כך, הצדדים הגיעו לכדי הסכמה כי ככל שיחולו שינויים במצב הדברים במרוצת חיים ההסכם, ניתן יהיה להתאים את המערכת ההסכמית בראי התמורה והפרמיה, מבלי לקפח את מי מהצדדים ומבלי לכנס משא ומתן חדש בהכרח.
בנסיבות אלה, משעה שהחברה מבקשת לשנות את מערך ההדרכה ולכלול בו אימונים מקצועיים אשר לא נהגו בנמל בעבר, תוך גרימת הפסדי שכר מפרמיה בסכום של כ-1,000 ש"ח לשנה לעובד ובטענה כי השינוי האמור עתיד להגביר את הפריון והתפוקה ובהתאם את הפרמיות לעובדים, הרי שעל החברה לכנס מועצת ייצור אשר אמונה על הכנסה וקליטה של ציוד מיתקדם ומערכות ממוחשבות, תוך טפול בכל הבעיות הקשורות בקביעת שיטות שכר עדוד.
לאור האמור, הרי שלא ניתן לראות בסירובם של העובדים לבצע ריענונים מקצועיים בסימולטור מבלי למצות את הליך יישוב חילוקי הדיעות במועצת הייצור ובמידת הצורך בבוררות כשביתה ו/או עיצומים ו/או שבושי עבודה כנטען על ידי המבקשת.
בנגוד לסוגיית הריענונים המקצועיים (הדרכה לעובדים מוכשרים), אשר קבענו כי הם לא נכללו באומד דעת הצדדים במועד החתימה על הסכם ההתייעלות, דעתנו היא, כי הדרכת העובדים באמצעות הסימולטור לצורך עבודה על מנוף ה- ZPMC שהנו כלי חדש שהגיע לנמל, כלולה בהתחייבות העובדים לבצע "כל הדרכה", כקבוע בסעיף 10 להסכם ההתייעלות.
על כן, בדין מבקשת החברה לשלם בגין הדרכות אלה פרמיה מופחתת בערך של יום הדרכה ואין מקום לכנס מועצת ייצור בעיניין זה.
אשר על כן, בקשת המשיבה בבקשת הצד שכנגד ליתן צו למינוי בורר מכח הוראות סעיף 3, פרק ו' לתקנון מועצת הייצור, נספח ה להסכם ההתייעלות שידון בשאלת הפרמיה המגיעה לעובדי הסקטור בגין ההדרכה שעברו על מנוף ה- ZPMC, פרי ההסכמה במסגרת הדיון בסעד הזמני- נדחית.
...
עם זאת, מקובלת עלינו עמדת המבקשת שלפיה ההחלטה לעניין קביעת זהות וכמות המדריכים בסימולטור נתונה לפררוגטיבה הניהולית של החברה.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן:
"ימי הריענון" אינם בגדר פעולת הדרכה שהוסדרה במסגרת הסכם ההתייעלות (העובדים לא קיבלו מראש תמורה עבור ביצוע ימי ריענון אלה).
אשר על כן, בקשת המשיבה בבקשת הצד שכנגד ליתן צו למינוי בורר מכח הוראות סעיף 3, פרק ו' לתקנון מועצת הייצור, נספח ה להסכם ההתייעלות שידון בשאלת הפרמיה המגיעה לעובדי הסקטור בגין ההדרכה שעברו על מנוף ה- ZPMC, פרי ההסכמה במסגרת הדיון בסעד הזמני- נדחית.
