לאור כל האמור מבקשת המועצה כי התביעה תדחה ולחלופין, טוענת המועצה כי האחריות לכבישים ולמדרכות במושב שדה יעקב מוטלת על ועד המושב ולפיכך, ככל שבית המשפט יקבל את גרסת התובעת, יש לחייב רק את המושב.
בתקופת אי הכושר המלא- שארכה כארבע חודשים, יש מקום לפצות את התובעת בגין אבדן מלא של השכר לרבות שכרה כעצמאית, וזאת למרות שלא הוכחו לי באופן חד משמעי הפסדי הישתכרות של התובעת כעצמאית בתקופה זו, אולם אין ספק שהתובעת לא יכולה היתה לסייע בדבר בתקופה זו. לפיכך הפצוי בתקופה זו עומד על סך 47,848 ₪.
התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2 נדחית ולא מצאתי מקום לאור הנסיבות ליתן צו להוצאות בגין דחיית התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2.
...
לעתים ישנה חפיפה בין הנכות הרפואית לזו התפקודית, אך ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי בשל נסיבות המקרה, עולה הנכות התפקודית על הרפואית, או להיפך (ע"א 526/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 700 (1986); ע"א 4919/09 עזאם נ' בר (14.6.2011)).
אני סבורה שנכותה של התובעת אכן מצריכה סיוע במשק הבית, אולם סביר להניח כי התובעת הייתה נזקקת לעזרת עוזרת בית בשלב מסוים בלי קשר לתאונה, כך שאין מקום לחשב חישוב אריתמטי של שעות העזרה עד תום תוחלת החיים של התובעת ונכון יותר ליתן סכום גלובלי בראש נזק זה ולפיכך קובעת סכום של 50,000 ₪ בראש נזק זה.
הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה- התובעת מבקשת פיצוי בסך גלובלי של 30,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפולים.
התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2 נדחית ולא מצאתי מקום לאור הנסיבות ליתן צו להוצאות בגין דחיית התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2.
