בנסיבות אלו סברה דעת הרוב כי האסיר מגלם מסוכנות לשלום הציבור ובהתאם יש לדחות את בקשתו לשיחרור מוקדם.
יו"ר הועדה, כב' השופט בדימוס שילוני, סבר כי בנסיבות העניין, כאשר מדובר במאסר ראשון מאחורי סורג ובריח, על רקע שלובו החיובי של העותר בתכנית טיפולית בכלא, ותוך שמביאים בחשבון את היתנהגותו הטובה בעת מאסרו ואת תכנית השקום שהוכנה ע"י רש"א, כי אז יש מקום להעתר לבקשתו של האסיר לשיחרור מוקדם.
נראה כי הדבר נכון לא רק לשלב גזירת הדין אלא גם לשלב בו נשקלת האפשרות לשיחרור מוקדם של אסיר ברישיון, כאשר מהצד האחד עומדת האפשרות של המשך ריצוי המאסר לתקופה קצרה וללא כל תכנית טיפולית, ומהצד השני האפשרות של שיחרור מוקדם למסגרת טיפולית בפקוח רש"א, בתכנית טיפולית המהוה המשך ישיר לתכנית טיפולית בה עמד האסיר בהצלחה במהלך מאסרו.
...
חברי הוועדה מר אשר זיו ומר רפאל בילר סברו, בדעת הרוב, כי יש לדחות את בקשתו של העותר לשחרור מוקדם.
בנסיבות אלו סברה דעת הרוב כי האסיר מגלם מסוכנות לשלום הציבור ובהתאם יש לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם.
הגם שאין מדובר בשלב של גזירת הדין, אלא בשלב בו נבחנת בקשה לשחרור מוקדם ממאסר, סבורני כי על ועדת השחרורים להביא בחשבון ולתת משקל לאפיק הטיפולי המוצע, תוך יישום, בהתאמה הנדרשת, של עקרונות תורת המשפט הטיפולי שבבסיסו שימוש בכוח המשפטי כמנוף להליך טיפולי ושינוי דרכיו של מי שביצע עבירה.
סיכום:
אשר על כן ובסיכומו של דבר אציע לחברי כי נורה כדלקמן:
נורה על שחרורו המוקדם של העותר ממאסרו.
בנוסף אנו מורים כי האסיר ישולב בטיפול בתכנית רש"א, כפי שהוצגה בפני ועדת השחרורים, על כל רכיביה.
