דחיית ערעור על פסק בורר

לפנַי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע) מיום 4.9.2018 ברע"ב 19006-10-17 וברע"ב 19606-10-17, במסגרתו נדחו בקשות רשות ערעור על פסק בוררות מיום 3.8.2017 שניתן על ידי הבורר השופט (בדימ') נסים ממן (להלן: הבורר).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות, בנספחיהן, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובפסק הבוררות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות אף מבלי להיזקק לתשובות.

אף לא שוכנעתי כי נגרם למי מהצדדים עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור.

הבקשות נדחות אפוא.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לרשות ערעור, בקבעו כי מדובר הלכה למעשה בבקשת רשות ערעור על פסק בוררות כאשר לא עלה בידי המבקש להצביע על התקיימות התנאים הקבועים בסעיף 29ב לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות או החוק) למתן רשות ערעור על פסק בוררות.

...

בין הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים ובסופו של דבר הועבר הדיון בתביעות ההדדיות שהגישו הצדדים לבוררות לפני הבורר.

יתר על כן טענותיו של המבקש הופנו כלפי ממצאים עובדתיים בפסק הבוררות, שערכאת הערעור אינה מתערבת בהן אלא בהתקיים נסיבות חריגות, שאינן מתקיימות במקרה זה. ובאשר לטענות המשפטיות שהעלה המבקש, לא מצא בית המשפט כי נפלה טעות תחת ידו של הבורר בפרשנות ההסכם או במסקנה כי לא נפל פגם בכריתת החוזה.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.

הבקשה נדחית אם כן. כתוצאה מכך מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט הבכיר ז' ימיני), ברע"ב 32307-09-19, מיום 7.7.2021, שבמסגרתו נדחה ערעור על פסק בוררות שניתן ביום ,16.5.2019, על-ידי השופט בדימוס ה' פינשטין (להלן: "הבורר"), ותוקן בהתאם להחלטת הבורר מיום 7.8.2019 (להלן: "פסק הבוררות המתוקן").

...

בסיכום נקבע: "מחומר הראיות עולה כי מדובר באותם תיעודים של כניסת חומר למטמנה ואני סבור כי בהתאם לדין בדבר קבלת ערעור על פסק בוררות וכן כי מבחינת חומר הראיות אין להתערב בפסיקת הבורר, הן לעניין התיקון, אשר הוכח כי בוצע כדין ובסמכות שכן מדובר בפסיקה על בסיס נתון שגוי, עליו התבססו חישובי הפיצוי בפסק הדין והן לעניין פרשנותו באשר לדרישה כי החומר יפונה למקום מאושר, אשר הוגש תיעוד באשר לפינוי אליו. דווקא אי תיקון הטעות היה גורם לעיוות דין חמור ולאי צדק שכן מדובר בסעד שכלל לא נתבע ולא דובר עליו" (סעיף 33 לפסק הדין).

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, סבורה אני כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

טענות המערער נבחנו על-ידי הבורר ועל-ידי בית משפט קמא במסגרת ערעור על פסק הבוררות ואין מקום למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, כך שדין הבקשה לרשות ערעור להידחות.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט מוטי פירר) ברע"ב 65203-10-18 והפ"ב 16272-11-18 מיום 13.3.2019, במסגרתו נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק בוררות שניתן על ידי הבורר כב' השופט [בדימוס] שאול מנהיים (להלן: "פסק הבוררות" ו"הבורר").

...

המסקנה מניתוח מהלך הדברים היא כי הצדדים עצמם "בזמן אמת", לא סברו שעל המשיב להשוות את השקעתו להשקעת המבקשים, ואין מקום לדרוש ממנו כעת לערוך "השוואת השקעה". אשר למועד ההיפרדות, נקבע כטענת המבקשים כי המועד הקובע לסיום יחסי הצדדים הוא 31.12.2016.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט השלום ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיב.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

פסק ערעור הבוררות המבקשים הגישו ערעור בוררות על פסק הבוררות, שנדון בפני הבורר, כב' השופט (בדימוס) א' זמיר, וזאת על יסוד הוראת סעיף 7.2 להסכם אשר קבע כי "חתימת הסכם זה כמוה כחתימה על הסכם בוררות המאפשר ערעור על פסק הבורר לפי חוק הבוררות". בתחילת ההליך דחה בורר העירעור, בהחלטת ביניים מיום 13.1.22 (להלן: "החלטת הביניים") את עתירת המשיב לחייב את המבקשים בהפקדת ערובה.

...

עוד יצויין כי מקובלת עלי מסקנת בורר הערעור לפיה המסמכים הנוספים שצירופם הותר (אישורי יתרות מהבנק), מחזקים את הממצא בדבר בעלותו של המשיב במניות במועד הקובע.

על כן, אני סבור כי אף לו היו הצדדים מסכימים כי פסקי הבוררות יהיו נתונים לערעור לפני בית משפט, בהתאם לסעיף 29ב לחוק הבוררות – הרי שדין הערעור היה להידחות, אפילו על יסוד תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, שכן מסקנת פסקי הבוררות מבוססת היטב בראיות, בעדויות ובדין.

נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסקי הבוררות בת.א. 25437-03-22, מקבל את התביעה בת.א. 53085-02-22 ומאשר את פסקי הבוררות.