דחיית כיסוי ביטוחי בגניבת רכב

חריג מס' 1 ב' – "חבות כלשהיא של המבוטח בתוקף חוזה אשר לא הייתה קיימת בהיעדר חוזה כזה" הרחבת חבות מוסכים – הכסוי הבטוחי הוא בגין "נזק כתוצאה מתאונה לרכב מנועי" בנוסף, על פי פרק החריגים, החברה לא תהא אחראית לשפות בגין "פריצה, גניבה או ניסיון לבצעם" כמו כן אין כסוי בין חוזה המטיל על המבוטח אחריות אשר בהיעדר חוזה כזה לא הייתה אחריות זו חלה עליו" בנוסף הרחבה זו אינה מכסה כל נזק כתוצאה ממעשה פלילי.

עקרי המחלוקת שבין הצדדים הצדדים חלוקים במספר סוגיות, ואלו העיקריות שבהן: מהי נפקותו של מכתב הדחייה הראשון, והאם מנועה כלל מלהעלות את נימוקי הדחייה הנוספים במכתב הדחייה השני, אשר לא נטענו בהזדמנות הראשונה; האם ארוע גניבת הרכב נשוא תובענה זו מכוסה במסגרת הפוליסה, דהיינו האם עניין לנו במקרה ביטוח העונה על גדרי המונח "פריצה". נדייק - השאלה שבמוקד המחלוקת הנה - מהו קו הגבול שבין "גניבה אגב פריצה" לבין "גניבה סתם"; האם הפרה קליל את התנאות המיגון אשר נקבעו בפוליסה ובכך החמירה את הסיכון להתממשותו של מקרה הביטוח, ומהי משמעותה של הפרה זו; ביום 2.10.2017 היתקיים בפניי דיון ההוכחות, במסגרתו העידו העדים מטעם הצדדים.

...

לאחר שהגענו לכלל מסקנה כי לא מתקיימים בענייננו התנאים לחריג האמור בסעיף 18(ג)(2), דהיינו לא הוכח כי מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה ביטוח בנסיבות אלו, עלינו לשוב ולבחון מהי תוצאתה של החמרת הסיכון האמורה.

מכל האמור לעיל, עולה תמונת המצב הבאה: תנאי המיגון אכן הופרו באופן חלקי על ידי קליל ולא ננקטו מלוא האמצעים שנדרשו להקלת הסיכון; לא מן הנמנע שאף קיים קשר סיבתי הדוק בין הפרות אלו לבין התרחשות מקרה הביטוח; מנגד, לא שוכנעתי כי מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה ביטוח מבלי שינקטו האמצעים הנ"ל להקלת הסיכון גם בעבור דמי ביטוח גבוהים יותר; כלל לא הביאה הוכחות באשר לפוליסה מקבילה אצלה, ואף לא הביאה ראיות בנוגע לדמי ביטוח שאותם גובים מבטחים אחרים בפוליסות דומות אשר אינן דורשות אמצעי מיגון בדמות עמדה מאוישת קבועה לשמירה על מפתחות הרכבים.

סוף דבר תביעת התובעת אשר הועמדה על סך של 75,000 ₪ - מתקבלת.

כתב התביעה מולא ידנית בטופס, ובתחילת המלל שבו נכתב: "ביטחתי את הרכב בביטוח ישיר (ביטוח מקיף) נגנב לי הרכב, לאחר שדיווחתי להם על גניבת הרכב הם דחו לי את התביעה וסירבו לשלם לי עבור הרכב שנגנב...". נספחי כתב התביעה היחידים: מכתב דחיית דרישה מיום 23.9.20 מאת הנתבעת אל התובעת.

בשיחה זו מתעניינת התובעת בתנאיי הכסוי הבטוחי מפני גניבת רכב, באופן יזום, מובלט ויוצא דופן (ראו בעמודים 5-6 לתמליל השיחה הראשונה).

...

לא היו בידי הנתבעת בשום שלב וגם אין גם כיום בתום המשפט ראיות מספיקות לביסוס מרמת ביטוח ממש (במובן זה שהתובעת הייתה שותפה באופן מכוון ופסול כלשהו בהעלמת רכבה, או במובן זה שהרכב כלל לא נגנב), ולכן אני סבור שראוי היה שהנתבעת כן תערוך לתובעת בנסיבות כאלה בדיקת פוליגרף.

סיכום התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 2,500 ₪.

בהיעדר רשלנות מצד נהג היונדאי ובהיעדר שימוש נהג היונדאי ברכב היונדאי בעת קרות התאונה, אין פוליסת הביטוח של רכב היונדאי חלה, ודין התביעה להדחות בהעדר כסוי בטוחי.

פרט לעדותו של הנתבע שהייתה, כאמור, רצופה בסתירות ובלתי מהימנה בעליל, ועדותו של סוכן הביטוח של הנתבע שלא מצאתי ליתן לה כל משקל, לא הובאו ראיות נוספות על מנת לתמוך בגירסת הנתבעים כי רכב הנתבע נגנב בעת בה התרחשה התאונה.

...

בהעדר רשלנות מצד נהג היונדאי ובהעדר שימוש נהג היונדאי ברכב היונדאי בעת קרות התאונה, אין פוליסת הביטוח של רכב היונדאי חלה, ודין התביעה להידחות בהיעדר כיסוי ביטוחי.

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בכל חומר הראיות, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

בנסיבות אלה, ונוכח כל האמור, מוצאת אני כי הנתבעים לא הרימו את הנטל לסתור את חזקת הבעלות הקבוע בסעיף 27ב לפקודת התעבורה, ומשכך דין הטענה להעדר כיסוי ביטוחי להידחות.

עילת הדחייה של הכסוי הבטוחי כאמור, במכתב הדחייה ששלחה הנתבעת, צוין כי "עלו ממצאים וסתירות אשר אינם תואמים את נסיבות הארוע כפי שדווח לחברתנו. לאור כך, עולה חשד כי נימסר לחברתנו מידע כוזב באשר להתרחשות הנסיבות". עיון במכתב הדחייה מעלה, כי הנתבעת ייחסה לתובעת הפרה של סעיף 23(ב) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 ("חוק חוזה הביטוח").

בהקשר זה, טען ב"כ התובעת בסיכומיו: "בעת חידוש הפוליסה, ציינה התובעת כי הרכב תקול והוא חונה... הנתבעת נתנה הסכמתה ונתנה כסוי בטוחי לרכב. כעת, אחת מהטענות שמעלה הנתבעת היא שהרכב לא היה בשימוש, ועל כן, עולה החשד שבגין מצב זה, ביימה התובעת גניבתו. אין לקבל טענה זו, שכן לו אכן הדבר היה מאיר ומעלה תהיות הרי חזקה על חב' הביטוח כבר בשלב זה להמנע ממתן הכסוי הבטוחי". הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת מסרה פרט כוזב באשר למצבו של הרכב.

...

מן הכלל אל הפרט הוכחת מקרה הביטוח כאמור, ראשית, על התובעת להוכיח - בראיות אובייקטיביות המאששות את גרסתה - כי הייתה גניבה, וזאת במנותק ממידת מעורבותה בה. סבורני כי התובעת עמדה בנטל להוכיח כי אכן הרכב נגנב.

סוף דבר התביעה מתקבלת אפוא, במובן זה שעל הנתבעת לשלם לתובעת את תגמולי הביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה, נכון ליום קרות מקרה הביטוח, ובצירוף ריבית והצמדה כאמור בסעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח.

אין בפני הנתבעת כל מיסמך או ראיה לעניין החלטת המישטרה ועל כן אין כל אפשרות להגיב עניינית לטענות התובע בעיניין זה. נטען, כי דין התביעה כנגדה להדחות בהעדר כסוי בטוחי, זאת לאור העובדה שנסיבות "היעלמות" הרכב נשוא התביעה לא נגרמו כמפורט בכתב התביעה והנסיבות האמיתיות בהן הועלם הרכב לא נגרמו כנטען, אלא בנסיבות שאינו מקימות כסוי בטוחי, והן נטענו מתוך כוונה להוציא כספים שלא כדין מהנתבעת.

דיון עדות התובע היתה עדות יחידה של בעל דין, והוא נימנע מלזמן לעדות מטעמו אנשים שהזכיר את שמותיהם כמעורבים בהשתלשלות העניינים התמוהה עליה הצהיר – גניבת הרכב פעמיים בתוך חודש, ועריכת הפוליסה לביטוח מקיף יום לפני הגניבה "השניה". התובע נימנע לזמן את שרון ואת אשרף אותם הזכיר כקשורים ל"שיחרור" הרכב בתשלום מהגנבים, לא את מי שביצע לכאורה מיגון לרכב "בין שתי הגניבות", ואף לא את השכנה מרים דרכה ביטח את הרכב בביטוח מקיף, אשר לדבריו סיפר לה על הגניבה בטרם עריכת הביטוח המקיף.

...

הנתבעת שלחה חוקר מטעמה אשר חקר את התובע והגיע למסקנה מוטית ומוטעית כי התובע הסתיר מהנתבעת את קרות המקרה הראשון וכי היה שותף למקרה השני.

אין בפני הנתבעת כל מסמך או ראיה לעניין החלטת המשטרה ועל כן אין כל אפשרות להגיב עניינית לטענות התובע בעניין זה. נטען, כי דין התביעה כנגדה להידחות בהיעדר כיסוי ביטוחי, זאת לאור העובדה שנסיבות "היעלמות" הרכב נשוא התביעה לא נגרמו כמפורט בכתב התביעה והנסיבות האמיתיות בהן הועלם הרכב לא נגרמו כנטען, אלא בנסיבות שאינו מקימות כיסוי ביטוחי, והן נטענו מתוך כוונה להוציא כספים שלא כדין מהנתבעת.

מסקנתי היא, כי הרכב נגנב ב-14.10.19, כשלא היה לו ביטוח מקיף, והתובע המציא את סיפור החזרת הרכב וגניבתו פעם נוספת, כדי לערוך בינתים פוליסת ביטוח מקיף שתכנס לתוקף, ולקבל תגמולי ביטוח.

לפיכך אני דוחה את התביעה.