מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית הצעת עבודה בלשכת התעסוקה

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה התשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), על החלטת ועדת ערר שליד לישכת התעסוקה בלישכת בת ים במחוז דן (להלן: "ועדת הערר") אשר החליטה ביום 30.3.22 לדחות את ערר המערער כנגד ההחלטה לרשום לו "סרוב" ביחס להפניה מיום 23.2.22 לעבודה בניקיון.
לעניין סרובו של המערער לקבל את טופס ההפניה; בהתאם לסעיף 5.2.1 (3) לנוהל לישכת התעסוקה, אחת מעילות רישום הסרוב הינה באם דו"ע "סירב לקבל את טופס ההפניה שהוצא עבורו – שכלל את הצעת העבודה". ככל שאכן נהג כך המערער, לא נסתרה מעיני היתנהגותו ועדיף היה אילו היה נוהג אחרת.
...
מן הכלל אל הפרט באשר לטענת המערער כי יש לבטל את רישום הסירוב מאחר שההפניה נעשתה ביום אשר אינו יום התייצבותו וכי מדובר בתקופת קורונה, אשר במהלכה לא נדרש להתייצב בחודשים פב'-מרץ והוא הגיע רק כדי למסור מסמכים; בהתאם לנוהל רישום ותיעוד דורש עבודה מס' 10.2.1.3 דורש עבודה - מתייצב שבועי - המגיע ביום התייצבות שאינו שלו, המתאם יוכל לבצע את הטיפול השוטף בו: ואילו ביחס למתייצב חודשי, מצוין במפורש, כי יש להפנותו להגיע בשבוע ההתייצבות אליו הוא משויך ולרשום לו התייצבות: יחד עם זאת, בהתאם לנוהל השמה לעבודה מתאימה ורישום סירוב מס' 30.25.01 מובהר, כי ניתן להציע עבודה לדו"ע בין אם בעת התייצבות או בפנייה טלפונית בה נדרש דורש העבודה להגיע ללשכה, אף שלא ביום התייצבותו הקבוע: לפיכך, אינני מקבל את טענת המערער בדבר אי הרלבנטיות של הצעת העבודה רק מאחר שהופנה שלא במועד אליו זומן להתייצבות בלשכת התעסוקה.
טענה נוספת של המערער היא שהעבודה אליה הופנה אינה הולמת את נכויותיו ומגבלותיו אשר נקבעו ע"י ועדת כושר מיום 28.11.21 וכמו כן הועדה לא נימקה את החלטתה וזאת בניגוד לס' 5(א)(3) לתקנות שירות התעסוקה (דרכי עררים), התשי"ט-1959; בהתאם לנוהל השמה לעבודה מתאימה ורישום סירוב מס' 30.25.01 מובהר, כי "על פקיד ההשמה לקבל החלטה בדבר רישום הסירוב בהתאם לנתונים שהיו קיימים בעת קיום הראיון עם המעסיק". בענייננו, אין מחלוקת כי במועד ההפניה מיום 23.2.22 המערער היה עדיין תחת בירור רפואי עפ"י החלטת ועדת כושר מיום 28.11.21 ולכן אני סבור שבמועד ההפניה לא היה אישור המאפשר להפנות את המערער לעבודות ניקיון, שכן נרשם במפורש שיש למערער הגבלה על דרכי הנשימה "ללא אבק ועשן רב וריחות חריפים" ואבהיר, כי בעבודת ניקיון יש את שני הדברים גם יחד.
סוף דבר: הערעור מתקבל.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה בנימוק שאין לראות במערער כ"מובטל" בהתאם לסעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995, כיוון שהמערער הקים יחד עם אחרים את חברת MBIO (להלן – חברת MBIO או החברה), ועבד בה מיום הקמתה.
נוכח האמור, לא הוכח כי המערער מקיים את התנאים להגדרת "עובד עצמאי" על פי חוק הביטוח הלאומי, שלפיה נידרש עיסוק במשלח יד בהקף של 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות או הכנסה חודשית ממוצעת העולה על 50% מהשכר הממוצע או עיסוק במשלח יד בהקף של 12 שעות בשבוע והכנסה העולה על 15% מהשכר הממוצע; לא הוכח הקף הייצור הראשון בחודש מרץ 2009 ולכן הקביעה כי זה מועד תחילת פעילות החברה אינה מבוססת; בתקופה דצמבר 2008 עד יוני 2009 המערער לא עבד באופן סדיר, ושלילת הזכאות התבססה על תמונות אשר תיעדו את המערער באופן חד פעמי במפעל; בית הדין האיזורי לא היתייחס למהות פעילותו של המערער, ולא הוכח כי הביקורים במפעל היו לשם קיום התפקיד כמנהל מכירות; תיקון כתב האישום אינו מותיר ספק כי המערער היה מובטל בתקופה מחודש דצמבר 2008 עד לחודש מרץ 2009 (כולל); פעילותו של המערער בחברה הייתה בגדר "עזרה משפחתית" לאחיו, הבעלים של החברה, ולא נוצרו יחסי עבודה בינו לבין החברה בתקופה מיום 1.12.2008 עד יום 30.11.2009; בהיעדר ממצא כי שולם למערער שכר, יש לקבל את גירסתו כי פעילותו בחברה הייתה כ"מיתנדב"; המערער העיד כי במשך כל התקופה חיפש עבודה כעובד שכיר, ובית הדין האיזורי לא פירט את הבסיס לקביעתו כי המערער לא ביקש להישתלב אצל מעסיק כלשהוא כעובד שכיר; המערער התייצב בלישכת התעסוקה והיה זמין לכל הצעת עבודה, אולם לישכת התעסוקה לא הציעה לו כל עבודה; הנטל להוכיח כי המערער לא היה בגדר "מובטל" בתקופה בה היה רשום בלישכת שירות התעסוקה כדורש עבודה מוטל על המוסד, והוא לא הרים את הנטל המוטל עליו.
...
בהינתן כי הנפשות הפועלות מאחורי החברה היו בוריס והמערער שפעלו יחדיו, המסקנה המתחייבת היא שגם המערער עסק בעניינה של החברה בתקופה שמחודש דצמבר 2008.
אין בידינו לקבל טענה זו. בסעיף 160(א) לחוק הביטוח הלאומי נקבע כי דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, ובסעיף 163(א) לחוק נקבע כי – "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן – עבודה מתאימה) ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה". בעניין גנוט [עב"ל (ארצי) 37877-05-12 שושנה גנוט – המוסד לביטוח לאומי (17.2.2014)] עמד בית דין זה על התכלית העומדת בבסיס ביטוח אבטלה, ועניינה בעובד שבניגוד לרצונו נמצא מחוץ למעגל העבודה, לרבות עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום בניגוד לרצונו.
סוף דבר – על יסוד כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההנחה העומדת בבסיס החוק היא כי אדם התובע דמי אבטלה חייב להיות נכון לבצע עבודה מתאימה המוצעת לו על ידי שירות התעסוקה והתואמת את מצב בריאותו, כושרו הגופני והכשרתו.
בעבר הרחבתי בעיניין סרוב של עובד או עובדת לעבוד עם בני המין השני המשליך על אי קבלת דמי אבטלה או להבטחת הכנסה (על"ח (ת"א) 3741-04-11 אסתר סרור נ' לישכת התעסוקה, ניתן ביום 19.12.11 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).
דחייה אפריורית של הצעת עבודה או שלילת הצעה בלא בדיקה מספקת, אינם עונים על מידת ה"נכונות" הנדרשת ממבקש העבודה.
...
הסירוב הראשון: אין בידי לקבל את טענת המערערת באשר לצורניות של קורות החיים ששלחה למעסיקה שכן הבעיה היא עם תוכנם ונסביר.
משכך, מסקנתי היא שלמערערת נרשם הסירוב כדין.
נוכח האמור לעיל, מסקנתי היא שהסירובים נרשמו כדין.
בנסיבות העניין ונוכח התנהלותה של המערערת אשר ביקשה להכשיל את העסקתה וחרגה בסיכומי תשובתה מהיקף שהותר על ידי בית הדין באופן ניכר (11 עמודים תחת עמוד 1), הנני מחייבת את המערערת בהוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעתו לדמי אבטלה ציין התובע ברחל בתך הקטנה כי הוא זכאי לקיצבה מצה"ל ואף צירף תלוש שכר מצה"ל. המוסד או מי מטעמו מסר לתובע כי הוא זכאי לדמי אבטלה והתובע התייצב, כנדרש ממנו, בלישכת התעסוקה.
כך גם לא הופרכה הצהרת התובע בסעיף 7 לתצהירו כי הסתמך על העובדה שקבל דמי אבטלה ובעטיה דחה את הצעות העבודה "משקולי אופי העבודה, שכר ומקום". התובע לא נחקר על תצהירו ומשכך נותרה הצהרתו על כנה, קרי התובע הוכיח כי הסתמך על טעות המוסד ובפועל שינה מצבו לרעה, שכן הוא היה מכלכל את צעדיו באופן שונה ולא דוחה את הצעות העבודה שקבל אילו לא הסתמך על תשלום דמי האבטלה.
בשולי הדברים ועל מנת שלא תצא פסיקתנו חסרה נציין כי לא נעלמה מעיננו טענת המוסד, כמשתמע מסעיף 1 לכתב ההגנה וכנטען בקדם המשפט ביום 16.10.18, לפיה התובע לא היה זכאי לדמי אבטלה גם מהטעם שלא קיבל, כביכול, את הצעות העבודה אשר הוצעו לו על ידי שירות התעסוקה.
...
בפרוטוקול הוועדה נכתבה המלצת מנהל התחום בסניף, באופן הבא: "נסיבות היווצרות החוב ראה בתחנת פ"ת באופן מנומק בבקשה מספר 102510 ובתחנה זו. בבקשה קודמת מ 2/17 בוטל 10%. הוא יזם פגישה עם מנהלת הסניף, מנהלת מחלקת אבטלה ועמי. התרשמנו כולנו כפי שנכתב מאדם ישר, אמין ומאוד כנה. לדבריו הזכאות לתשלום דמי אבטלה שקיבל לאחר שהציג בשקיפות מלאה את כל הנתונים ולא הסתיר דבר...נתנו לו עוגן לא להתפשר ולקבל כל עבודה שהוצעה לו. במידה שהיה יודע שאינו זכאי או זכאי לחלקי היה בוודאי מתנהל אחרת. מודה שאחרי השיחה עימו והיושרה שליוותה אותו במהלך כל השיחה שתרמה גם להרגשת המבוכה אצלנו..של הטעות שנוצרה תרמה להחלטתי שיש מקום לבוא לקראתו..בשונה מאחרים הוא לא איים, כעס אלא דיבר על התסכול שזה גורם לו, במיוחד שמדובר בגוף שהוא סומך על החלטותיו. כתבתי אמנם 30% אך אני משאירה להחלטת הוועדה כמה לבטל ובאמת לבוא לקראתו כמה שניתן". המלצת מנהל הסניף נכתבה בפרוטוקול, באופן הבא: "הפונה היה אצלי באופן אישי. הסביר לי שעשה את כל המוטל עליו על מנת לוודא שאכן יש לו זכאות. מאחר ונמסר לו שכן החליט שבכל זמן שהוא זכאי הוא לא יתפשר על עבודה שאינה הולמת אותו וימשיך לחפש. בוודאות אמר שאם לא היה מקבל אבטלה סביר להניח שבשל הצורך הכלכלי היה מקבל עבודה גם אם לא היתה מתאימה לו. עכשיו שהתברר שטעינו, יצרנו לו חוב שיכול היה להימנע ממנו. מדובר באדם מאוד נעים, ישר, אכפתי, מלח הארץ. חשנו ממש אי נוחות עם הטעות שלנו. אשמח להתחשבות נוספת". החלטת הוועדה הינה, כדלקמן: "בשל הנסיבות המתוארות על ידי מנהלת התחום ומנהלת הסניף, הוועדה מאשרת ביטול של 20% נוספים מיתרת החוב (בהחלטתה מפברואר 17' ביטלה הוועדה 10% מיתרת החוב") סבורים אנו כי בהחלטת הוועדה נפל פגם המצדיק השבת עניינו של התובע לבחינה מחודשת.
אין בידינו לקבל את הטענה.
סוף דבר מהטעמים האמורים - דין התביעה להתקבל, באופן שעניינו של התובע יוחזר לוועדה לביטול חובות על מנת שתשוב ותבחן את בקשתו, תוך התייחסות לטענות התובע בדבר הנזק שנגרם לו מחמת העובדה שהסתמך על ההחלטה לשלם לו דמי אבטלה ושינה מצבו לרעה.

בהליך ע"ב (ע"ב) שהוגש בשנת 2005 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת דורשת פיצוי בסך 30,240 ש"ח בשווי שכר עבודה לשנת לימודים (30 שעות שבועיות X 28 ש"ח לשעה X 36 שבועות) כפי שסוכם עימה כולל עגמת הנפש שנגרמה לה, אבדן דמי האבטלה להם הייתה זכאית מלשכת התעסוקה.
מכתב התביעה עולה בבירור כי לתובעת לא היתה נכונות למצוא עבודה אחרת והיא דחתה הצעות עבודה שהוצעו לה. מטעם התביעה העידה התובעת עצמה ומטעם ההגנה העידו הגב' תרצה הראל מנהלת המתנ"ס, הגב' אורנה שני נציגת וועד ההורים, המחנכת גלית רופא, ומנהלת בית הספר הגב' יקירה בלכמן.
...
לאחר שבחנו את העדויות ועיינו במסמכים שהוצגו לתיק ובסיכומי ב"כ הצדדים, הגענו למסקנות כדלקמן: השאלות המשפטיות שבמחלוקת, העומדות להכרעה בפנינו הינן: האם השתכלל בין הצדדים הסכם מחייב אשר הופר על ידי הנתבעת; ב. האם הפרה הנתבעת את חובתה בניהול המשא ומתן מול התובעת בתום לב; ג. בהנחה שהתשובה לאחת מהשאלות שלעיל הנה חיובית, מהם הנזקים שנגרמו כתוצאה מכך לתובעת; ד. האם התובעת פעלה להקטנת נזקיה כמתחייב מהוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970; האם השתכלל בין הצדדים הסכם מחייב אשר הופר על ידי הנתבעת; בכתב התביעה העלתה התובעת טענה כי בינה לבין הנתבעת נכרת הסכם עבודה, אשר הופר לטענתה על ידי הנתבעת, אולם טענה זו נטענה באופן כוללני בכתב התביעה ונזנחה בסיכומיה.
מן האמור עולה כי אם הייתה התובעת נענית להצעת העבודה החלופית שהוצעה לה, ייתכן והייתה יכולה במידה מסוימת להקטין את ניזקה, אם כי לא ניתן לקבוע מהו הקף המשרה החלופית שהייתה מוצעת לה, באיזה שכר והאם העסקתה במשרה חלופית אכן הייתה יוצאת בסופו של דבר אל הפועל.
נוכח זאת סבורים אנו כי יהא זה נכון לפצות את התובעת בפצוי בשווי שכר חודש עבודה אחד בשיעור 3,499 ₪ נטו בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה17.3.03 ועד ליום התשלום בפועל.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד + מע"מ בסך 1,000 ₪ זאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו