נוכח מסקנות הוועדה הרפואית של המל"ל עתרו המבקשים לפני בית משפט קמא לבדיקה חוזרת של המשיב ע"י מומחה בית המשפט.
טענות המבקשים
לטענת המבקשים החלטת בית המשפט אינה מנומקת כדבעי ולא ניתן ללמוד ממנה מהו הנימוק בגינו נדחתה בקשת המבקשים, מדוע מצא בית משפט קמא להעדיף את טענות ב"כ המשיב על טענות ב"כ המבקשים ומדוע בנסיבות הנדונות אין מקום לאשר בדיקה חוזרת.
...
בית המשפט, אחר שעיין בטענות הצדדים (וכאן יש לציין כי נוסף לתשובת המבקשים הוסיף המשיב והגיב, שלא ע"פ התקנות ומבלי שניתנה צו הרשות לכך, אף על תשובת המבקשים), דחה את בקשת המבקשים בהחלטתו מיום 19.3.16, אשר זו לשונה –
"לאחר שבחנתי את טענות הצדדים – שוכנעתי כי לא נתמלאו בשלב זה התנאים שנקבעו בפסיקה המקימים עילה לבדיקה נוספת ע"י מומחה בית המשפט, וזאת מנימוקי התגובה מטעם התובע.." (הדגשה שלי – צ.ו)
ביהמ"ש הוסיף וקבע התביעה לשמיעת ראיות לחודש יוני 2016.
דוגמה לכך מצאנו, כדוגמה, בתא (קריות) 25540-01-13 - ג'רייס אנדראוס נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בעמ, (2013) במסגרתו הבהיר בית המשפט כי ניתוח משמעותי בגב וקביעת מל"ל מאוחרת בסוגית ההחמרה, מצדיקות את הבדיקה החוזרת על ידי מומחה בית המשפט וזאת מבלי שתוצג בפניו קביעת המל"ל בסוגיית ההחמרה, שהיא חוות דעת האסורה להצגה למומחה.
ואולם, כאשר אין מדובר באירוע אובייקטיבי אלא בקביעת נכות של ועדת המל"ל השונה מקביעת המומחה הרפואי שמונה ע"י בית המשפט ואפשר שאף כוללת ממצאים שונים – שהרי אפשר שגם בבדיקה גופנית יעלו מומחים שונים מימצאים שונים, הרי שאז, נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב יותר באשר לביצוע בדיקה חוזרת של הנפגע ע"י מומחה בית המשפט, כפי שהובהר בעניין נדלר –
" היה ובית משפט קמא יחליט לקבל את הראיה הנוספת (קביעת נכות של הועדה הרפואית של המל"ל בעניין מחלת הכבד של התובע (66%) הגבוהה בשיעור ניכר מקביעת הנכות שקבע מומחה בית המשפט (15%)– הערה שלי – צ.ו), ישקול הוא אם לפתוח מחדש את נושא מחלת הכבד באמצעות המומחה שמינה, או בכל דרך אחרת שימצא לנכון, ויחליט אם יש לערוך מחדש חישובי נזק בהתאם לכך. אין בכך כדי לקבוע כי כאשר מתמנים מומחים רפואיים ולאחר מכן משתנה קביעת המוסד לביטוח לאומי, יש לאמץ (כל עוד התיק לא הסתיים על ידי פסק דין סופי) את קביעת המוסד לביטוח לאומי על פני קביעת המומחה. מה שבית משפט קמא מתבקש לעשות, הוא לשקול האם המצב החדש המוצא ביטוי בקביעת המוסד לביטוח לאומי עשוי להשליך על המצב הרפואי שנקבע על ידי המומחה הרפואי, באופן שראוי כי מומחה זה יבדוק את הנושא מחדש, מה עוד שחלפו שנתיים מאז חוות דעתו האחרונה ועד לקביעת המל"ל" (עא 1401/94 - יוסף נדלר נ' קרנית, (1995)
כך, כדוגמה, בעניין רע"א 4142/96 פרשטמן נ. קרנית (1996) מצא בית המשפט העליון לקבל את החלטת בית המשפט המחוזי המורה על בדיקה חוזרת בשל פערים בין קביעת הועדה הרפואית של המל"ל (0%) לקביעת המומחה הרפואי (14.5%) ובשל חלוף הזמן שבין שתי הבדיקות (כשנתיים)).