מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית עתירה לצו בירור נגד בית הדין הארצי לעבודה

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2888/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט א' שטיין העותר: אריאל פורמנובסקי נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. בית הדין האיזורי לעבודה - תל אביב (בת ים) 3. כבוד השופט אילן איטח 4. כבוד השופטת כרמית פלד 5. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו ][]פסק-דין
]השופט נ' סולברג: עניינה של עתירה זו בבקשת העותר, כי נורה על ביטול החלטת בית הדין הארצי לעבודה, מיום 17.1.2021, בבר"ע (ארצי) 28365-10-20 (סגן הנשיאה א' איטח), שעל-פיה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על פסק הדין של בית הדין האיזורי לעבודה, בב"ל (איזורי נצ') 38381-09-18 (הרכב השופטת כ' פלד).
בעקבות טענת העותר, נקבע העירעור לישיבת הוכחות, שנועדה לבירור השאלה, אימתי נודע לעותר על החלטת המל"ל בעיניינו; לאחריה, ביום 5.10.2020, ניתן פסק הדין של בית הדין האיזורי לעבודה, שבמסגרתו נדחה ערעור העותר, מחמת השהוי בהגשתו.
בעתירתו מעלה העותר שורה של טענות נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, ופסק הדין של בית הדין האיזורי.
...
לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, באנו לכלל מסקנה כי יש לדחותה על הסף, וזאת מבלי צורך להיזקק לתשובה מאת המל"ל. ראשית, דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי הניכר שדבק בהגשתה-שלה, למעלה מ-3 חודשים לאחר שניתנה החלטת בית הדין הארצי לעבודה.
"אילו היתה קיימת אפשרות לערער על פסק הדין, ב'גלגול שלישי', ו[העותר] היה פונה בשלב כה מאוחר לבית המשפט, היה ערעורו נדחה מן המרשם לאלתר. הגשת עתירה, ודאי אינה מצדיקה יחס מועדף. הטעם העיקרי לקציבת מועד להגשת ערעור, נובע מעקרון סופיות הדיון, ומהצורך בוודאות משפטית. על הפונים לבית המשפט לדעת, כי ההתדיינות לא תימשך עד אין קץ" (בג"ץ 1459/21 טיקוצ'ינסקי נ' בית הדין האזורי לעבודה ת"א-יפו, פסקה 12 (25.3.2021)).
על כן, דין העתירה להידחות על הסף – והיא נדחית בזאת.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5332/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: גליה כהן נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים 2. אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד כפיר זאב ][]פסק-דין
]השופטת ג' כנפי-שטייניץ: לפנינו עתירה המופנית נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 1680-10-22 מיום 8.5.2023, אשר דחה את ערעורה של העותרת על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב בסע"ש 45564-12-17 מיום 27.7.2022.
נקבע כי המשיבה יידעה את העובדים ואת נציגות העובדים בדבר קיומן של המצלמות, וכי השמוש בהן נעשה בהתאם לנוהל שהובא אף הוא לידיעתם המצוי בפורטל העובדים ומגדיר במפורש כי המצלמות ישמשו גם לבירור חשד בדבר ביצוע עבירות משמעת.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה, בפסקי הדין של בית הדין האזורי והארצי לעבודה ובטענות העותרת, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותנו.
(1) אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה; (2) הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית; (3) אין לגלות טעות שבחוק".
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6658/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: הרב שלמה רבינוביץ נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המועצה הדתית פתח תקווה 3. המשרד לשירותי דת עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אבי וינרוט; עו"ד אריק מגידיש בשם המשיבה 2: עו"ד מוריאל גילאי; עו"ד ירון טבצ'ניק בשם המשיב 3: עו"ד תמי דקל ][]פסק-דין
השופטת י' וילנר: העתירה שלפנינו הוגשה כנגד פסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה (הנשיאה ו' וירט-לבנה, השופטות ס' דוידוב-מוטולה ו-ח' אופק גנדלר ונציגי הציבור מר י' רחמים ומר ע' ליפשיץ) בע"ע 40612-05-22 וע"ע 39538-05-22 מיום 5.7.2023, שבגדרו התקבלו הערעורים שהגישו המשיבים 2 ו-3 על פסק-דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב (השופט ת' סילורה ונציגי הציבור מר א' אופיר ומר ד' הרפז) בסע"ש 14047-12-17 מיום 11.4.2022.
העתירה דנן בעתירתו, טוען העותר, בעקרו של דבר, כי בית הדין הארצי לעבודה קבע קביעות עובדתיות חדשות, שלא התבררו בפני הערכאה הדיונית, ואף סותרות את קביעותיה; כי לא ניתנה לו זכות טיעון – הכוללת הבאת ראיות ועדים בפני בית הדין הארצי – טרם מתן פסק-דינו; וכי לפיכך, נגרם לו עוות דיון.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסקי הדין של בתי הדין לעבודה, האיזורי והארצי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להדחות על הסף.
