מאז החל הנתבע במסע הכפשות נגד התובעת בסיועה של עוה"ד נוגה ויזל – אויבת מרה של התובעת, במטרה ברורה לפגוע בשמה הטוב של התובעת, ובמטרה לעשותה לבוז וללעג, כאשר הנתבע מייחס לה מעשים שלא היו ולא נבראו, בראיונות רבים שקיים בכלי התיקשורת השונים.
הנתבע טוען כי, ככל הנראה, וכפי שהתפרסם בתקשורת, התובעת הגישה תלונה פלילית נגדו בגין חשד לטרדה מינית באמצעות שליחת מסרונים, תלונה שמעולם לא הגיע לידי הנתבע והוא לא שמע עליה, אלא מגורמי התיקשורת, ואולם משטרת ישראל, פרקליטות המדינה והיועמ"ש לממשלה, לא מצאו ממש בתלונת התובעת ואף לא זימנו את הנתבע לחקירה או מתן עדות או מסירת גרסה, וסירבו לפתוח בחקירה גם לאחר שהתובעת ביקשה לערור על ההחלטה לסגירת התיק.
הפרסומים לפי סדר הופעתם בכתב התביעה
18.10.22 – הנתבע מעניק ראיון לעיתון "ישראל היום", במהלך התמודדותו לתפקיד נשיא המדינה ומשיב לשאלת העיתונאי יהודה שלזינגר מה יקרה כאשר יחלו לפשפש בעברו ומשיב: "הייתה תלונת שוא, המישטרה אפילו לא זימנה אותי לחקירה. אמרו שלא מצאו סיבה לפתוח בחקירה. אז מה היה פה? סיפור שלא היה ולא נברא".
7.12.20 – התובעת מקבלת פנייה בהודעת וואטס-אפ, מבמאי הסרטים עודד גוברשטיין, שמציג עצמו כמי שעשה סרט על הנתבע שייקרא "יהודה איש קצוות", ומבקש תגובתה לציטוט שמציג לה, אותו אמר הנתבע בראיון לצרכי הסרט: "היה חלון אחד של דיבור עם היתמודדות עם הכאב של ה"לבד" שנפלתי בפח עם מעשה מירמה, שכאילו משהי יצרה איתי קשר וגרמה לי לספר לה, לשתף אותה, מה עובר עליי.
כאמור לעיל – התובעת טוענת כי הדברים שפורסמו מהוים לשון הרע לפי החוק, באשר הם הגיעו לאוזניהם ועיניים של אנשים שונים זולת התובעת, כי הם נועדו להשפילה בפני הבריות לעשותה למטרה לשנאה, לעג או בוז, וכי דברי הנתבע נודעו כדי לפגוע במשרתה, בעיסוקה, מקצועה או משלח ידה.
בעוד התובעת מלינה על כך שהנתבע התראיין וסיפר על התלונה שהגישה התובעת נגדו, הרי שבעיצומה של חקירת המישטרה עליה הוטל צו איסור פירסום, לא אחרת מאשר התובעת בעצמה, פירסמה בדף הפייסבוק שלה תמונה של הצדדים וכתבה: "בסוף יולי הגשתי תלונה במישטרה נגד ח"ח שהטריד אותי מינית. די נמאס לי מהשתיקה של להב 433. מצב תמונה של אחד מהחכי"ם המכהנים בכנסת, תמונה שלא תתקיים עוד לעולם. מותר לכם לנחש מי הציע לי לאמן אותו מינית ומי שאל אותי איך אני מגיעה לסיפוק אורגזמי! הגיעו מים עד נפש. הסוד הכי גלוי במדינה."
הפירסום של התובעת בדף הפייסבוק שלה נעשה בעת שהמשטרה מבצעת הליכי חקירה.
אי לכך, הנני דוחה את התביעה בעיניין פירסום זה.
פירסום שני מיום 7.12.20 –
7.12.20 – התובעת מקבלת פנייה בהודעת וואטס-אפ, מבמאי הסרטים עודד גוברשטיין, שעושה סרט על הנתבע ומבקש תגובתה לציטוט שמציג לה, אותו אמר הנתבע בראיון לצרכי הכנת הסרט: "היה חלון אחד של דיבור עם היתמודדות עם הכאב של הלבד שנפלתי בפח עם מעשה מירמה, שכאילו משהי יצרה איתי קשר וגרמה לי לספר לה, לשתף אותה, מה עובר עליי. ולצערי התברר שנפלתי אצל נוכלת, שהיא אח"כ במקום להציג את זה כזה שאני משתף אותה במה שאני עובר, היא הלכה והציגה את זה בצורה מעוותת, שקרית, כי היא רצתה לקבל פירסום או לא יודע מה. אבל זה היה מבחינתי, שפעם אחת תפסתי אומץ ומישהו כאילו נגע לי בנקודה ושאל את השאלה ובדיוק בתיזמון הנכון ואני שיתפתי את מה שישב לי".
פירסום שלישי מיום 15.2.20 -
הסרט "יהודה איש קצוות" מוקרן במסגרת פסטיבל הסרטים היהודי שם נאמרים הדברים שצוטטו בהודעת וואטס-אפ שקבלה התובעת ביום 7.12.20.
ראשית איחזור על מסקנותיי דלעיל ביחס לפירסום הראשון, כי גם הפעם אמנם אין אזכור של שמה של התובעת אולם, כאמור, בחוג החברתי שלה, או של הצדדים שניהם, סביר להניח כי היה ידוע שמדובר בה אמנם, ובנקל ניתן לעשות "אחד ועוד אחד" ולקשור את שמה לפירסום, בפרט בחוג החברתי אליו היא משתייכת.
...
באותה כתבה מתארת התובעת תיאורים מיניים הנוגעים לה, באופן מפורש למשל: "תיארתי לה את התנוחה האהובה עלי – נראה לי שהוצאתי עליה פטנט", כן כתבה כי בפגישה לצורך השתתפותה בתכנית טלוויזיה בערוץ 12 השיבה למלהק כי אצלה ישנן "13 שעות רצופות של סקס", וכן תיארה עצמה כ"פאם פאטאל",Femme fatale, תיאור של אישה הידועה בשימוש במיניותה לצרכיה, לעיתים אף להשפיע על אחרים לפעול לפי רצונה.
סוף דבר
התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות בסך 1,000 ₪.
