מדינת ישראל
בתי הדין הרבניים
תיק 1330348/2
בבית הדין הרבני הגדול ירושלים
לפני כבוד הדיינים:
הרב ציון לוז־אילוז
המבקשת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד אבנר סאלם ועו"ד שירה דרורי־סאלם)
המשיב: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד ג'רמי שטרן)
הנידון: דחיית בקשת רשות ערעור והבקשה להתירו למרות האיחור בהגשת בקשה זו – שקולי פרוצידורה, מהות ויעילות
החלטה
אוסיף ואומר לעניין זה כי המעיין בתקנות הדיון יוכל להבחין כי כלל לא נכללה בהן הוראה המאפשרת להעתר לבקשת רשות ערעור המוגשת באיחור על בסיס בקשה למתן ארכה, אפילו מוגשת זאת מראש, וזאת בשונה מההוראה הדומה בנוגע לערעור בזכות המוגש באיחור.
אכן יש מקום לטעון לעניין זה כי 'יילמד סתום מן המפורש', אך יש מקום להשיב כי לעניין העירעור עצמו מצאו מיתקני התקנות לנכון שלא ליסתום עליו את הגולל בגלל האיחור בלבד; ולא כך בנוגע לבקשה לרשות ערעור, שאף אם לא תנתן, תעמוד למבקש האפשרות לתקן את הפגם הקיים, לדעתו, בהחלטה שעליה הוא מבקש לערער במסגרת העירעור על פסק הדין הסופי.
קצב ניהול ההליך בבית דין קמא, כמתואר לעיל, הוא ראוי, סביר ואולי אף למעלה מכך, וקשה להניח שבערעור – אם נתיר אותו – נקבע כי היתנהל הוא בעצלתיים או כי ההחלטות לקבוע את המשמורת רק לאחר הבירורים האמורים התקבלו כדי למסמס את פסק דיננו בנוגע לאפשרות ההגירה של המבקשת לחו"ל. למעשה מתאור ההליך דלעיל נראה כי טענה כזו גובלת בהוצאת לעז על בית הדין קמא.
...
לאחר העיון בכל אלה באתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור מטעמי פרוצדורה, מהות ויעילות גם יחד.
ובכל מקרה הסברו של בית הדין קמא מתקבל על הדעת:
אין ספק שכשישנן טענות חמורות אך מוכחשות והנטען טוען כי הן עלילות מכוונות יש צורך לבחון את הטענות ולתור אחר האמת, ואין ספק גם שאם אכן יתברר כי האם העלילה על האב כדי ליצור ניכור תיווצר עננה כבדה שאפשר שתאפיל על כישוריה ההוריים האחרים ועל שיקולים נוספים וייתכן שתביא למסקנה כי אינה יכולה להיות הורה משמורן או למצער כי כדי להותיר את המשמורת בידיה נדרש הליך טיפולי שיביא אותה להבין את מקומו וחשיבותו של האב בחיי הבת וימנע, בסבירות גבוהה, את הישנות ניסיונות הניכור, וכך גם אם לשם קיומו של הליך כזה תיאלץ לדחות את הגירתה לחו"ל או לוותר על המשמורת.
)
ובהיבט של יעילות הדיון:
לוּ החלטתי להתיר את הערעור הלוא נדרש היה להגיש את הערעור עצמו, ואף לוּ לא היה זה מתעכב כלל וכהרף עין היה מוגש, או הייתה המבקשת מודיעה "טיעוניי בבקשת רשות הערעור הם הם כתב הערעור ללא תוספת וללא גירעון" ומייד פותחת תיק לערעור ומשלמת את האגרה, עדיין הייתה שמורה למשיב הזכות להשיב לערעור מעבר לשהשיב לבקשה.
סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית.