...
מנגד, טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף, משעה שהתנאים המצטברים להתערבות בית משפט זה בפסקי-דינם של בתי הדין לעבודה אינם מתקיימים.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסקי הדין של בתי הדין לעבודה, האזורי והארצי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.
משכך, כאמור, דינה של העתירה להידחות על הסף.
סוף דבר: העתירה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2423/24 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר העותר: ד"ר ערן ישעיהו אלמגור נ ג ד המשיב: נציב תלונות הציבור על שופטים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו ][]פסק-דין
בפסק הדין נדחתה עתירה שהגיש העותר בעתירה דנן, בעיניין פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 22774-06-20, בגדריו נדחה ערעור העותר על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע בסע"ש 21190-09-14 ובצ"ו 25222-04-14.
אשר לטענתו הנוספת של העותר, המשיב ציין כי מענה לטענה זו ניתן הן במסגרת הדיון בעתירה, והן בפסקות 19-18 לפסק הדין, שם נקבע כי טענות העותר כנגד נציגת הציבור שישבה במותב שנתן את פסק הדין בעיניינו בבית הדין האיזורי, מהוות הרחבת חזית אסורה, וכי לא נמצא שיש בהן ממש אף לגופו של עניין.
כאמור לעיל, במכתב צוין, גם אם בקצרה, כי לא ניתן לערער בפני המשיב על החלטותיו וכי המשיב "עיין בפנייה הוא גם לא מצא לראות בה משום תלונה חדשה המצריכה בירור או לשנת מהחלטתו, המדברת בעד עצמה". בנסיבות העניין דנן, ובשים לב לאמור לעיל באשר להיעדר שוני מהותי בין התלונה המקורית לתלונה הנוספת, אינני סבור כי הנמקתו של המשיב מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. סיכומו של דבר: על רקע האמור לעיל, העתירה נדחית מחמת העדר עילה להתערבותנו.
...
דעתי היא כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת היעדר עילה להתערבותנו.
לפיכך, אף אם במענה לשאלה זו הייתי סובר אחרת מהמשיב (וכפי שאבהיר להלן, לא זהו המצב בנסיבות דנן), אין בכך כדי להצביע על פסול קיצוני בהחלטתו של המשיב, שיש בו כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה. למעלה מן הצורך, אציין כי עיינתי בתלונתו הנוספת של העותר, ואף אני סבור כי אין בינה לבין תלונתו המקורית שוני המצדיק כי המשיב ייתן גם בה החלטה מפורטת, לאחר שניתנה החלטתו בתלונה המקורית.
כאמור לעיל, במכתב צוין, גם אם בקצרה, כי לא ניתן לערער בפני המשיב על החלטותיו וכי המשיב "עיין בפנייה הוא גם לא מצא לראות בה משום תלונה חדשה המצריכה בירור או לשנת מהחלטתו, המדברת בעד עצמה". בנסיבות העניין דנן, ובשים לב לאמור לעיל באשר להיעדר שוני מהותי בין התלונה המקורית לתלונה הנוספת, אינני סבור כי הנמקתו של המשיב מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. סיכומו של דבר: על רקע האמור לעיל, העתירה נדחית מחמת היעדר עילה להתערבותנו.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3408/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב העותרת: שילה סרוסי נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. מגדל חברה לביטוח עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אסף נוי ][]פסק-דין
][]השופט ח' כבוב: עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (כבוד סגן הנשיאה א' איטח, השופטים ס' דוידוב-מוטולה ו-ר' פוליאק, נציגת ציבור (עובדים) י' רון, ונציג ציבור (מעסיקים) ד' בן חיים) בע"ע 65019-06-23 מיום 25.03.2024, שבגדרו היתקבל ערעור משיבה 2, מגדל חברה לביטוח (להלן: מגדל), על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב (כבוד השופטת ש' שביט כפתורי, נציגת ציבור (עובדים) א' קופרברג, ונציגת ציבור (מעסיקים) ג' לזרי) בפ"ה 16192-02-21 מיום 28.03.2023.
מכל האמור לעיל עולה בבירור כי [העותרת] סבלה משני התקפים (המונח 'התקף' מופיע במסמך רפואי של הנוירולוגית ד"ר בניזרי מיום 22.11.2016) חמורים של טישטוש בראיה, אשר לפחות אחד מהם אובחן כדלקת בעצב הראיה.
דיון והכרעה דין העתירה להדחות ללא צורך בתגובה, בהעדר עילה להתערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה.
...
דיון והכרעה דין העתירה להידחות ללא צורך בתגובה, בהיעדר עילה להתערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה.
בנסיבות אלו, לא היה מקום להעלות טענה מעין זו במסגרת העתירה; ומכל מקום, לא מצאנו ממש בטענה זו אף לגופה.
העתירה נדחית אפוא בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו