דחיית הטיעונים לעונש לטובת גמילת הנאשם מהתמכרות

בשל הנתונים לעיל, ובמיוחד בשל היתמכרותו של הנאשם לאלכוהול, ביקש הנאשם עוד בתקופת מעצרו לעבור טפול מסודר בלווי של שירות המבחן למבוגרים, ובית המשפט (כבוד השופט לנדסמן) נעתר לבקשה זו של הנאשם עת אפשר שלובו ביום 30.7.18 ב"קהילת הדרך" שם שהה תקופה ארוכה והשלים מהלך שקומי במסגרת תוכנית "12 השלבים". ביום 18.6.19 הוגש תסקיר ראשון ביחס לנאשם, ולאחר שלא הושלמה תוכנית שקומו, התקבלה בקשת הדחייה של שירות המבחן עד להגשת תסקיר משלים נוסף ביום 26.8.19 המתאר את מצבו הנוכחי של הנאשם.

מאחר והצדדים הבהירו כי הם מבקשים לטעון לעונש ביום 23.9.19 על בסיס תוכן התסקירים שכבר הוגשו, שמעתי ביום זה את טיעוני הצדדים לעונש מהם עלו העמדות שלהלן: ב"כ המדינה טענה לענישה הנשענת על שקולי גמול והרתעה באופן מובהק.

יחד עם זאת, כאשר תהליך שקום המוצג לבית המשפט כולל בתוכו גמילה מוכחת מאלכוהול, חוות דעתו של הגוף המשקם ("קהילת הדרך" ) היא טובה, הנאשם עובד בעבודה מסודרת וניכר מדבריו לבית המשפט כי הוא דבק באורח חיים נורמאטיבי – הרי שפוטנציאל שקומי ממשי ניצב בפני, ושליחתו של הנאשם אל מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה נוספת (מעבר לתקופה שכבר ריצה בזמן מעצרו) לא בהכרח תניב אפקט שיפעל לטובת החברה.

אני סבור כי תמהיל ענישה הכולל הארכת המאסר המותנה לצד הרחקה של הנאשם מיכולת נהיגה למשך שנים ארוכות, יענו על עיקרון ההלימה למרות עברו התעבורתי המכביד, למרות נסיבות ביצוע העבירות בפרשה זו ולאור הדרך השיקומית הממשית שעבר בפרשה זו. אני מסכים עם המדינה כי ראויה ענישה הכוללת פסילת רישיון נהיגה לתקופה מוחשית נוספת.

...

אני סבור כי תמהיל ענישה הכולל הארכת המאסר המותנה לצד הרחקה של הנאשם מיכולת נהיגה למשך שנים ארוכות, יענו על עקרון ההלימה למרות עברו התעבורתי המכביד, למרות נסיבות ביצוע העבירות בפרשה זו ולאור הדרך השיקומית הממשית שעבר בפרשה זו. אני מסכים עם המדינה כי ראויה ענישה הכוללת פסילת רישיון נהיגה לתקופה מוחשית נוספת.

אני סבור כי תקופת פסילה כוללת בת 5 שנים שתצטבר לכל תקופת פסילה אחרת התלויה כנגד הנאשם תענה על עקרון ההלימה לצד הארכת המאסר המותנה וחתימה על התחייבות כספית בסכום ניכר.

לפיכך הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך של 20000 ₪ להימנע מביצוע עבירה בניגוד לסעיף 10(א) בפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה בזמן פסילה והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתרשמות היא כי הנאשם הוא אדם שתפקד באופן תקין במישור המשפחתי והתעסוקתי, וניכר כי ההליך שהתנהל כנגדו בתיק הקודם, משבר הגירושין ופוסט הטראומה הציפו התקפי חרדה, פגעו בתפקודו והובילו אותו להתמכרות לתרופות הרגעה וקנביס.

