דחיית בקשת הענקה מטעמי צדק: שיקולי בית המשפט

בית משפט השלום באשקלון תא"מ 6133-08-16 שטרית נ' טמם תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה עידית כלפה התובעת: ליאל שטרית הנתבע: שלמה טמם פסק-דין

כל שעשה הנתבע הוא להמליץ בפני בן זוגה של התובעת, בהמשך להודעתו לפיה התובעת החלה לסייע לו בעסק, לרשום אותה כעוזרת בעסק, משקולי מס, אך הוא לא התבקש לייצגה.

לאחר שבקשה להענקה מטעמי צדק וכן בקשה נוספת נדחו, המליץ הנתבע שהתובעת תגיש ערעור לבית הדין לעבודה שכן התקלה בגינה לא ניפתח התיק הנה באחריות משרדי המוסד לביטוח לאומי.

...

לאור כל האמור, במכלול הנסיבות מצאתי לייחס לתובעת אחריות תורמת ממשית להתרחשות הנזק וזאת בשיעור של 50%.

לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, ישלם הנתבע לתובעת סך של 15,631 ₪, הנושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ביום 3.8.16 ועד למועד התשלום בפועל.

כן, ישלם הנתבע הוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,800 ₪ (זאת בהינתן התוצאה המתקבלת ומכלול הנסיבות, בהן הוראות החלטתי מיום 26.3.19 בהתייחס להשלמת הראיות המאוחרת מטעם התובעת).

] לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' גרוסמן) מיום 2.9.2019 בפש"ר 28770-03-16 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לבטל את ההחלטה מיום 21.1.2018 המורה על ביטול הענקה שהעניק לו משיב 1 (להלן: החייב), ולחלופין להאריך את המועד להגשת תגובה לבקשה לביטול אותה הענקה.

משלא הומצאו לו הבקשות של הנאמן והחלטות בית המשפט, יש לבטל את ההחלטה מיום 21.1.2018 מ"חובת הצדק".

הפסיקה הכירה בשני מסלולים לפיהם ניתן לבטל החלטה מעין זו. המסלול הראשון, "ביטול מחמת הצדק" – כאשר לא בוצעה המצאה כדין למבקש הביטול.

אף אין לקבל את בקשת המבקש לביטול ההחלטה על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות.

גם דין הבקשה בנוגע לעיון במכלול תיקי החייב – להידחות.

הבקשה נדחית אפוא.

הכרעה: ככלל הקביעה הסופית בדבר מצבו הרפואי של נפגע מסורה לבית המשפט ומשמעותה – אפשרות סטייה ממסקנות המומחה, שכן חוות דעתו של מומחה רפואי אינה אלא ראיה, בין מכלול הראיות, ולבית המשפט מוקנה שיקול דעת אם להסתמך עליה או לדחותה כולה או חלקה.

יובהר כי התובע אכן הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה, ואולם תביעתו נדחתה במכתב המל"ל מיום 28/2/18 (ראה נ/5) בהתאם לסעיף366(א)(3) מן הטעם כי לתובע היה חוב למל"ל העולה על 36 חודשים: "במועד פגיעתך בעבודה, הפגור בתשלום דמי הביטוח שהינך חייב בתשלומם עלה על 36 חודשים. לפיכך אינך זכאי לכל גמלה שהיא בגין פגיעתך בעבודה בתאריך 12/11/17. באפשרותך למלא טופס בקשה להענקה מטעמי צדק וזכאותך תיבחן". התובע המשיך לפעול והגיש תביעה מטעמי צדק.

...

אין בידי לקבל טענת הנתבעת.

לאחר בחינת נתוני שנת 2016 ונתוני שנת 2017 (שנת התאונה) כפי שפורטו בחוות דעת המומחים לעיל, אני סבורה שיש להעמיד הכנסתו החודשית של התובע, עובר לתאונה, על סכום חודשי של 23,344 ₪ (הממוצע בין 2016-2017), ולאחר ניכוי מס הכנסה, הסכום נטו הינו במעוגל 20,000 ₪, ובשערוך להיום מאמצע התקופה (הפרשי הצמדה בלבד) סך של 20,400 ש"ח. ביחס להפסדי העבר אציין שני דברים הנוגעים לשנת 2018 – השנה הסמוכה לפציעה, טרם ביטול ההסכם של התובע עם פל-רז ביחס למשאית: ראשית - הוברר בעדות התובע כי לאחר כ-6 חודשים ממועד התאונה שב לעבוד בפל-רז ועבד כנהג משאית במשך כ-3 שבועות.

לכל האמור לעיל אוסיף הדברים הבאים: הנתבעת שהינה מבטחת בביטוח חובה של מלגזה בבעלות פל-רז, בחרה לטעון כי התובע היה עובד פל-רז. הנתבעת כאמור לעיל לא הביאה ולו ראשית ראיה להוכיח כי בטענה זו מחזיקה גם פל-רז, דהיינו, כי פל-רז מקבלת הטענה כי היא מעבידתו של התובע.

חישוב הפיצויים: בשים לב לכל האמור לעיל להלן חישוב הפיצוי: כאב וסבל – בהתאם לנכות רפואית של 38.44% בצירוף 25 ימי אשפוז, בניכוי גיל, ובצירוף ריבית סך של 72,250 ₪.

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת 02 נובמבר 2023 פש"ר 28346-05-15 מכון התערובת נהלל בע"מ נ' זילברמן ואח' בפני כבוד השופט יוסף בן-חמו בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 הפקודה ובעניין: לאה זילברמן ת.ז. 042598789 החייבת ובעניין: מכון התערובת נהלל בע"מ ח.פ. 511149635 הנושה ובעניין: עו"ד נפתלי נשר ועו"ד אסף סלע המבקשים (המנהלים המיוחדים) ובעניין: כונס הנכסים הרישמי החייבת ובעניין: 1. מירה בן סימון ת"ז 053225329 2. אלי בן סימון ת"ז 069617157 המשיבים (מקבלי ההענקה) בעיניין בקשה מס' 33 פסק דין

· כמו כן, יש לדחות את הבקשה משקולי צדק ושינוי מצבם של המשיבים לרעה.

...

באותו דיון בו הייתה החייבת מיוצגת, ביקשו המנהלים המיוחדים להכריז על החייבת כפושטת רגל ובסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה כי החייבת לא תוכרז כפושטת רגל והיא מצידה לא תתנגד להגשת בקשה לביטול הענקה בטרם הכרזה.

· במקרה שבפניי, לא שוכנעתי שהמניע היה מניע מרמתי.

אין כל נסיבות המצדיקות מתן פרשנות תכלתית שתקפיא או שתשהה את מניין תקופת 10 שנים ואת "מירוץ ההתיישנות". · אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.

במסגרת הכרעת הדין, נדחתה טענת המערערת להגנה מן הצדק נוכח אכיפה בררנית, בהקשר לכך שלא הועמדה לדין חברה אחרת, שהיא בעלים של חלק אחר מהשטח ששכרו השוכרים (הכולל את שטח המטבח), אשר גם בשטחה בוצעו עבירות בניה, על ידי שינויים משמעותיים לכאורה במטבח הנכס.

בית המשפט נתן דעתו לכך שהמנהל מסר שהתקשר למפקח ביום קבלת הזימון לחקירה, הסביר שאינו יכול לצאת מן הבית ובקש את המפקח בכתב ועל פה - "תוציא להם צו הריסה". בית המשפט קיבל את עדות המנהל לפיה הוא היתקשר מיד לשוכרים ודרש מהם לפרק את הבניה האסורה, אך "הם הרגיעו אותי. אמרו לי הגשנו את הבקשה להיתר, אל תידאג הכל בסדר. אנחנו עומדים לקבל את ההיתר ..."; כי נכלל בחוזה השכירות הוראה מפורשת האוסרת לבצע עבירות בניה; ואף הגיש תביעות אזרחיות (לפינוי ולפצוי).

בית המשפט הדגיש כי "בעל מקרקעין חייב לפעול נגד עבירות בניה שמבוצעות במקרקעין שבבעלותו אף במחיר של לקיחת סיכון שהשוכרים לא ישלמו דמי שכירות !". נוכח כל השיקולים האמורים, הורשעה המערערת בעבירת השמוש האסור במקרקעין – ומכאן העירעור.

המשיבה טוענת כי צדק בית משפט קמא בדחיית הטענה להגנה מן הצדק ולאכיפה בררנית.

אף אם בית המשפט מגיע למסקנה כי נפלה שגיאה, יבחן אם מדובר בשגיאה כה חמורה, עד כי היא מצדיקה הענקה של הגנה מן הצדק, אף אם השגיאה לא נעשתה בזדון.

...

לאחר עיון, אין בידי לקבל טיעון זה. ראשית, לא ניתן לדעת אם איום משפטי נחוש ומוחשי, לבטל החוזה ולהוציא לאלתר את השוכרים מהנכס, שהיה נמסר מיד עם גילוי העבירה, לא היה בו כדי להועיל.

סיכומו של דבר, לא מצאתי שגיאה בפסק דינו המקיף, המפורט, הזהיר והמדויק של בית משפט קמא.

לפיכך הערעור נדחה.