דחיית מועד פרעון חוב לבעלי שליטה

לשיטת המבקשת, מועד פרעון החוב הנטען כלפי יחזקאל צריך שיתכתב עם עניינו של מקורב נוסף לבעלות השליטה בה - אפרים פולק (להלן: "אפרים").

אין הוראה הדוחה את מימוש הדירה שניתנה כבטוחה או את מועד הפרעון.

...

סוף דבר נחה דעתי כי בהתאם להסכם ההלוואה שנחתם עם יחזקאל, מועד פירעון ההלוואה אינו קשור להעמדת המימון הדרוש לאפרים לשם הסדר הנושים בעניינו שלו.

טענותיהם הנוספות של הצדדים לא נעלמו מעיניי אולם לא מצאתי בהן די כדי לשנות ממסקנתי ולאור המקובץ - דחיתי את התובענה.

בהתאם, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות משפט כולל שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 65,000 ₪.

ביום 24.5.10 חתמה הנתבעת 1 (להלן גם: החברה) בערבות הנתבעים 2-3 שהם בעלי השליטה בחברה, על הסכם קומבינאציה עם התובעות שלפיו החברה תבצע עבודות בנייה ושימור בבניין ובתמורה היא תקבל 25 דירות בבניין והתובעות יקבלו 10 דירות בבניין (להלן: דירות התובעות) וחלקים נוספים בבניין.

החברה פנתה לתובעות על מנת שישיבו לה את ההלוואה ואף את תשלומי המע"מ החלים עליהן ושהחברה שילמה במקומן (להלן: הכספים) ואולם, התובעות לא הסכימו לשלם את הכספים וטענו שטרם הגיע המועד לפרוע חובות אלו והשומות אינן חלוטות.

מאחר שהנתבעים טענו שיש לדחות על הסף את רכיב התביעה הנוגע לאיחור במסירה, מאחר שלטענתם רק עם תשלום הכספים קמה זכותן של התובעות לקבל את החזקה בדירות התובעות, הוחלט לקיים ראשית דיון בשאלה זו. תמצית טענות הנתבעים מאחר שהתובעות לא השיבו את הכספים אלא רק ביום 12.9.18, עד לאותו מועד לא היו זכאיות התובעות לקבל את דירות התובעות בהתאם לנספח שהתנה במפורש את מסירת דירות התובעות בהשבת ההלוואה.

שהרי, איזה נזק נגרם מאי יכולת להשתמש ברכוש המשותף אם ממילא אף אחד לא יכול לגור בדירות היות שלא הגיע המועד למסירתן? כמו כן, אף עדי התובעות אישרו בחקירתן, כי במהלך הבנייה המשיכו התובעות להשכיר את החנויות שבבעלותן ולכן לא נגרם לתובעות כל נזק גם ביחס אליהן, שעה שממילא החנויות נותרו בבעלות התובעות והמשיכו להניב את פירות השכירות גם בתקופת הבנייה (עמ' 18 שורות 11-12, עמ' 27 שורות 19-24 ועמ' 32 שורות 20-23).

...

אם סנקציה זו לא הועילה, קשה להלום את טענת התובעות שהיה על החברה לצמצם את הבטוחה ולוותר על הבטוחה שהוענקה לה. סיכומו של דבר: רכיב תביעת הפיצויים בגין איחור בהשלמת העבודות בכל הנוגע לתקופה הרלוונטית, נדחה.

אני קובע מועדים לחקירת העדים מטעם הצדדים לימים 15 ו – 17 לנובמבר 2020 בשעה 9:00.

במסגרת שינויים אלו, הותאמה התמורה בעיסקה לפרעון חובות שהתרחשו בין האישור המקורי לבין מועד הגשת הבקשה.

רשות ניירות ערך מצאה גם היא שלא להיתנגד לבקשה, ולהותיר את ההכרעה בה לשיקול דעת בית המשפט; אך זאת בכפוף לכך שכל החלטה שתתקבל במסגרת הבקשה לא תיפגע בסמכותה של הרשות לניירות ערך לעשות שימוש בסמכויותיה הקבועות בסעיף 55ד לחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968, להורות על דחיית המועד לכנוס האספה אם נוכחה לדעת כי יש צורך בכך כדי להבטיח את הגילוי הנאות הנידרש, לשם שמירה על עניינו של ציבור המשקיעים בניירות הערך של התאגיד.

דיון והכרעה ענייננו בבקשה לקיצור מועדים לכנוס אספת בעלי מניות, שעניינה עסקה עם בעל השליטה היוצא מהחברה – מכירת תיק לקוחות העבר בהם טיפל בעל השליטה היוצא, במסגרת פעילותו בחברה, לבעל השליטה היוצא.

...

סעיף 72 לחוק החברות, שכותרתו "כינוס אסיפה על ידי בית המשפט", קובע את סמכותו של בית המשפט להורות על כינוס אסיפה כללית, מקום שאין אפשרות מעשית לכנס את האסיפה בדרך שנקבעה לכך בחוק או בתקנון החברה, ובלשון בסעיף:  "מקום שאין אפשרות מעשית לכנס אסיפה או לנהלה בדרך שנקבעה לכך בתקנון או בחוק זה, רשאי בית המשפט, לבקשת החברה, בעל מניה הזכאי להצביע באסיפה או דירקטור, להורות שתכונס ותנוהל אסיפה בדרך שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לתת לשם כך הוראות משלימות ככל שיראה לנכון". לאחר שבחנתי את בקשת החברה, ואת העמדה שהוגשה מטעם הרשויות – מצאתי לקבל את הבקשה, בכפוף להסתייגויות שהוצגו על ידי הרשויות.

לצד זאת, שקלתי גם את העובדה כי הרשויות אינן מתנגדות לבקשה, וכי ההסתייגויות שהוצגו בעמדתן, ושבכפוף אליהן אני מאשר את הבקשה, יאפשרו להן להפעיל את סמכויותיהן ככל שיהיה צורך בקבלת מידע נוסף מהחברה או בדחיית האסיפה למען שמירה על זכויותיהם של בעלי המניות.

סוף דבר אני מאשר את הבקשה דנן, ומורה על כינוס אסיפת בעלי המניות של החברה ביום 09.02.2021, בכפוף להסתייגויות שהוצגו על ידי הרשויות בסעיפים 3 ו-12-11 לעמדתן, ושפורטו בסעיף 12 לפסק דין זה. המזכירות תביא החלטתי זו לידיעת הצדדים.

כמו כן ביקשה החברה ליתן למנהל החברה שהוא בעל השליטה בה צו עיכוב הליכים זמני לצורך התגייסות לגיבוש ובצוע מתוה הפעלה ופעולות הגבייה מלקוחות ולגיבוש הצעת הסדר לנושם בעלי ערבויות אישיות.

אילו רצה התאגיד לבקש צו פתיחת הליכים כנגדו, לרבות בקשה להקפאת הליכים והצעה לשקום כלכלי, היה עליו להגיש בקשתו לפי תקנה 13 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, כדלקמן: תאגיד המגיש בקשה לצוו לפתיחת הליכים יפרט בבקשתו כי היתקיימו בו התנאים למתן הצוו; התאגיד יצרף לבקשה את כל אלה: (1)  תצהיר הסתבכות כלכלית; (2)  דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו, ערוך לפי טופס 1 שבתוספת, הכולל רשימה של ההליכים המשפטיים המהותיים והליכי הגבייה שהתאגיד צד להם; (3)  נסח התאגיד; (4)  שם כונס הנכסים ופרטיו, אם התמנה לתאגיד או לנכסיו לפי החלטה של בית המשפט או של רשם ההוצאה לפועל, ומספר התיק שמינויו בתוקף ביום הגשת הבקשה ותאריך מינוי; (5)  רשימה של נושאי המשרה בתאגיד ביום הגשת הבקשה לצוו לפתיחת הליכים, ושל נושאי המשרה שסיימו את תפקידם בתאגיד בתוך השנה שקדמה ליום הגשת הבקשה, המפרטת את שם בעל התפקיד, תאור תפקידו, תאריך מינויו וסיום מינויו, כתובתו, פרטי ההיתקשרות עמו ושיעורי החזקותיו בתאגיד אם ישנם; (6)  דוחות כספיים שנתיים של התאגיד לרבות הדוחות המאוחדים, לשנתיים שקדמו לשנת הגשת הבקשה, מבוקרים כדין בידי רואה חשבון, אם ישנם; קדם תאריך המאזן הכלול בדוח הכספי השנתי האחרון ביותר משלושה חודשים למועד הגשת הבקשה לצוו לפתיחת הליכים, יצורפו גם דוחות סקורים אחרונים אם ישנם; התאגיד רשאי להגיש את הדוחות הכספיים במעטפה סגורה או באמצעי טכנולוגי אחר המבטיח את סודיות המידע לעיון בית המשפט ולממונה אם לעמדתו יש בהם סוד מסחרי או שגילוים עלול לפגוע בטובת התאגיד; נושה מהותי רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל את המידע.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה.

...

על כן, אני קובע שלא הוכחה לכאורה חזקת חדלות פירעון.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה.

במבוא להסכם צוין כי ביום 25.11.2017 נחתם הסכם פשרה בו התחייבו אלמקס (שהוגדרה הפעם כלווה) והנתבעים (כערבים) לשלם למנוח והוריו פיצוי בסך של 3,000,000 ש"ח בגין הדירה שלא נימסרה להם; כי אלמקס והנתבעים מעוניינים לשנות את תנאי הפשרה ולדחות את מועדי ההמחאות שניתנו במסגרתה למנוח והוריו; וכי לצורך הבטחת תשלום סכום הפשרה הסכימה החברה לשעבד את דירת הגג בפרויקט בשווי 3,000,000 ש"ח. בהתאם לאמור נקבע בהסכם השיעבוד כי המועד לפרעון ההלוואה ידחה ב-30 חודשים ממועד חתימת ההסכם, וזאת בתנאי שהנתבעים, אלמקס והחברה יעמדו בכל התחייבויותיהם לפי ההסכם (סעיפים 3, 11 ו-12); כי לצורך פרעון החוב ישועבדו לטובת המנוח והוריו הזכויות בדירת הגג שתיבנה בפרויקט בשווי של 3,000,000 ש"ח, וזאת על ידי רישום הערת אזהרה לטובתם (סעיפים 5 ו-10); וכי ככל שלא ייפרע החוב בתוך 30 חודשים תעבור הבעלות בדירת הגג למנוח והוריו (סעיף 8).

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי לצד חיוב החברה בתשלום חובה לתובעת, יש מקום לקבוע כי גם גאלרי, בתור בעלת השליטה באלמקס ובחברה, חייבת בתשלום חובותיהן לתובעת כדי שיעור אחזקותיה בהן, קרי 100% מחובה של אלמקס ו-75% מחוב החברה.

...

בנסיבות העניין אני סבור כי יש מקום לקבוע כי הסכום האמור בסעיף 94.1 לעיל יישא ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן: "ריבית והפרשי הצמדה כחוק"), החל מיום 19.5.2019, הוא מועד הגשת התביעה, ועד למועד התשלום; והסכומים האמורים בסעיפים 94.2 ו-94.3 לעיל יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 8.3.2021, הוא יום הגשת תצהירו של מר פנסו, ועד למועד התשלום.

בשולי הדברים יצוין כי הנתבעים לא טענו בסיכומיהם כל טענה בנוגע להתאמת האגרה ששולמה בהליך לסעדים הנוספים שהתבקשו בתצהירו של מר פנסו ובסיכומי התובעת, ולפיכך לא מצאתי לנכון להידרש לסוגיה זו. למעלה מן הצורך, יצוין כי בהקשר זה ממילא נשאלת השאלה האם לאור הוראת תקנה 2(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, אין די באגרה ששולמה על ידי התובעת עבור תביעה בסך של כ-1,500,000 ש"ח. מכל מקום, גם אם הייתי מגיע למסקנה לפיה התובעת שילמה אגרה בחסר, לא היה בכך כדי להוביל לדחיית חלקו העודף של תביעתה, שכן חלף צעד זה ולאור נסיבותיו החריגות של המקרה היה מוצדק להורות לתובעת לשלם את יתרת האגרה כתנאי לפסיקת מלוא הסעד לו היא זכאית (ר' למשל ע"א 7156/10 חברת הירקון בע"מ נ' מדינת ישראל מינהל מקרקעי ישראל, פס' 20 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) א' חיות (נבו, 11.10.2012); גורן, בעמ' 1653).

בנסיבות העניין ולאחר שנתתי דעתי לשיקולים הקבועים בתקנה 153(ג) לתקנות, ובכלל זה לאופן שבו התנהלו הנתבעים בהליך דנן, אני קובע כי הנתבעים 4-2 יישאו ביחד ולחוד בהוצאות התובעת בסך של 50,000 ש"ח. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.