בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין של בית משפט זה (השופטים ע' פוגלמן – מ"מ הנשיא, י' עמית ו-י' כשר), בבג"ץ 6517/23, מיום 2.10.2023 (להלן: פסק הדין), שבגדרו נדחתה עתירת המבקש לביטול צו החרמה והריסה שהוצא לדירת מגורים בעיר שכם (להלן: הדירה), מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חרום), 1945 (להלן: תקנה 119).
כידוע, דיון נוסף הוא הליך השמור למקרים נדירים וחריגים, שבהם נפסקה הלכה חדשה אשר עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, "או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה" של ההלכה שנפסקה יש מקום לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; וכן ראו, מיני רבים: דנג"ץ 2376/23 הילאן נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, פסקה 8 (22.3.2023) (להלן: עניין הילאן); דנג"ץ 4605/21 שלבי נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, פסקה 4 (30.6.2021)).
...
בית המשפט הגיע למסקנה זו, בהתבסס על פסיקתו העקבית של בית משפט זה ביחס למכלול הטענות של המבקש.
כך ביחס לקביעה כי די בראיות המינהליות שעמדו לפני המפקד, המוליכות למסקנה כי אין להמתין להכרעה בשאלת כשרותה הראייתית של הודאת המבקש בהליך הפלילי; כך באשר לשיקול הנוגע למידת מעורבותו של המבקש בהוצאתו לפועל של הפיגוע, ושל מידת מעורבותם וידיעתם של שאר בני המשפחה המתגוררים בדירה; כך באשר לשאלת זיקתו של המבקש לדירה, על רקע הטענה כי הוא אינו הבעלים; וכך בשאלת מידת ההתערבות של בית המשפט בחוות הדעת ההנדסית, על רקע טענות לנזקים אגביים לדירות ולמבנים סמוכים.
דומה כי המבקש מכיר בכך שפסק הדין, צועד בתלם שהתוו קודמיו, ואולם מבקש כי נשוב ונתהה על הראשונות – על ההלכה הנוהגת עמנו בסוגיה שעל הפרק; ואולם כאמור, לא לכך נועדה מסגרת דיונית זו.
הבקשה נדחית אפוא בזאת.
