דחיית בקשת עובד לחופשה ללא תשלום

] כבר בשלב זה, יש להבהיר כי נקודת המוצא לדיון היא שהשעיית חוזה העבודה בדרך של הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, הנה איפוא פגיעה בכבודו של העובד כאדם וכעובד, בזכותו המעין-קניינית על מקום עבודתו ובלגיטימיות של רצונו לממש את זכותו למקום עבודתו.

"[footnoteRef:26] [26: מרדכי (מוטי) מירוני ושרון לולצ'י "משפט העבודה בצל הקורונה – חל"ת כפוי כמכבסת מילים, כשינוי פרדיגמה או כהוראת שעה" עבודה, חברה ומשפט יז' 198(2022)] בנסיבות מורכבות אלה, יפה לענייננו אף דעתו של כב' השופט (כתוארו אז) שמואל צור בעיניין פיליפוביץ: "הוצאה לחל"ת במיוחד לתקופה בלתי מוגבלת – כרוכה בהפסקת תשלום שכר לעובד. כפי שראינו, מהלך שכזה אינו בבחינת פיטורים. עם זאת, אין ספק שמהלך שכזה מהוה, מבחינת העובד, הרעה של ממש בתנאי עבודה, המזכה אותו להתפטר בדין מפוטר ולקבל פצויי פיטורים. אלא שגם צעד של התפטרות אינו מובן מאליו ואינו מופעל מעצמו. דרוש לכך צעד של העובד המשקף גילוי דעתו להביא את יחסי העבודה לידי סיום תוך זכאות לפצויי פיטורים. בלא צעד של התפטרות, נמשכים יחסי העבודה ולא קמה זכות לפצויי פיטורים. אמור מעתה, משעה שמעסיק מוציא את העובד לחל"ת באופן חד צדדי ולתקופה בלתי מוגבלת, קמה לעובד האופציה להתפטר בדין מפוטר. מימש העובד את האופציה – מסתיימים יחסי העבודה והוא זכאי לפצויי פיטורים. לא מימש את האופציה – נמשכים יחסי העבודה, במצב אליו נקלעו, עד לחזרתם לימים טובים יותר או עד להפסקתם בין אם על-ידי המעסיק (פיטורים) ובין אם על-ידי העובד (התפטרות)."[footnoteRef:27] [27: ראו גם בר"ע (ארצי ) 52396-12-21 ניבין סיאד - שבע קשתות בע"מ (נבו 02.01.2022), אשר דחה בקשת רשות ערעור, ] בהתאם לאמור לעיל, הוצאה לחל"ת לתקופה בלתי מוגבלת, כרוכה מטבעה בהפסקת תשלום שכר לעובד.

...

אשר לאיפוס הוותק מדובר במחלוקת עובדתית בין הצדדים, ולאור הראיות שהובאו לעיל לא מצאנו כי מדובר בניצול לרעה של נוביצקי.

נוכח כל האמור לא היה מקום לצירוף הנתבעת להליך ולפיכך התביעה נגדה נדחית.

סוף דבר   בנסיבות אלה, הנתבעת 1 תשלם לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, סך של 37,780 ₪, לפי הפירוט שלהלן:     הפרש פיצויי פיטורים בסך 30,384 ₪; פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה בסך 2,000 ₪;  פיצויים בגין תלושי שכר שאינם ערוכים כראוי בסך 1,000 ₪;  החזר ניכוי מהשכר בגין חלף הודעה מוקדמת בסך 4,396 ₪;    התביעה נגד נוביצקי נדחית.

התובעת טענה כי החל מיום 15.3.2020 ובעקבות מגפת הקורונה, היא הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בלא שנקבע מועד חזרתה לעבודה, למעט המינימום של 30 ימי חופשה כתנאי לקבלת דמי אבטלה כדין.

בענין זה הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האיזורי אשר דחתה בקשת המבקשת לסעד זמני שיורה למשיבה להשיבה לעבודה עם סיום תקופת תשלום דמי חל"ת על ידי המוסד לביטוח לאומי בשל התפרצות נגיף הקורונה.

צביה ביקשה אישור מ**** ובאותו היום אישר **** לצביה בכתב כדלקמן: "עדי עובדת גלובלית את דיווח השעות שלה תקבלי ממני מדי חודש. עדי מקבלת הוצאות נסיעה על פי ההוצאה שלה בפועל (גם אם זה חורג מהמקסימום המחויב בחוק. אני יודע שבחודש שעבר קיבלה פחות ועל כן מאשר לשלם הפרשים. לגבי החודש כיוון שהיתה בחופשה חלק מהחודש אני מניח שלא תגיע למאקסימום". בנסיבות אלה, טענה התובעת כי קיבלה החזר הוצאות נסיעה בהתאם לסיכום שלה עם ****.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 10,794 ₪.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

נטען כי לאחר סיום שנת הלימודים 2015-2016, לא היה עוד ביכולתו של התובע להמשיך את עבודתו כמורה בבית הספר, ומכיוון שבשלב זה, בשנת הלימודים 2016-2017, התובע כבר ניצל את כל מיכסת ימי המחלה שעמדה לרשותו, משרד החינוך נעתר לבקשתו לצאת לחופשה ללא תשלום, החל מיום 1.12.2016.

משקבעתי, לעניין כושר עבודתו של התובע, כי לא היה בתאונה ובמגבלות הרפואיות הנובעות ממנה, כדי למנוע את המשך עבודתו כמורה בבית הספר, המסקנה המתחייבת היא כאמור, כי דין טענות התובע לעניין הנזקים שנגרמו לו בגין העדרותו מהעבודה זמן רב בחופש מחלה; יציאתו לחופשה ללא תשלום; וכן פרישתו המוקדמת מהעבודה, להדחות.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בהקשר לנכות הרפואית בתחום הנוירולוגי, את התיעוד הרפואי שהוגש, את חוות דעת פרופ' ירניצקי ועדותו בפניי וכן את עדותה של הפסיכולוגית, מצאתי כי אין ממש בטענות התובע בהקשר זה. ייאמר מיד; עיון בתיעוד הרפואי מעברו של התובע, לא מותיר כל ספק באשר לקיומו של מצב קודם רציני אצל התובע, בתחומי רפואה מגוונים אך בעיקר בתחום הנוירולוגי, שכלל תלונות רבות וממושכות, במשך יותר מ-25 שנה, בין היתר, על כאבי ראש, בחילות, והפרעות שינה.

בנוסף, כאמור, אין לפניי קביעה לפיה התובע סבל מנכות זמנית בעקבות התאונה, בתקופה כזו או אחרת, ולפיכך, יש ממש בטענת הנתבעת שדין התביעה בראש נזק זה להידחות, בהעדר הוכחה.

עלות חוות דעת: טרם סיום, אני מקבל את טענת הנתבעת כי יש לנכות מסכום הפיצוי שייפסק לתובע, את העלות בה נשאה בגין חוו"ד ד"ר ניר, משלא נקבע בחוות דעתו נכות צמיתה אצל התובע בתחום הא.א.ג., אף לא נכות זמנית, ואף מסתבר בדיעבד כי למעשה לא היתה ולו גם ראשית ראיה למינוי, שכן טענות התובע היו טענות סרק וכל התלונות היו קיימות עוד לפני התאונה.

החיובים עבור שכ"ט המומחים מתקזזים זה כנגד זה. סוף דבר - אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 65,630 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ וכן החזר אגרת פתיחה ששולמה.

זאת ועוד, התובעת צרפה לתביעתה מכתב מלווה (נספח נ/1) לפיו בקשתה לחופשה ללא תשלום הינה לשם הטיפול בילד ולכן בהתאם לסעיפים 163 ו- 165 לחוק אינה פנויה ו/או זמינה לעבודה (ס' 10-11 לסיכומי הנתבע).

אין מדובר במקרה שבו התובעת מבקשת לשוב לעבודתה והמעסיק אינו מאפשר זאת ולאור זאת היולדת מגישה בקשה לדמי אבטלה, אלא במקרה שבו בפני התובעת אפשרות לשוב לעבודתה והינה בוחרת, מסיבותיה, שלא לעשות כן. אף אם נקבל את טענותיה של התובעת, כי הצהרותיה כי ביקשה לצאת לחל"ת הינן בשל "עומס" ולא לצורך גידול ילדה ("עומס. רציתי חל"ת מהתפקיד, שינוי לא יכולתי לעמוד בלחץ, עבודה סביב השעון...רציתי שינוי..." ע' 5 ש' 27-30 לפ' 20.2.2023), הרי שאז התובעת יצאה לחל"ת ללא הצדקה וגם במקרה כזה, כאמור, הרי שיש לדחות את תביעתה בהתאם לס' 166 לחוק.

...

בשולי הדברים מצאנו לנכון להתייחס לבקשת התובעת לקבל את טענותיה אשר נטענו בעל-פה כנגד מסמך אשר הנה חתומה עליו בכתב, אף שכאמור אין התייחסותנו משנה את תוצאת פסק הדין; כידוע, טענה בעל פה נגד מסמך בכתב אסורה בהתאם לסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העות'מנית.

התובעת חזרה על כך גם בסיכומיה: "אמרו לי שאם אבקש חל"ת ואבקש להאריך הארכת ניסיון, זה האופציה היחידה שהמשרד יאשר לי כי הוא סוג של מחויב לי. בגלל שאני מבקשת הארכת לידה". לסיכום, התובעת יצאה לחל"ת מיוזמתה לתקופה 1.9.2019 – 31.8.2020, האריכה את התקופה מיוזמתה ובהסכמת המעסיק עד ליום 31.8.2021.

סוף דבר: התביעה נדחית.

כמו כן, יחסי העבודה עם הנתבעת הסתיימו לפני קרוב ל – 10 שנים, בהם התובע היה בחופשה ללא תשלום וקיבל גמלה מביטוח המנהלים.

טענות המשיב המשיב טען כי דין הבקשה להדחות לאור המדיניות המשפטית לברר את התביעה לגופה, גם במצב שיש לתביעה סיכוי קלוש.

הכרעה בפועל, השאלה העיקרית היא האם המשיב היה מודע לקיום עילת התביעה נגד המבקשת בסמוך למועד אובדן כושר העבודה או בסמוך למועד סיום יחסי העבודה? בנוסף, עלינו לידון בשאלה האם עצם ביצוע התשלום על ידי המבקשת לקופת הפנסיה של התובע מהוה "הודאה בזכות" כקבוע בסעיף 9 לחוק ההתיישנות ? היתיישנות שלא מדעת תחילה נציין כי מצאנו שביחס לחריג של היתיישנות שלא מדעת לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, דין טענות המבקשת להיתקבל.

...

הנה כי כן, מצאנו שלא חלים בעניינו של המשיב החריגים לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק ההתיישנות, ועל כן תביעתו של התובע התיישנה זה מכבר.

לנוכח האמור, הבקשה מתקבלת והתביעה מסולקת מחמת התיישנות.

לאור המסקנה אליה הגענו התייתר הדיון בשאלת היעדר היריבות, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים, טענות משניות לטענת התיישנות.