כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית בקשת עו"ד לבטל מעמדו כנכה משוקם משום שלמד לימודיו מכספי המדינה

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פש"ר 2885-04-12 ישראיליטין נ' כונס נכסים רישמי באר שבע והדרום ואח' לפני כבוד השופט איתי ברסלר-גונן בעיניין: פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980 להלן: "הפקודה" ובעניין: **** ישראיליטין, ת"ז: 320855323 ע"י ב"כ עו"ד זאב פרל להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרישמי ע"י ב"כ עו"ד עימנואל גל השאש להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד ניר שדה להלן: "הנאמן" ובעניין: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד יהודה אדרעי להלן: "המל"ל" פסק דין וצו הפטר
עוד הפנה המל"ל לגילו הצעיר של החייב [כבן 42], ללא דרגת נכות וללא פגיעה בכושר ההישתכרות, כשהוא מנהל מערכת זוגית חדשה כעולה מתסקיר הנאמן וסמוכים לשולחנו 4 ילדים ומתוכם שניים מקבלים גמלת ילד נכה וגם בת הזוג נסמכת על קצבת המל"ל. עוד נטען כי בכל השנים לא פנה החייב לערכאה שיפוטית כלשהי כדי לנסות ולהקטין את פסיקת המזונות והעדיף שהקופה הציבורית תישא בתשלום המזונות.
דיון והכרעה לחוב המזונות מעמד חברתי מוסרי ייחודי, הנובע ברוב המקרים מכשל ערכי של החייב, שהפר חובתו האישית כלפי הסמוכים על שולחנו, ואין צורך בעיניינו להרחיב בדבר והדברים ידועים.
השמוש בסמכות בית המשפט לקבוע במקרים חריגים כי ההפטר כן יחול על חוב מזונות, צריך להעשות במשורה ובמקרים חריגים בלבד, המצדיקים מתן משקל בכורה לשיקומו של החייב, כאשר נוכח בית המשפט כי החייב פעל בתום לב לאורך כל תקופת צבירת חובו ומצבו אינו בעל אופק שיפור [ראה בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית )23.02.2020); רע"א 3175/19 אבן חיים נ' מדינת ישראל (8.8.2019)].
העובדה כי החייב לא פעל להקטנת חוב המזונות ולא הגיש בקשה לשנות את שיעור המזונות כשראה שאין ביכולתו לשאת בו, מלמדת כי העדיף שהקופה הציבורית תישא במזונות ילדיו ואף זו היתנהלות בחוסר תום לב. לא נעלם מעיני בית המשפט כי החייב שילם לא מעט במסגרת הליך זה לקופת פשיטת הרגל, בעיקר ממקורות שאינן שכר עבודה, אולם בכך אין כדי לפטור מהחוב עצמו כפי מצוות המחוקק.
סוף דבר – צו הפטר נוכח כל האמור, בקשת החייב לכלול את חוב המזונות במסגרת ההפטר נדחית.
צו עיכוב היציאה מן הארץ, יבוטל בחלוף 21 יום ממועד צו זה. אם קיימים נכסים השייכים לחייב והניתנים למימוש או נכסים עליהם לא דיווח החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (לרבות כספים בחב' ביטוח או במוסדות פינאנסיים אחרים, זכויות להחזרי מס, ירושה וכד'), ימומשו הם לטובת קופת פשיטת הרגל, בנוסף לתכנית הפרעון או המתוה להפטר שאושרו לחייב, ואף לאחר קבלת הפטר, אלא אם נקבע אחרת בהחלטות קודמות.
...
אינני מקבל את טענת החייב באשר לנסיבות יצירת החוב.
נזכיר כי הנטל להראות כי מתקיימים התנאים החריגים להיעתר לבקשה, מוטל על החייב.
סוף דבר – צו הפטר נוכח כל האמור, בקשת החייב לכלול את חוב המזונות במסגרת ההפטר נדחית.
בהמשך לדיון מיום 15.2.2021, ניתן להורות על ההפטר כעת ועל כן אני מורה כדלקמן: לפטור החייב מהליכי פשיטת הרגל בכל הנוגע לחובות ולחיובים שצמחו עד ליום מתן צו הכינוס- 2.4.2021 בכפוף להוראות סעיף 69(א) בפקודה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 61170-07-17 מדינת ישראל נ' אלסייד בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא ענת חולתא בעיניין: המאשימה מדינת ישראל-תביעות נגב ע"י ב"כ עו"ד לי מגן הנאשם מוחמד אלסייד-בעצמו ע"י ב"כ עו"ד ורד אברהם גזר דין
בתאריך 10.6.21 הובא הנאשם במסגרת צו הבאה, לאחר שבקשה לביטולו נדחתה על ידי בית המשפט בתאריך 8.6.21.
ההגנה טענה, כי ברקע למצבו של הנאשם, ילדתו בת ה-6 הסובלת מ-100% נכות וכן ילד נכה נוסף, הנמצא בתהליכי התחרשות.
בין היתר טען, כי המתלונן אינו מעוניין בכסף וכן ביקש דחייה נוספת על מנת להחזיר את יתרת החוב.
כמו כן, הנאשם העלה לראשונה במעמד זה טענה כי במסגרת לימודיו הוא מבקש להגיש בקשת חנינה לנשיא לביטול רשומו הפלילי הקודם.
אין בפניי נתונים המלמדים על שקולי שקום המצדיקים סטייה ממיתחם העונש ההולם.
...
נטען, שאין לנקוט בגישה סלחנית כלפי מבצעי עבירות מסוג זה. ביחס למדיניות הענישה הנוהגת, הפנתה ב"כ המאשימה למספר פסקי דין: ע''פ (נצ') 1332/07 אבו חמיס נ' מ''י (24.06.15) – נדחה ערעורו של נאשם שהוטל עליו בין היתר עונש של 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, זאת בגין עבירת הונאה בכרטיס חיוב.
נטען, כי בסופו של דבר הנאשם הודה בפני בית המשפט, שהקריא לנאשם את כתב האישום, שלא במסגרת הסדר.
סוף דבר: אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 7281/19 לפני: כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: הרשות הפלסטינאית נ ג ד המשיבות: 1. אינס ניצה מנטין 2. מדינת ישראל (פורמאלית) בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ברצ"פ 59794-06-19 מיום 24.9.2019, שניתנה על-ידי כב' השופטת העמיתה ש' דותן בשם המבקשת: עו"ד ירון לביא; עו"ד יוסף ארנון בשם המשיבה 1: עו"ד ענת גינזבורג בשם המשיבה 2: עו"ד נעמי זמרת ][]החלטה
(ב) בהחלטתו מיום 14.3.2019 דחה רשם ההוצאה לפועל בקשה נוספת של הרשות, בגדרה עתרה לביטול הליכי ההוצאה לפועל נגדה, לסגירת התיק ולביטול העיקול שהוטל בגדריו על כספי המיסים שנגבו עבורה על-ידי משרד האוצר, וזאת, בין היתר, בטענה כי עומדת לה חסינות מפני הליכי אכיפה וגבייה בהיותה ישות מדינתית.
אשר להחלטה הראשונה, שעניינה בתחולתו של סעיף 17(ב) לחוק הנפגעים על הפיצויים העונשיים שנפסקו לטובת המשיבה, הרי שאך לאחרונה קבע בית משפט זה בע"א 71/18 הרשות הפלסטינאית נ' יורשי בן שלום (10.3.2021), כי הסעיף האמור (כמו גם סעיף 36 לחוק הנכים (תגמולים ושקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]) אינו חל על פיצויים עונשיים.
ואמנם, סעיף 20 לחוק קובע כי "שר החוץ, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ובאשור הממשלה וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי לישות מדינית תהא חסינות לפי פרק ב' או פרק ג' לחוק זה, אף שמעמדה המשפטי הבין-לאומי אינו עולה כדי מעמד של מדינה". לשונו של סעיף 20 מלמדת, איפוא, כי תעודת שר חוץ היא תנאי להכרה בישות מדינית (שאינה מדינה לכל דבר ועניין) כ"מדינה" לשם תחולת החוק.
...
נוכח המקובץ, באתי לכלל מסקנה כי פסיקותיהן של הערכאות קמא, הן בסוגיות המתוארות לעיל והן ביתר הסוגיות המועלות בבקשת רשות הערעור, אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי".
כמו כן, אני סבורה כי מתן רשות ערעור בעניין זה אינו נחוץ על מנת למנוע עיוות דין.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 62490-07-18 מדינת ישראל נ' בן שמחון ואח' בפני כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר בעיניין: מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד שירלי אוחיון מתביעות ירושלים המאשימה 1.אורי משה בן שמחון ע"י ב"כ עו"ד חגית רייזמן אבודרהם 2.שילה מיכאל מקלו אביסרור הנאשמים גזר דין – נאשם 1
שירות המבחן סבר שנדרשת דחיה ארוכה על-מנת לבחון את המהלך הטיפולי והשיקומי שהחל בו הנאשם והדיון אכן נדחה.
כמו כן הנאשם שיתף שפנה לטפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי והוכר כנכה ביטוח לאומי על רקע היותו מתמודד נפש ובעת הגשת התסקיר ובזמן זה הוא ממתין להישתלב בטיפול שקומי בהקשר זה. שירות המבחן סבר שאין מקום להטיל על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות בהעדר כוחות של הנאשם לעמוד בעונש מסוג זה, ולכן המליץ שירות המבחן על הטלת מאסר מותנה, התחייבות כספית וצו מבחן שיהיה מעקבי.
הפסיקה מלמדת על גישה מחמירה בעבירות מסוג זה, כאשר בעניינינו מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית, נוכח כמות הסמים שנתפסה, והעובדה שהנאשמים סחרו בסם אל מול קטין.
אשר לביטול ההרשעה – לא מצאתי להעתר לבקשה.
ניתן היום, ה' בתמוז התשפ"ב, 4 ביולי 2022, במעמד הצדדים.
...
אשר לביטול ההרשעה – לא מצאתי להיעתר לבקשה.
גזירת הדין נוכח כל האמור, מחליט להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 250 שעות של"ץ לביצוע בעמותת צער בעלי חיים.
העבודות לא יחלו לפני 4.9.2022 בפיקוח שירות המבחן ע"פ התכנית שהכין ואותה אני מאשר.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 19316-12-19 מדינת ישראל נ' חן בפני כבוד סגן הנשיא ירון מינטקביץ בעיניין: מדינת ישראל ע"י עו"ד בועז ביטון המאשימה מנחם חן ע"י עו"ד אופיר כהן הנאשם גזר דין
על בתי המשפט להעביר את המסר כי דינו של אדם המירמה את המוסד לביטוח לאומי (או כל גוף אחר של המדינה) על מנת לקבל במירמה סכומי כסף, או להימנע מתשלום שהוא חייב בו, כדינו של כל אדם השולח ידו לכיס חברו.
תסקיר שירות המבחן מיפרט את קורותיו של הנאשם ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות, אשר מטעמי פרטיותו לא ארחיב ביחס אליהן, ואסתפק בציון העובדה כי אשת הנאשם סובלת מנכות ואחת מבנותיו סובלת מלקות משמעותית.
לא ראיתי כי העובדה שהנאשם היה יכול לקבל פיצוי ממבטח פרטי מלמדת על כך שהמניע לעבירה אינו כלכלי.
נתונים אלה מצדיקים להשית על הנאשם עונש בצדו הנמוך של המיתחם, קרוב לתחתיתו, אך אין כל הצדקה לחרוג ממיתחם העונש ההולם מטעמי שקום – ואזכיר כי הנאשם מתפקד באופן תקין בכל המישורים ואינו זקוק לשום שקום.
נתתי דעתי לבקשה לביטול ההרשעה, אך דינה להידחות: מדובר במעשה מירמה מתוכנן, שהנאשם נהנה מפירותיו לאורך שנים, ואין מדובר במעידה רגעית, ועל כן מראש אין המעשה ניכנס בגדר החריגים לכלל שדינו של מי שעבר עבירה להיות מורשע בה. מעבר לכך, הנאשם לא הצביע על כל נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה מההרשעה.
לטעמי, בשל אופי העבירה היה מקום גם להשית על הנאשם קנס כספי, אך המאשימה לא עתרה לכך, ולא ראיתי להחמיר עם הנאשם מעבר לעמדתה (ואני ער לבקשה לתיקון פרוטוקול מיום 7.5.20, אך מכיוון שהמאשימה לא הגישה את הבקשה כפי שהוריתי, לא ראיתי לידון בה).
ניתן היום, כ"ז תמוז תש"פ, 19 יולי 2020, במעמד הצדדים.
...
נתתי דעתי לבקשה לביטול ההרשעה, אך דינה להדחות: מדובר במעשה מרמה מתוכנן, שהנאשם נהנה מפירותיו לאורך שנים, ואין מדובר במעידה רגעית, ועל כן מראש אין המעשה נכנס בגדר החריגים לכלל שדינו של מי שעבר עבירה להיות מורשע בה. מעבר לכך, הנאשם לא הצביע על כל נזק שעלול להגרם לו כתוצאה מההרשעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו