דחיית בקשת חייב לעיון מחדש בהחלטת נאמן

במסגרת בקשה זו עותרים החייבים כדלקמן: כי בית משפט יעיין מחדש בהחלטתו מיום 5.10.20 (להלן: "ההחלטה מושא הבקשה") ויורה על ביטול ההוצאות - בסך 40,000 ₪, שנקבעו במסגרתה להבטחת הוצאות הנאמן; כי ייקבע, שקופת הכנוס תישא בתשלום החוב השוטף של תשלומי הארנונה לדירה ברחוב עקיבא 27א' חיפה (להלן: "הדירה"); ליתן לחייבים הפטר כנגד הסכומים המצויים בקופת הכנוס.

בנסיבות האמורות, ובאיזון הראוי בין החייבים ורצונם לפתוח דף חדש לבין זכויות הנושים מוחלט, לדחות את בקשת החייבים.

...

בנסיבות אלה, מעבר לעובדה שצבירת חובות במהלך הליך הפש"ר, מהווה התנהלות משוללת תום לב, בית המשפט לא מצא כל נימוק להחיל חיוב זה על קופת הכינוס, ולפיכך, בקשת החייבים, נדחית.

המסקנה המתבקשת היא, כי המקור להסמכת בית משפט לפסוק תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד מעבר לשכר הבסיס, היא תקנה 13 לתקנות השכר המעגנת הסדר חוקי לפיו, רשאי בית משפט לחרוג לצורך התאמת התחשיב שבתקנות השכר לנסיבות המקרה הפרטני, תוך מניעת תוצאה שאינה צודקת, בה לא תהיה הלימה בין היקף הפעולות החריגות שביצע בעל התפקיד כמתואר בסעיף 13 לתקנות השכר והצלחת ההליך מבחינת הנושים, ובין השכר המשולם לבעל התפקיד.

בנסיבות אלה, בקשת החייבים להפחתת שכ"ט הנאמן, נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 7065-03-18 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' שימר ואח' לפני כבוד השופטת איריס לושי-עבודי מספר בקשה: 45 בעיניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 מולי שימר על-ידי ב"כ עוה"ד אילן שביט-שטריקס וחן סבדון החייב עו"ד ארז חבר – בתפקידו כנאמן לנכסי החייב הנאמן בנק דיסקונט לישראל בע"מ על-ידי בא-כוחו עו"ד מוטי זהבי הבנק כונס הנכסים הרישמי – מחוז תל-אביב על-ידי באת-כוחו עו"ד נחמה אבן-ספיר הכונס הרישמי החלטה

כעת, עותר החייב בבקשה לעיון חוזר בהחלטתי, וזאת בטענה כי לא נעשתה במסגרתה כל היתייחסות לטענות נוספות שהעלה בנוגע לניגוד העניינים בו מצוי הנאמן בשל שתוף הפעולה עם הבנק ובא-כוחו במסגרת הליך אכיפת השעבודים.

כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 24.12.2020 טענות החייב לפיהן קיים בין הנאמן לבין הבנק קשר המקים ניגוד עניינים נדחו והוכרעו זה מכבר לרבות בהחלטת בית-המשפט העליון מיום 18.7.2018 בה נקבע כי "... העובדה שהמנהל המיוחד מייצג נושה עקרי של החייב אין בה כשלעצמה להוות ניגוד עניינים" (שם, בפיסקה 4) ומכל מקום, אף העובדה כי הנאמן עתר יחד עם עו"ד זהבי בבקשה לאכיפת שעבודים עבור הבנק בתיק אחר, אין בה כדי לבסס לניגוד עניינים מאותו טעם.

...

במסגרת החלטתי זו אף נדחו טענות החייב לפיהן עו"ד חבר מצוי בניגוד עניינים באופן שיש בו כדי למנוע את מינויו.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בעמדת הכונס הרשמי, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

בעניינו לא שוכנעתי כי החייב הראה נסיבות מהותיות בגינן יש לעיין מחדש בהחלטה או לחלופין כי החלטתי מיום 24.12.2020 אוחזת בטעות טכנית.

אשר על כן, דין בקשת החייב להידחות.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני: כב' השופט גיל **** 12 נובמבר 2022 פש"ר 9572-07-13 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל התש"ם – 1980 להלן: "הפקודה" ובעניין: עזבון המנוח עמוס נעים ז"ל להלן: "עזבון המנוח" הכונס הרישמי עו"ד יובל עציוני יורשי החייב המנוח להלן: "הכונ"ר" להלן: "הנאמן" להלן: "היורשים" החלטה

בקשה זו נדחתה ובהחלטה מיום 6.11.2020 הוסבר כי מעת שניפתח הליך פשיטת רגל לפי בקשת נושה, נבחן ההליך לפי קריטריונים כלליים והוא אינו מבוסס על תביעת החוב של הנושה שהגיש הבקשה.

בהחלטה מיום 5.4.2021 נבחנו פעם נוספת הטענות ונקבע כי אין מקום לעיין מחדש בהחלטה למינוי נאמן לעזבון הליך פשיטת הרגל וזאת נוכח קיומם של חובות מאושרים.

...

העיכובים החוזרים ונשנים במימוש הזכויות, להם גרמו היורשים, יפגעו בסופו של דבר ביורשים.

לפיכך, ובהתאם לבקשה נוספת של הנאמן, ביום 29.05.2023 ניתנה החלטת בית משפט השלום, לפיה המבקשת תשלם לנאמן "סך של 187,831 ש"ח, בנוסף לסך של 35,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וכן הוצאות משפט בסך 23,000 ש"ח" (להלן: החלטת החיוב).

למען שלמות התמונה יוער, כי ביום 23.07.2023 נדחתה בקשת המבקשת לעיון מחדש בהחלטת החיוב; וביום 03.08.2023 נדחתה בקשתה לעיכוב ביצוע ההחלטות מימים 06.07.2023 ו-23.07.2023 (להלן יחד: ההחלטות העוקבות).

...

לא שוכנעתי כי המקרה שלפנינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים מתן סעד כאמור.

בתוך כך, לא מצאתי פגם בדרך הילוכו של בית משפט קמא, עת בחן את הבקשה לעיכוב הביצוע בהתאם לפרמטרים שהותוו לשם כך בפסיקה (ראו, למשל: רוזן-צבי, בעמוד 411), ואף לא מצאתי פגם במסקנה אליה הגיע.

סוף דבר – הבקשה למתן רשות הערעור נדחית אפוא; משלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.

ביום 27.12.22, לאחר תאום עם המנהל המיוחד הגיש הכונס הודעה לבית משפט של חידלות פרעון כדלקמן: "שני בעלי התפקיד עוה"ד ערוסי כנאמן בפש"ר והח"מ ככונס נכסים בהוצל"פ בדיעה, שככל והחייבים יעמדו בהתחייבויותיהם כלפי הבנק בחוב הפיגורים שבמקביל עוה"ד ערוסי יביא ההצעה בפני הנושים ובית המשפט לאישור – ככל ויימצא בהצעה היגיון ועניין, אזי נכון יהיה עד למיצוי ההליכים לדחות את הליך הפינוי ב-90 ימים" בהמשך עידכן הכונס את בית המשפט של חידלות הפרעון כי החייבים שילמו עד לאותה עת 140,000 ₪ מתוך חוב הפיגורים, ועתידים להשלים את יתרת החוב עד מועד הפינוי שנקבע ליום 29.12.22, וכן שיגרו למנהל המיוחד הצעה להסדר בתיק הפש"ר שהוא בוחן לעומק, לכן יש מקום לדחות את הליך הפינוי ב-90 יום.

ביום 17.01.24 ניתנה החלטה לפיה: "לאחר עיון בבקשה ובתגובות, משהליך מימוש הנכס מיתנהל בתיק ההוצאה לפועל על החייב להגיש בקשתו לעיכוב מימוש ופינוי הנכס לתיק ההוצאה לפועל. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית". עם קבלת ההחלטה, הוגשה על ידי הבנק בקשה להוצאת הודעת פינוי, והוצאה הודעה לפיה החייבים יפונו ביום 29.01.24.

ביום 18.02.24 הוגשה בקשת רשות העירעור דנן על החלטת רשם ההוצל"פ. ביום 19.02.24 לאחר הגשת בקשת רשות העירעור ניתנה החלטת בית המשפט העליון הנכבד בבקשת החייב לעיון מחדש בהחלטה לפיה עליו להפקיד 100,000 ₪ לצורך עיכוב ביצוע פינוי הנכס.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות המבקשים וכן קיימתי דיון שלאחריו המבקשים הגישו השלמת טיעונים – החלטתי לדחות את הערעור והכל יפורט להלן: בשל העובדה שמדובר בפינוי בית מגורים החלטתי לתן רשות לערער ולדון בערעור לגופו.

אני דוחה את הטענה לפיה לא ניתן היה להכריע בערעור בשעה שהמצהירה מטעם הבנק לא הגיעה לדיון.

לסיכום אני דוחה את הערעור שהגישו המבקשים על החלטות רשם ההוצל"פ. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בסך של 5,850 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.