דחיית בקשת מקלט מדיני על הסף - סעיף 4 מול סעיף 6 לנוהל

בפסק הדין, דחה בית הדין לעררים על הסף את הערר שהגישה המבקשת על החלטת המשיבה לדחות את בקשתה לקבלת מקלט מדיני.

זאת, לפי סעיף 4 בנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל – נוהל מס' 5.2.0012 ומשום שהעובדות עליהן נסמכת המבקשת, גם אם תוכחנה, אינן מגבשות איזה מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים הרלוואנטית.

למול המבקשת, טוענת המשיבה כי לא נפל כל פגם בפסק הדין המנומק והמפורט וכי יש להותיר את תוצאתו בעינה.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בגדרי הבקשה למתן סעד זמני, התגובה לה, התשובה לתגובה כמו גם בערעור עצמו, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אני סבור כי הוא אינו נוטה לטובת המבקשת, שלא ביססה כדבעי טענות בהקשר לנזק שעלול להיגרם לה לכאורה ככל שתשוב לארצה – אם למקום מגוריה ואם למקום מגורים בארצה או במדינה סמוכה.

לאור המקובץ, הבקשה למתן סעד זמני נדחית.

לפניי בקשה למתן סעד זמני בעירעור המורה לרשות האוכלוסין שלא להרחיק מישראל את המבקש, Ievgen Vitiugov (להלן: המבקש), ולא לנקוט נגדו הליכי אכיפה אחרים, עד להכרעה בעירעור שהגיש על פסק דינו של בית הדין לעררים (כב' הדיין דותן ברגמן בערר (ת"א) 2468/19 מיום 17.6.20), במסגרתו נדחה ערר המבקש על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות), לדחות את בקשתו לקבלת מקלט מדיני בסדר דין מהיר.

המבקש טוען כי במצב דברים זה שגתה רשות האוכלוסין שדחתה את בקשת המקלט שלו על הסף, ולא ערכה לו ראיון מקיף כנדרש.

  לטענת המבקש, בית הדין לא היה קשוב לטענותיו והסבריו, לא בחן את טיעוניו, ואימץ, כפי שהיא, את החלטת הרשות ("כהחלטת סטנסיל", כאמור בסעיף 6 לערעור).

רשות האוכלוסין מוסיפה וטוענת כי ההחלטה לדחות את בקשת המקלט של המבקש התקבלה כדין לאור נוהל לטפול במבקשי מקלט (מיום 2.1.11), ובעקבות חוות דעת משרד החוץ בעיניין אוקראינה.

בהמשך, הבהיר כי מדובר ביחס של התושבים ולא בבעיה מול השלטונות (עמ' 8 לראיון המקלט): "אני אומר שאני לא רוצה לחזור לאוקראינה כי אני ממחוז דונייצק וזה רשום בכל מקום, ומתייחסים אלי כמו לאויב". אז נישאל מי מתייחס אליו כמו לאויב והשיב (שם): "האנשים שמתגוררים בשאר אוקראינה". כדי להבהיר שאכן אין בעיה לגור במחוז אחר מבחינת שילטונות אוקראינה, נישאל המערער (שם): "אם אני מבין נכון אתה מתכוון ששאר תושבי אוקראינה לא אוהבים את האנשים שגרים בדונייצק" והשיב בחיוב.

...

על כן ניתן היה לדחות את הבקשה רק מטעם זה. אולם, דין הבקשה להידחות גם לגופם של דברים.

לאור כל האמור לעיל, סיכויי הערעור במקרה זה קלושים.

 סוף דבר בנסיבות אלו לא מצאתי להיעתר לבקשה לסעד זמני.

במסגרת זו נדחה עררו של המבקש כנגד החלטת המשיבה מיום 25.08.2016 אשר דחתה על הסף את בקשתו למקלט מדיני בישראל.

ביום 05.09.2016 נימסרה למבקש החלטת המשיבה לפיה בקשת המקלט אינה עומדת בקריטריונים הקבועים באמנת הפליטים ועל כן יש לדחותה על הסף בהתאם לסעיף 4 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט ובהתבסס על חוות דעת שנערכה בעיניינו.

נוסף על כך נקבע כי המבקש לא ציין בעיה או קושי מול הרשויות באוקראינה וכי לא נטען ולא הוכח קיומו של קשר בין חוסר הרצון להתגייס לבין דעותיו הפוליטיות וכך גם לא נטען לידיעת השלטונות אודות אותן דיעות.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטת בית הדין לעררים ובטענות הצדדים, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.

על המבקש מוטל הנטל להראות כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד- שיש להליך הערעורי סיכוי להצליח והאחר- שמאזן הנזקים מטה את כף המאזניים להיעתר לבקשה (בן-נון וחבקין, הערעור האזרחי (2012), 586-587; עע"ם 6754/13 שרסטה נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 16.02.2014).

לאור האמור לעיל, הבקשה לסעד זמני נדחית.

דעת הרוב הפניתה לכללים המפורטים בהנחיות נציבות האו"ם לפליטים בעיניין חלופת מגורים פנימית(UNHCR, Guidelines on international protection: "Internal Flight or Relocation Alternative” within the Context of Article 1A(2) of the 1951 Convention and/or 1967 Protocol relating to the Status of Refugees (2003) (להלן: הנחיות הנציבות בעיניין חלופת מגורים)), הקובעים כי יש להראות שקיימת במקרה הספציפי חלופת מגורים רלוואנטית וסבירה. בית המשפט ציין כי אין צורך להדרש לטענת המבקשת לפיה הנחיות הנציבות בעיניין חלופת מגורים אינן מחייבות אותה, שכן המבקשת לא הצביעה על סטאנדרטים מנחים אחרים ולמעשה הסתמכה בטיעוניה על הנחיות אלה. כמו כן צויין כי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה 5.2.0012 "נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל" (10.10.2019) (להלן: נוהל מבקשי מקלט) מפנה לספר העזר של נציבות האו"ם לפליטים בעיניין הליכים וקריטריונים לבחינת בקשות מקלט בהתאם לאמנה בדבר מעמדם של פליטים (UN High Commissioner for Refugees (UNHCR), Handbook on Procedures and Criteria for Determining Refugee Status and Guidelines on International Protection Under the 1951 Convention and the 1967 Protocol Relating to the Status of Refugees, Reissued February 2019 (להלן: ספר העזר של הנציבות)) וספר זה, מפנה במפורש להנחיות הנציבות בעיניין FGM ובעניין חלופת מגורים (נוהל מבקשי מקלט, בעמ' 153 ו-159)).

במקרה דנן, בית המשפט סקר וניתח את כל מקורות המידע שעליהם התבססה המבקשת בקביעתה כי יש למשיבים חלופת מגורים פנימית וזאת אל מול טיעוניהם של המשיבים בהקשר זה, והכריע כי בנסיבות העניין לא עמדה המבקשת בנטל המוטל עליה (סעיפים 76-66 לפסק הדין).

המשיבים מדגישים כי על פי דו"ח מבקר המדינה (דו"ח 68ג מיום 8.5.2018, רשות האוכלוסין וההגירה – הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל), 88% מבקשות המקלט שהוכרעו בישראל (המהוות כמחצית מכלל הבקשות שהוגשו), נדחו על הסף או בהליך מקוצר.

...

ביום 10.6.2019 נעתר בית משפט זה לבקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים.

המקרה דנן אינו עונה לאמות מידה אלה ועל כן, גם לגופם של דברים אין מקום להיעתר לבקשה.

קביעה זו מקובלת עלי.

בהינתן כל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.

הבקשה נדחתה על הסף בסדר דין מהיר, מחמת העידר עילה בהתאם לסעיף 5.1 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (להלן בהתאמה: ההחלטה והנוהל).

ביום 14.07.22 הודיע המבקש כי הגשת בקשת מקלט מטעמו היא הכרחית לצורך קבלת רשיון עבודה, שכן עצם שהותו בישראל ללא מעמד מהוה עשיית דין עצמי ועלול לעמוד כנגדו בהתנהלות עתידית מול הרשות.

...

פסק הדין של בית הדין לעררים סיכם נכונה את המצב המשפטי הרלוונטי (פסקאות 5-6 לפסק הדין), התעמק בעובדות ובטענות המערער וקבע בסעיף 7 כי הוא לא הוכיח חשש ממשי לרדיפתו כנדרש: "עיון בפרוטוקול הראיון מעלה כי חשש העורר לשוב לארצו מבוסס אך ורק על חוסר רצונו להתייצב לחקירה במשטרה שעניינה פלילי. העורר אינו יודע מה סיבת הזימון ומניח שיש קשר לפעילותו במאורעות מיידן. לדבריו, הסיע מפגינים מהאופוזיציה להפגנות במיידן ועתה חושש מתגובת הרשויות. העורר לא יצק תוכן ממשי לטענה זו, לא הסביר מדוע רק כעבור שנתיים מהארועים הוחלט לזמנו לחקירה, כשבתקופה זו, המשיך בחייו כרגיל ללא קושי. כמו כן, מהראיון עולה כי העורר אף ביקר בשנתיים שקדמו להגעתו לישראל, במדינות שונות וחזר לאוקראינה לעיר מגוריו, באופן שלא מתיישב עם הטענה כי נשקפת סכנה לחייו. עוד ציין כי בני משפחתו עודם מתגוררים באותו מקום ללא חשש לחייהם. בנוסף, העורר אישר כי עזב לישראל באמצעות דרכון תקף ללא שעורר עניין אצל הרשויות באופן המקשה על קבלת הטענה כי הוא מבוקש על ידי הרשויות. עובדה זו מחזקת את המסקנה כי אין חשש ממשי לרדיפתו בידי הרשויות או מי מטעמן או כי לא ניתן לקבל הגנה מהן במידת הצורך". בית הדין לעררים קבע כי שוכנע שהתקיים לגבי המערער בירור עובדתי הולם, ובהתאם לאמת המידה הרלוונטית לצורך הכרה במבקש מקלט כפליט, אשר כאמור לעיל לא הוכיח כנדרש, ולפיכך דחה את הערר (סעיף 8 לפסק הדין).

בעניין שלפניי שוכנעתי כי התקיים הליך מנהלי תקין, הן על-ידי הרשות, הן על-ידי בית הדין לעררים: בקשתו של המערער נשקלה, בוצע עמו ראיון מקיף בשפה המובנת לו, והוא עומת עם הסתירות שעלו מגרסאותיו השונות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור על כל חלקיו.