לצד זאת, לנוכח הרצון לתיפקוד נורמאטיבי שהביע הנאשם, קבלת האחריות והבעת החרטה על מעשיו, כמו גם ההצלחה להיגמל מתרופות והשתלבות בטיפול נפשי והבנה של הצורך בטיפול הומלץ לדחות את שמיעת הטיעונים לעונש על מנת לעקוב אחר שילוב הנאשם בהליך טפולי, והדיון נדחה כפי שהומלץ.

עבירת הפרת אמונים של עובד ציבור נועדה לשמור על טוהר המידות בשירות הצבורי, למנוע סטיות מהשורה ולהבטיח כי עובדי ציבור יפעלו לטובת הציבור, וישתמשו בסמכויותיהם מתוך שיקולים עינייניים ועל פי החוק, כפי שנקבע בדנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שבס (פ"ד נט(4), 345): "האיסור הפלילי על הפרת אמונים הוא מכשיר מרכזי למאבקה של החברה לשמירה על טוהר השרות והשורות, למניעת סטיות מהשורה, ולהבטחת אמון הציבור במשרתי הציבור. ביטולה של העבירה או אף צימצומה מעבר לנדרש יפגע בכוחה של החברה להגן על עצמה מפני עובדי ציבור העושים שימוש לרעה בכוח השילטון. כוח זה הופקד בידיהם בנאמנות. הסנקציה הפלילית נועדה להבטיח כי הנאמנות תישמר, וכי כוח השילטון לא יהפך לשלטון הכוח. רוצים אנו לקיים בישראל חברה מיתקדמת, הבנויה על מינהל צבורי תקין, על שילטון החוק, ועל יחסי אנוש המעוצבים על בסיס של יושר, הגינות וטוהר מידות. האיסור הפלילי על הפרת אמונים נועד להבטיח מטרות אלה." הנאשם ניצל את תפקידו, את סמכויותיו לתפוס רכוש של העוברים במעברים, ואת הגישה שהייתה לו לרכוש שנתפס, כדי לגנוב את הטלפון של המתלונן.

...

ראו לדוגמה ע"פ 1044/12 סער נ' מדינת ישראל (10.12.12): "קיימת חומרה רבה בעבירת הפרת אמונים מצד עובד ציבור בשל החשיבות של הערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירה. החשיבות שבהגנה על ערכים אלה מתעצמת נוכח גילויים גוברים והולכים של שחיתות ציבורית במסדרונות השלטון. המאבק על אלה יכול להיעשות באמצעות העברת מסר ברור של מאבק נחרץ לקיומו של מערך ציבורי ראוי ולכן יש צורך בענישה מרתיעה". לנוכח האמור לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות למספר חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה ופיצוי לנפגע העבירה.

לנוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 75 ימי מאסר בעבודות שירות.

בהמשך לעמדתה כעדה במשפטו של הנאשם, שם ניסתה לגונן על הנאשם, שינתה את הגרסה המפלילה שנתנה במישטרה, והוכרזה "עדה עויינת", גם בטיעוניה כעדה לעונש, העידה המתלוננת לטובת הנאשם.

טיעונים לעונש ביום 6/7/16 טענו הצדדים לעונש.

טיעוני ב"כ המאשימה ב"כ המאשימה עמד על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם ועל מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה. ב"כ המאשימה הפנה לאמור בתסקיר שרות המבחן על עברו הפלילי וסרובו של הנאשם לפנות לטפול בהתמכרות לאלכוהול.

טיעוני ב"כ הנאשם הסניגור ביקש לדחות את טיעוני ב"כ המאשימה באשר למיתחם העונש ההולם ובקש להדגיש כי מדובר בארוע נקודתי ובודד שהתרחש בזמן קצר ולאחריו הנאשם לא חזר על מעשיו ואף העביר את המתלוננת לספה והיא לא נזקקה לטפול רפואי.

...

הסביר כי חזרתו למתלוננת הייתה טעות, ושכל שביקש הוא לעזור לה, אך בסופו של דבר שניהם חזרו לשתות.

בהתחשב בערך החברתי שנפגע, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא בין 6 - 18 חודשי מאסר בפועל.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בהתייחסותו לעבירה הודה הנאשם בהחזקת הסמים, "אולם חזר והדגיש כי מדובר היה בחומר שאינו שלו וכי סייע לאחר". באשר לסכומי הכסף שנמצאו בדירתו, טען כי אחותו שלחה לו כסף מחו"ל לטובת טפולי שיניים שעתיד היה לעבור, וכמתנה לבר המצווה של בנו.

קצינת המבחן העריכה כי המסגרת בה נתון הנאשם ביחידה לטפול בהתמכרויות תואמת את צרכיו, כך שהמשך הטיפול במקום בשילוב קשר עם שירות המבחן כגורם מפקח, יסייעו לקדם את הנאשם ויפחיתו סיכון להישנות עבריינות.

ב"כ המאשימה עמדה על גורמי הסיכון בתסקיר, וביקשה לדחות את המלצת שירות המבחן שאינה תואמת את חומרת העבירה, את נסיבותיו של הנאשם, ואת מגמת ההחמרה בפסיקה.

המאשימה טענה בטיעוניה לעונש, כי הנאשם החזיק בדירה "סוגים שונים של סמים, ביניהם קוקאין בכמויות גדולות מאוד". ב"כ הנאשם מצידו, טען כי "מבחינת הכמות של סמים מסוג קוקאין, מדברים על עשרות, בימ"ש יכול ואמור לידון אותו על כף זכות לקולה, ולהגיע כמה שיותר קרוב לעשר בעשרות". המילה "עשרות" משמעותה – כמה פעמים עשר, כלומר, יותר מפעם אחת.

...

נקבע כי גזר הדין מקל, והערעור נדחה; (-) ת"פ (שלום ב"ש) 17317-05-20 מדינת ישראל נ' לוי (6.2.22).

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו מיום 20.2.20 עד 6.4.20.

בהמשך להכרזה על הנאשם כסוחר סמים, אני מורה על חילוט הכספים והטלפון שנתפסו בדירה, ואשר מפורטים בסיפא לכתב האישום המתוקן.

בית משפט השלום גזר עונש מאסר למשך 12 חודשים והורה על חילוט הרכב לטובת אוצר המדינה.

בית המשפט העליון דחה אף הוא את העירעור על העונש.

זאת ועוד, יש ליתן את הדעת לאמור בתסקיר שירות המבחן, כאשר הנאשם התקשה להתייחס באופן ביקורתי ורציני לתמונה הבעייתית המשתקפת מהתנהלותו, היתמכרותו לסמים והתנהגות בעייתית נלווית, וקשייו לשתף באופן כן ופתוח את גורמי הטיפול.

טרם סיום- באשר לטענות בדבר עונשו של הנאשם 2, שנגזר ל- 18 חודשי מאסר, אציין את שנקבע לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון "עקרון אחידות הענישה אינו עומד לבדו, והשיקול בדבר אחידות הענישה הנו שיקול אחד מבין מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול על מנת להגיע לתוצאת מאוזנת המגשימה את תכלית ההגנה על עניינו של הציבור והפרט" (ר' לעניין זה ע"פ 1074/22 לואי מוחסן נ' מ"י (20.07.2022) וההפניות הנזכרות שם).

...

בסופו של דבר עתרה המאשימה להטיל על הנאשם עונש של 10 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית בדמות מאסר על תנאי קנס ופיצוי.

בסופו של דבר נגזרו על הנאשם חודשיים מאסר בעבודות שירות בשים לב לגילו הצעיר-היותו כבן 20, שיתוף הפעולה של הנאשם בהליך טיפולי, המלצתו החיובית של שירות המבחן וניסיונו של הנאשם לנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי.

בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר ל- 12 חודשים, לצד רכיבי ענישה נלווים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 6 חודשים לנשיאה בדרך של עבודות שירות.