מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית בקשת המדינה לפרסום שם ואיסור עיסוקו במקצוע של עו"ד החשוד בקבלת דבר במרמה

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו (כב' השופט ע' מאור) בע"ח 5076-08-22 מיום 3.8.2022, אשר קיבל ערעור מטעם המדינה והורה על ביטול צו איסור הפירסום על שמו של המבקש, שהטיל בית משפט השלום בתל-אביב–יפו (כב' השופטת ל' שגב) בש"ע 54742-07-22, מכוח סעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
אשר לגוף החשדות המיוחסים למבקש, נטען כי הם נוגעים לעסקה שביצע בחייו הפרטיים, ולא במסגרת עסוקו כעורך דין; וכי המעשים המיוחסים לו בוצעו בתום-לב. עוד נטען, כי לא יגרם כל נזק לאנטרס הצבורי כתוצאה מאי-פירסום שמו של המבקש עד לסיום החקירה שניפתחה בעיניינו.
נוסף על כך, המשיבה טוענת כי לפני כשנתיים הורשע המבקש בעבירה של קבלת דבר בתחבולה לפי סעיף 416 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כך שממילא שמו כבר "הוכתם" בהקשר של ביצוע עבירות מירמה.
עוד טוענת המשיבה כי האנטרס הצבורי מחייב שאדם המעוניין לשכור את שירותיו של עורך-דין יידע על אודות חשדות המיוחסים לעורך הדין.
לגבי הטענה בעיניין הייצוג המשפטי, המשיבה טוענת כי המבקש, שהוא עורך-דין במקצועו, ביקש לייצג את עצמו; וכי מכל מקום – הטענות בבקשה שלפנינו, שבמסגרתה המבקש מיוצג, הן בעיקרן חזרה על הטענות שהעלה המבקש בהליכים שהתקיימו בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי.
לכלל זה נקבעו מספר חריגים, הרלוואנטי מהם לענייננו נקבע בסעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט, אשר מורה כי "בית משפט רשאי לאסור פירסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הצבורי שבפרסום". איסור הפירסום, איפוא – הוא החריג, ויש לפרשו בצמצום (בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 658, 663 (2004)).
לבסוף אציין, בהתייחס לטענת המבקש כי בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו לדחיית מועד הדיון על מנת לאפשר לו להיות מיוצג, כי אף אם ראוי היה לאפשר זאת, ואיני מביעה דיעה בנידון, הרי משהגענו עד הלום, וטענות המבקש לגוף העניין הועלו על ידי עורך-דין שמייצג את המבקש, ניתן בכך, הלכה למעשה, מענה לבקשתו.
...
המשיבה טוענת בתגובתה כי דין הבקשה להידחות על-הסף, משום שהיא אינה עומדת באמות המידה שנקבעו למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
כמו כן, אני סבורה כי לא נגרם למבקש עיוות דין, אשר דורש מתן רשות לערער.
אין כמובן להקל ראש בנזק שעלול להיגרם לפרנסתו של המבקש ולשמו הטוב, אולם לא שוכנעתי, כאמור, כי מדובר בנזק החורג בחומרתו מהנזק הרגיל שמאפיין פרסום שמו של חשוד בפלילים.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המשיב חשוד כי בשנים האחרונות זייף הסכמות של תובעי מישטרה בתחום התעבורה לבקשות שהוגשו לבתי-משפט שונים, ובעקבות כך קיבל החלטות שיפוטיות תואמות במרמה.
בהחלטה מאותו מועד התיר בית-משפט קמא פירסום שמו של המשיב כחשוד.
בית-משפט קמא היתייחס לזכות העיסוק כזכות יסוד, אשר שלילתה מצריכה תנאים חריגים של סיכון לביטחון הציבור או שהמשך העיסוק יקל על ביצוע עבירה דומה, ומאחר ושמו של המשיב פורסם, סבר בית-משפט כי הסבירות לכך שהמשך העיסוק יקל על ביצוע העבירות הנה ברף הנמוך, שכן: "לא יעלה על הדעת כי עו"ד שנחשד בפלילים, שמו והחשדות נגדו פורסמו בציבור, ימשיך ויעז להפר את החוק על-ידי ביצוע עבירות דומות, רק אדם לא נבון יעשה כן ואינני סבור כי המשיב הוא כזה" (עיין עמ' 12 ש' 4-5 לפרוטוקול בבית-משפט קמא).
ב-בש"פ 10937/07 ברקו נ' מדינת-ישראל (10/1/08) נפסק מפי כב' השופט רובינשטיין: "בנסיבות אלה איני רואה לעת הזאת מקום להקלה בתנאי מעצר הבית של העוררת או באשר לעיסוקה כעורכת דין, אף אם לא איאחז בהסכמה שהיתה בשעתו כשלעצמה, וזאת בהנחה כי הסנגורים עיינו בחומר הראיות רק לאחר ההסכמה. המדובר במצב שיש בו חומרה ברמה גבוהה בשל מקצועה של העוררת, דבר הנוסף לעצם עבירת הסמים לכאורה, ולעניין חופש העיסוק אין לי אלא להצטרף לדברי השופטת ארבל בבש"פ 6817/07 סיטבון הנזכר, בו דנה בסעיף 48(א)(10) לחוק המעצרים. סעיף זה מאפשר להטיל "איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה, כאשר מיתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לביטחון הציבור, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה". אף אם לא נראה את הדברים במשקפי ביטחון הציבור, הסיפא ("להקל על ביצוע עבירה דומה") חלה למרבה הצער.
ב-בש"פ 4736/09 ליאורה ברקו נ' מדינת-ישראל (7/6/09) היה צו איסור כלפי העוררת לעסוק בעריכת דין, שלאור התארכות ההליכים בוטל, כך שהותר לעוררת לעסוק בעריכת דין תוך קביעת שני סייגים שהיא לא תוכל לבקר בבתי מעצר ובבתי כלא, והיא לא תופיע בפני ערכאות המשפט השונות, וערר בעיניין נדחה, תוך שכב' השופט א. לוי ציין כי לא הסתיר את דעתו שספק בעיניו אם היה נכון להתיר לעוררת לשוב ולשמש כעו"ד, כל עוד לא סולקה מעל ראשה העננה בדבר חשד למעורבות בפלילים, שכן ההחלטה להתיר לה לשוב ולעסוק בעריכת דין, כמוה כהנחת מיכשול בפני לקוחות שעשויים לשכור את שירותיה.
למרות חלוף הזמן, נדחתה בקשת עוה"ד, תוך הפניה לפסקי-דין שונים שעניינם הצדקה על איסור בעסוק בעריכת דין, שעה שמדובר בעבירות שבוצעו תוך ניצול המיקצוע (עיין סעיף 8 לפסק-הדין שם).
...
אציין כי טענת הסנגור כאילו עצם השימוש בהוראה על איסור עיסוק מעורר קושי כשמדובר בעיסוק מותר, אינה מקובלת עליי.
אין מנוס איפוא בשעה זו מהמשך מעצר הבית ואי העיסוק במקצוע, גם כדי שלא לאפשר חלילה שיבוש.
בעניין גס'אן ערטול, נפסק כי נוכח הזיקה המובהקת והישירה בין העיסוק בעריכת דין לעבירות המיוחסות, אין מקום להיעתר לבקשה החלופית של המבקש שם לעסוק בתחומים שאינם כרוכים בעסקאות מקרקעין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

מותר בפירסום כתב האישום הנאשם, עו"ד במקצועו, הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של השמטה מתוך דו"ח כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח, עבירה לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") (4 עבירות), הכנה או קיום פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, עבירה לפי סעיף 220(4) לפקודה (ריבוי עבירות) ושימוש במירמה, ערמה ותחבולה, עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודה (ריבוי עבירות).
היותו של הנאשם עו"ד הנה נסיבה לחומרה וזאת בשל מעמדו והחובה המוגברת שיש עליו, כך שהוא פגע באמון שנותנות הרשויות בציבור עוה"ד. מאחר שמדובר בעבירות כלכליות, יש להשית קנס שיהיה בו להרתיע מפני ביצוע עבירות מס. בעיניין זה ביקשה ב"כ המאשימה שלא לתת משקל לבעיות הכלכליות של הנאשם בעת ביצוע העבירות, שכן קושי כלכלי הוא נחלתם של בעלי מיקצוע ועסקים רבים במדינה.
אשר לפירסום שמו של הנאשם, הרי שהיה צריך לתת לנאשם היזדמנות להביא את הדברים לבחינת בית המשפט ואין לקבל את עמדת המאשימה, כי לו הייתה מוגשת בקשה לאיסור פירסום, היא הייתה נדחית.
בע"פ 2083/96 כתב נגד מדינת ישראל (21.8.97), (להלן: "הילכת כתב") נקבעו שני הפרמטרים העקריים שייבחנו לצורך קבלת ההחלטה שלא להרשיע נאשם בעבירות שנקבע, כי ביצע אותן: "המנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים...". בע"פ 5985/13 אבן נגד מדינת ישראל (2.4.14) נקבעו מבחני משנה נוספים לבחינת שאלת סיום ההליך ללא הרשעה ואלה מתייחסים לנסיבות אינדבידואליות של הנאשם אותם יש לשקול: "עברו הפלילי והסבירות כי ישוב ויעבור עבירות; האם העבירה מלמדת על דפוס היתנהגות כרוני של הנאשם או שמדובר בהתנהגות מקרית ויחידה; נסיבות ביצוע העבירה; מעמדו ותפקידו של הנאשם, והקשר בין העבירה לבין אלה; השפעת ההרשעה על עסוקו המקצועי; יחסו של הנאשם כלפי העבירה, קרי, האם לקח אחריות והתחרט על ביצועה; משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם; גילו, מצבו האישי והבריאותי ועוד. מאידך גיסא, ניצבים שיקולים שבאנטרס הציבור, כגון: טיב העבירה וחומרתה; מידת פגיעתה באחרים; הרציונל שבבסיס הכלל המחייב הרשעה; המסר החברתי ועוד.... הנטל הוא על הנאשם המבקש להמנע מהרשעתו לשכנע כי מן הראוי לחרוג בעיניינו מדרך הכלל, וכי שקולי השקום האינדיבידואליים גוברים במידה רבה על שקולי האנטרס הצבורי". בהתאם למבחן הראשון שנקבע בהילכת כתב, לא עלה בידי הנאשם לשכנע, כי הרשעתו תיפגע פגיעה חמורה בשיקומו או שהיא עלולה לגרום לו נזק מוחשי וקונקרטי בהקשר התעסקותי.
הטענות נוגעות למחדלי חקירה (אי חקירת אנשים שהנאשם נקב בשמם), ניסוח כללי של החשדות בחקירה באזהרה והורדת מלוא תוכן הטלפון הנייד של הנאשם מבלי שהיה בכך צורך חקירתי ומבלי שהדבר בא לידי ביטוי בחומר החקירה, ואלה יקבלו משקל בעת קביעת עונשו של הנאשם בתוך מיתחם העונש ההולם.
...
הפגיעה לבני המשפחה היא מובנית, אך גם בלתי נמנעת, למעט אלה שבית המשפט מצא לאסור את פרסום שמם.
בהתחשב בכל האמור לעיל יש למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"ת 4794-01-23 נזרוב ואח' נ' מדינת ישראל לפני כבוד השופט שמואל מלמד מבקשים 1. ארתור נזרוב ע"י ב"כ עו"ד 2. רימונד מליקיאן ע"י ב"כ עו"ד צחי רז משיבים מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד לילך כץ החלטה
איסור פירסום של הצעה לעיסוק בזנות, עבירה לפי סעיף 205ד לחוק העונשין.
שימוש במירמה, עורמה ותחבולה, עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א 1961.
הודעתו של רונן משעלי מיום 14.3.21 שעה 11:58 – מוסר ההודעה הינו במקצועו מתווך.
מסרה כי "ארתור אמר שצריך לבוא לעו"ד שאביו קנה לו דירה שזה דירה שלו של ארתור ושאני מותרת על הדירה הזאת. אפילו לא קראתי מה היה כתוב. חשבתי שאם באתי עם בני. אז אין שום דבר כזה". מסרה כי זכתה בכספים בהזדמנויות שונות ומידי פעם מסרה אותם למבקש 1.
הודעתו של אביב אדרי מיום 14.3.21 שעה 15:31 – מוסר ההודעה הינו עובד בנק לאומי המטפל במחלקת תושבי חוץ מסר כי בדיווחים שהוצגו בפניו עלה חשד לעבירות הלבנת הון ולכן פנה למוכר הדירה שיקבל מהקונה אסמכתות לכספים.
מסר כי עורכי הדין של שני הצדדים (הקונה והמוכר) הגיעו אליו בכדי להבין מדוע הבנק אינו מאשר את הכספים "...ניסו להבין לעשות "הצגות" למה הבנק לא מאשר.
מסר כי "היו הרבה אי התאמות וחוסר בהירות לגבי מקור הכספים וחוסר בהירות טוטלי לגבי מקור הכסף ואי לכך לא אישרנו את העסקה. הגענו לזה שהכספים בא מציינגים אבל לא קיבלנו מספיק מידע איך הכסף הגיע לציינגים..." תצהיר של המבקש 2 מיום 20.3.18 שהוגש לבנק לאומי– המבקש 2 חתם בפני עו"ד רומן יוספוב תצהיר בו הוא מוסר בשפה הרוסית, שפת האם ותורגם לעברית כי עבד כל חיו ואגר חסכונותיו, בנוסף קיבל נכסים בירושה.
סוף דבר אני דוחה את הבקשה, מזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.
...
בנסיבות אלו שהמבקש 2 לא טרח להגיע לבית המשפט ולהיחקר על בקשתו או אפילו להגיש תצהיר המניח מסד עובדתי כל שהוא יש לדחות את הבקשה.
כלל השאלות העולות מהתנהלות המבקש 2 אינן יכולות להיבדק כיוון שלא ידוע כלל היכן המבקש 2, נוכח האמור אני סבור כי בשלב זה של ראיות לכאורה די בכך כדי לדחות את הבקשה.
סוף דבר אני דוחה את הבקשה, מזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מאז החל הנתבע במסע הכפשות נגד התובעת בסיועה של עוה"ד נוגה ויזל – אויבת מרה של התובעת, במטרה ברורה לפגוע בשמה הטוב של התובעת, ובמטרה לעשותה לבוז וללעג, כאשר הנתבע מייחס לה מעשים שלא היו ולא נבראו, בראיונות רבים שקיים בכלי התיקשורת השונים.
הנתבע טוען כי, ככל הנראה, וכפי שהתפרסם בתקשורת, התובעת הגישה תלונה פלילית נגדו בגין חשד לטרדה מינית באמצעות שליחת מסרונים, תלונה שמעולם לא הגיע לידי הנתבע והוא לא שמע עליה, אלא מגורמי התיקשורת, ואולם משטרת ישראל, פרקליטות המדינה והיועמ"ש לממשלה, לא מצאו ממש בתלונת התובעת ואף לא זימנו את הנתבע לחקירה או מתן עדות או מסירת גרסה, וסירבו לפתוח בחקירה גם לאחר שהתובעת ביקשה לערור על ההחלטה לסגירת התיק.
הפרסומים לפי סדר הופעתם בכתב התביעה 18.10.22 – הנתבע מעניק ראיון לעיתון "ישראל היום", במהלך התמודדותו לתפקיד נשיא המדינה ומשיב לשאלת העיתונאי יהודה שלזינגר מה יקרה כאשר יחלו לפשפש בעברו ומשיב: "הייתה תלונת שוא, המישטרה אפילו לא זימנה אותי לחקירה. אמרו שלא מצאו סיבה לפתוח בחקירה. אז מה היה פה? סיפור שלא היה ולא נברא". 7.12.20 – התובעת מקבלת פנייה בהודעת וואטס-אפ, מבמאי הסרטים עודד גוברשטיין, שמציג עצמו כמי שעשה סרט על הנתבע שייקרא "יהודה איש קצוות", ומבקש תגובתה לציטוט שמציג לה, אותו אמר הנתבע בראיון לצרכי הסרט: "היה חלון אחד של דיבור עם היתמודדות עם הכאב של ה"לבד" שנפלתי בפח עם מעשה מירמה, שכאילו משהי יצרה איתי קשר וגרמה לי לספר לה, לשתף אותה, מה עובר עליי.
כאמור לעיל – התובעת טוענת כי הדברים שפורסמו מהוים לשון הרע לפי החוק, באשר הם הגיעו לאוזניהם ועיניים של אנשים שונים זולת התובעת, כי הם נועדו להשפילה בפני הבריות לעשותה למטרה לשנאה, לעג או בוז, וכי דברי הנתבע נודעו כדי לפגוע במשרתה, בעיסוקה, מקצועה או משלח ידה.
בעוד התובעת מלינה על כך שהנתבע התראיין וסיפר על התלונה שהגישה התובעת נגדו, הרי שבעיצומה של חקירת המישטרה עליה הוטל צו איסור פירסום, לא אחרת מאשר התובעת בעצמה, פירסמה בדף הפייסבוק שלה תמונה של הצדדים וכתבה: "בסוף יולי הגשתי תלונה במישטרה נגד ח"ח שהטריד אותי מינית. די נמאס לי מהשתיקה של להב 433. מצב תמונה של אחד מהחכי"ם המכהנים בכנסת, תמונה שלא תתקיים עוד לעולם. מותר לכם לנחש מי הציע לי לאמן אותו מינית ומי שאל אותי איך אני מגיעה לסיפוק אורגזמי! הגיעו מים עד נפש. הסוד הכי גלוי במדינה." הפירסום של התובעת בדף הפייסבוק שלה נעשה בעת שהמשטרה מבצעת הליכי חקירה.
אי לכך, הנני דוחה את התביעה בעיניין פירסום זה. פירסום שני מיום 7.12.20 – 7.12.20 – התובעת מקבלת פנייה בהודעת וואטס-אפ, מבמאי הסרטים עודד גוברשטיין, שעושה סרט על הנתבע ומבקש תגובתה לציטוט שמציג לה, אותו אמר הנתבע בראיון לצרכי הכנת הסרט: "היה חלון אחד של דיבור עם היתמודדות עם הכאב של הלבד שנפלתי בפח עם מעשה מירמה, שכאילו משהי יצרה איתי קשר וגרמה לי לספר לה, לשתף אותה, מה עובר עליי. ולצערי התברר שנפלתי אצל נוכלת, שהיא אח"כ במקום להציג את זה כזה שאני משתף אותה במה שאני עובר, היא הלכה והציגה את זה בצורה מעוותת, שקרית, כי היא רצתה לקבל פירסום או לא יודע מה. אבל זה היה מבחינתי, שפעם אחת תפסתי אומץ ומישהו כאילו נגע לי בנקודה ושאל את השאלה ובדיוק בתיזמון הנכון ואני שיתפתי את מה שישב לי". פירסום שלישי מיום 15.2.20 - הסרט "יהודה איש קצוות" מוקרן במסגרת פסטיבל הסרטים היהודי שם נאמרים הדברים שצוטטו בהודעת וואטס-אפ שקבלה התובעת ביום 7.12.20.
ראשית איחזור על מסקנותיי דלעיל ביחס לפירסום הראשון, כי גם הפעם אמנם אין אזכור של שמה של התובעת אולם, כאמור, בחוג החברתי שלה, או של הצדדים שניהם, סביר להניח כי היה ידוע שמדובר בה אמנם, ובנקל ניתן לעשות "אחד ועוד אחד" ולקשור את שמה לפירסום, בפרט בחוג החברתי אליו היא משתייכת.
...
באותה כתבה מתארת התובעת תיאורים מיניים הנוגעים לה, באופן מפורש למשל: "תיארתי לה את התנוחה האהובה עלי – נראה לי שהוצאתי עליה פטנט", כן כתבה כי בפגישה לצורך השתתפותה בתכנית טלוויזיה בערוץ 12 השיבה למלהק כי אצלה ישנן "13 שעות רצופות של סקס", וכן תיארה עצמה כ"פאם פאטאל",Femme fatale, תיאור של אישה הידועה בשימוש במיניותה לצרכיה, לעיתים אף להשפיע על אחרים לפעול לפי רצונה.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות בסך 1,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו