשקול דעתה (כל עוד לא נקבע איסור קטגורי בתנאי המיכרז).
...
" מהמקובץ לעיל עולה כי החלטת וועדת המכרזים הייתה סבירה, הונחתה לשיקולים מנהליים, הושתתה על חוות דעת ומסד נתונים ראוי, נמצאה ולפיכך ניתנה בסמכות הדין ואין כל מקום להתערב בה. יש לחזור ולהדגיש כי לו פסלה העירייה באותה עת את הצעת כלל, היא הייתה נותרת ללא כיסוי ביטוחי שכן כארבעה ימים לאחר מכן היה פג הכיסוי הביטוחי וגם נתון זה צריך להילקח בחשבון בהתייחס להחלטת וועדת המכרזים.
סוף דבר דין העתירה להידחות.
העותרת תשלם למשיבות הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 18,000 ₪ (מחצית למשיבה 1 ומחצית למשיבות 2,3).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו