מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית ערעור על פסק דין של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים

בהליך ערעור על ועדה (ע"ו) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

השופטת רבקה איזנברג לפנינו ערעור על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט-1959 (נוסח משולב) (להלן בהתאמה: "החוק" ו "פסק הדין"), אשר ליד בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת כאמלה ג'דעון יו"ר, וה"ה דר' אלכס קורת ודר' נעמי אפטר), מתאריך 20/11/2022 בע"נ 53295-12-20.
פסק דינה של הועדה - בפס"ד דחתה הועדה את טענות המערער לפיהן יש לראות במחלת הסוכרת כ"חבלת שירות", ולחילופין כ"מחלת שירות".
...
לעניין הטענה בדבר זכאות המערער להכרה בסוכרת בגין נכות מוסבת טען המשיב כי מעבר לכך שהיה מדובר בהרחבת חזית, בכל מקרה המקום לבירור הטענה הינו בפני ועדה רפואית של משרד הביטחון עבור נכה שתביעתו הוכרה ע"י המשיב ולא בפני ועדת הערעורים בביה"מ. ד י ו ן לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ובחנו את החומר המונח לפנינו שוכנענו, כי דין הערעור להידחות.
לא מצאנו כי נפלה טעות גם בקביעה כי הסוכרת אינה יכולה לבא בגדר מחלת שירות.
אכן במקרה זה בו לטענת המערער, כתוצאה מהאירוע נחבל גם באף וגם התפתחה אצלו מחלת הסוכרת,נוצר מצב בו הפגיעה באף הוכרה ע"י המשיב בעוד שלעניין מחלת הסוכרת עליו לפנות למל"ל. יחד עם זאת מאחר שזאת היא הוראת המחוקק,צדקה הועדה בדחותה את הערעור.שינוי המצב החוקי המתואר לעיל,המוציא מגדר החוק ביחס למשרתי קבע מחלה שאינה מחלת שירות,יכול להיעשות רק אם יתוקן החוק וכל עוד לא שונה החוק,אין בידינו לקבל את עמדת המערער.
לפיכך ככל שהמערער סבור שיש ממש בטענתו זו (למרות אמירת האוביטר של הוועדה בעניין), הינו רשאי ממילא לפנות להכרה באפיק זה. לאור כל האמור, אני מציעה לחבריי לדחות את הערעור ולחייב את המערער בתשלום הוצאות המשיבה בסך כולל של 6,000 ₪.

בהליך ערעור על ועדה (ע"ו) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בפנינו ערעור על פסק דינה של ועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 (כב' השופט (בדימוס) י' צור, יו"ר; ד"ר ה' ירדני, גב' ע' גרוס, חברים; להלן בהתאמה – פסק הדין, הועדה והחוק) בע"נ 7125-09-20.
עוד טען, כי טעה קצין התגמולים בכך שדחה את בקשתו, חרף קביעת המומחה בדבר החמרה בשיעור של 20% במחלת האסטמה.
...
לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, על רקע כלל החומר שבפנינו, החלטנו לקבל את הערעור, מן הטעמים שיפורטו להלן.
לסיכום, תפקידו של קצין התגמולים הוא "לקבוע את כל העובדות המזכות את התובע לתגמול" (שם).
בכפוף להערה אחרונה זו, דין הערעור להתקבל.

בהליך ערעור על ועדה (ע"ו) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז- 1957 בראשות כבוד השופטת העמיתה אושרי פרוסט פרנקל מיום 09.05.2023, לפיו נדחה עירעורו של המערער על החלטת הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז- 1957 (להלן- חוק נכי הרדיפות) מיום 23.05.21 לשלם לו את התגמולים בגין הפגימות הנוספות שהוכרו רק החל מיום 01.09.2019 ולא מאוגוסט 2012 כפי דרישתו.
המערער מוחה על דחיית דרישתו מטעמים דיוניים, מבקש שערעורו ייבחן במהות בלבד, ומפנה לסעיף 10 לחוק הרדיפות, עת להשקפתו "הגורמים היחידים הרלוואנטיים לסעיף 10 הם תאריך הדרישה הראשונה להכרה במחלות, ואחוז הנכות החדש...שום דבר אחר!". במהלך הדיון בעירעור שהתקיים ביום 28.09.2023 ולאחריו, הפנה המערער בין היתר גם לדו"ח וועדת דורנר, לפסק דין גרנות (דנ"א 11196/03 יוסף גרנות נ' הרשות המוסמכת), לפסק דין הרשקו (ו"ע 1733/07 הרשקו נ' הרשות המוסמכת), ולדו"ח וועדת שני.
...
ערעור על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז- 1957 בראשות כבוד השופטת העמיתה אושרי פרוסט פרנקל מיום 09.05.2023, לפיו נדחה ערעורו של המערער על החלטת הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז- 1957 (להלן- חוק נכי הרדיפות) מיום 23.05.21 לשלם לו את התגמולים בגין הפגימות הנוספות שהוכרו רק החל מיום 01.09.2019 ולא מאוגוסט 2012 כפי דרישתו.
ערעורו התקבל ונפסק כי "עת המשיבה אינה מודיעה לתובעים השונים כי היא אינה מתייחסת לטופס התביעה שהגישו כאל תביעה ולא דוחה אותה, אלא מותירה אותה תלויה ועומדת בתיק פתוח, אף מאפשרת ארכה לתיקונה ולהשלימה, רואים אותה כמי שמצהירה על הסכמתה לתיקון התביעה. בהינתן שהתביעה המתוקנת התקבלה לגופה בסופו של יום, אין לאפשר למשיבה לפקוד על התובע את עוון הגשת התביעה באופן פגום, על דרך "קיצוץ" בסעדיו והגבלת זכאותו רק למועד התיקון.
הטענה אף לא יכולה הייתה לסייע למערער, לו הייתה נכונה, שכן התביעה הראשונה נדחתה ביום 27.11.2012, וניתן היה למצוא לכך מזור רק בהגשת ערעור על החלטה זו. גם הטענה לפיה נמנה המערער מלכתחילה על נרדפי המעגל הראשון לפי דו"ח ועדת שני "בגלל היותו בגיטו בשנות המלחמה ולכן לא נזקק ל30%" כמו גם הטענה ש"היו לו 30% בעת הגשת הבקשה ב2012" ולכן הוא זכאי להכרה רטרואקטיבית משנה זו – דינן להידחות.
לטעמנו שיעור נכותו של המערער נבחן לפי אמות המידה הנכונות, הוא איננו מקופח, והגיעה העת לסיים את ההתדיינות בסוגיה זו. הערעור נדחה אפוא.

בהליך ערעור על ועדה (ע"ו) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

זהו ערעור של קצין התגמולים על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט-1959, בראשות כב' השופטת העמיתה דרורה בית אור, אשר ניתן ביום 12/10/22 בתיק ע"נ 25647-05-21.
במישור מחלת הפסוריאזיס - לאחר שקצין התגמולים דחה את תביעת ההכרה, בשל העדר קשר סיבתי לשירות, ומהמשיב הגיש ערעור על כך, הושגה הסכמה, שקבלה תוקף פס"ד, על הכרה בקשר של החמרה, בשיעור 60%, על חשבון תנאי השרות.
על כן, דעתי היא, שיש לקבל את עירעורו של קצין התגמולים, ולבטל את פסק דין של ועדת הערעורים.
...
הנימוק המסכם לכך, באופן לא שגרתי, דווקא אינו עומד במוקד השגה ערעורית של המערער, אלא, שקצין התגמולים מבהיר, כי בכלל לא טען את שיוחס לו. ועדת הערעורים פסקה, כי: "... המסקנה היא כי מחלת הפסוריאזיס בה לקה המערער איננה מחלה מוסבת, כאמור בתקנה 9, אלא מחלה שהתפרצה כתוצאה מאירועים הקשים שחווה המערער והמשיב הכיר בה ככזו שאירעה על רקע שירותו הצבאי של המערער". כפי שיפורט להלן, עמדת קצין התגמולים הייתה, שהנכות הנפשית שלה טוען המשיב, היא נכות מוסבת, וככל שיש לקבוע קשר סיבתי רפואי בינה לבין מחלת הפסוריאזיס, שהיא פגימה מוכרת, הרי, הסמכות הבלעדית לקבוע זאת היא בידי הועדה הרפואית, ולא בידי קצין התגמולים או ועדת הערעורים.
על כן, דעתי היא, שיש לקבל את ערעורו של קצין התגמולים, ולבטל את פסק דין של ועדת הערעורים.
יעקב דנינו, שופט אשר על כן, הערעור מתקבל, כאמור בחוות דעתו של כב' ס. הנשיאה, השופט א. ואגו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק הדין נדחה ערעור המבקש על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים) (השופט (בדימ') י' שדמי, וחברי הועדה ד"ר ה' ירדני ועו"ס ה' מאור), מיום 5.1.2023, ב-ע"נ 3674-04-21.
קביעות מעין אלו, של מהימנות ועובדה, אינן מסוג הקביעות שמוקנית בגינן זכות ערעור על פי סעיף 34(א) לחוק הנכים (המגביל את זכות העירעור על פסק דין של ועדת הערעורים ל-"נקודה משפטית בלבד"); ומקל וחומר שלא תנתן בגינן רשות ערעור ב-"גילגול שלישי" (רע"א 1275/19 פלוני נ' מדינת ישראל – קצין תגמולים (15.12.2019)).
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא תשובת המשיב.
הכרעתה של ועדת הערעורים בעניינו של המבקש דנן נסמכה על הקביעה כי לא הוכחה הפרעת דחק פוסט-טראומתית, במישור העובדתי-רפואי; וכך נקבע: "אין צורך להיכנס לשאלה האם הדבר אפשרי במקרה של חייל עם 'גולגולת דקה', שכן תחילה עלינו להגיע למסקנה שקיימת פוסט טראומה ושניתן לסמוך במידה כלשהי על המסכת העובדתית המובאת בפנינו. בהתחשב בהתרשמותנו הברורה שלא ניתן לסמוך כלל על המסכת העובדתית לה טוען [המבקש], בהתחשב בנוסף בהתרשמות המאבחנים המקצועיים השונים שבחנו את [המבקש] והתרשמות מהתנהגות מניפולטיבית שלו בבדיקות, כי אז מסקנתנו הברורה הינה ש[המבקש] רחוק עד מאוד מהוכחת טענתו שהוא סובל מפוסט טראומה ובוודאי שהוא רחוק מלשכנע אותנו שתנאי השירות שלו גרמו לו נזק נפשי כלשהו." מדברים אלו, ברי כי לא עלה בידי המבקש להוכיח התקיימותו של קשר סיבתי עובדתי-רפואי.
לא מצאתי ממש גם בטענות המבקש בדבר רמת ההנמקה בפסקי הדין מושא הבקשה; וכך גם יתר הטענות שבפי המבקש, כמפורט בפסקה 6 לעיל, אינן מקימות שאלת רוחב המצדיקה מתן רשות ערעור ב-"גלגול שלישי". אשר על כן – הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו