דחיית בקשה לרשות להתגונן בטענת הגנה

ראה גם בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15/06/2009), קבע בית המשפט העליון את הדברים הבאים: "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להיתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והיעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להיתגונן". ו-בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (9/12/2009), שם קבע בית המשפט העליון: "בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להיתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ראו: ע"א 620/06 סילבר נ' אטלי ([פורסם בנבו], 18.11.08) (להלן – עניין סילבר); ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ([פורסם בנבו], 18.6.08) (להלן – עניין סלימאן)). נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להיתגונן ...

...

גרסת המבקש לפיה חתימתו המתנוססת על שטר החוב מזויפת אינה נתמכת בראיה כלשהי ודינה להידחות כבר בשלב זה. ראשית, במכתב מיום 3/4/2022 עליו חתום המבקש, ועל כך אין חולק, צויין מפורשות כי מצורף לו שטר חוב על סך 400,000 ₪ להבטחת התחייבויותיו כלפי המשיבה.

סבורני, כי טענה זו נראית על פניה כטענה עובדתית חלופית.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, מצאתי כי ראוי ומוצדק לתת רשות להתגונן רק לטענת המבקש באשר לתנאי פירעון שטר החוב ובאם התקיים התנאי, בכפוף להפקדת ערובה על סך 40,000 ₪, תוך 45 יום מהיום.

משלא הופקד סכום הערובה, ביום 31.5.2021 נדחתה בקשת הרשות להיתגונן מטעם המשיבה, וניתן פסק דין על מלוא סכום תביעת המבקשת תוך חיוב המשיבה בהוצאות משפט.

בנוסף, נטען, במקרה דנן חל "השתק הגנה", בבחינת זה שהמשיבה מושתקת מלעלות טענת הגנה אותה יכלה להעלות בהתדיינות הראשונה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני מורה על קבלת הבקשה, אולם בסכום מופחת מהמבוקש.

אשר לשלב הראשון, איני מקבלת את טענת המשיבה, לפיה המסמכים שצורפו לתיק בית המשפט מלמדים על יכולת פירעון, ושבשל כך יש לפטור אותה מהפקדת ערובה.

אני מורה על המשיבה להפקיד את הסך של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 16.7.2023.

עוד נקבע כי: "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להיתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והיעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להיתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.6.09) להלן: עניין ששון) .

...

זה המקום גם לציין שהפסיקה הבחינה בין טעמים מיוחדים להארכת מועד בהליך הראשון בבית המשפט לבין הארכת מועד לצורך הגשת ערעור, בהליך הראשון, כפי בענייננו – התנגדות לביצוע שטר - הטעם המיוחד הנדרש "מופחת". לאור האמור, אני נעתרת לבקשה להארכת מועד ומאריכה למבקשת את המועד להגשת ההתנגדות, אולם זאת בתנאי שתשלם למשיב סך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ובפרשת צול ניהול פרויקטים (ע"א 3300/04) קבע בית המשפט העליון (ביום 8.12.09): "בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ראו: ע"א 620/06 סילבר נ' אטלי (, 18.11.08) (להלן – עניין סילבר); ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (18.6.08) (להלן – עניין סלימאן)). נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להתגונן ... " במסגרת נטייה זו של הפסיקה להרחיב במתן הרשות להתגונן, שמירת האיזון הנדרש בין מתן הרשות להתגונן לבין הזכות להגיש תביעה בסדר דין מקוצר (בהתקיים התנאים המאפשרים זאת), יכול שתיעשה במספר דרכים: דחיית בקשה המבוססת כולה על "הגנת בדים"; התנאת הרשות להתגונן במתן ערובה (עניין נחום); או הטלת הוצאות "ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא" (עניין ששון, פסקה ה' לפסק-דינו של השופט רובינשטיין).

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ונותנת למבקשת רשות להגן אך זאת בכפוף לכך שהנתבעת –המבקשת תפקיד בקופת בית המשפט עד ליום 1.10.23 ערובה בסך של 300,000 ₪.

ראה גם בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), קבע בית המשפט העליון את הדברים הבאים: "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להיתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והיעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להיתגונן" ו-בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (9.12.2009), שם קבע בית המשפט העליון: "בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להיתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ראו: ע"א 620/06 סילבר נ' אטלי ([פורסם בנבו], 18.11.08) (להלן – עניין סילבר); ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ([פורסם בנבו], 18.6.08) (להלן – עניין סלימאן)). נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להיתגונן ...

...

עם זאת, ונוכח הטענה לשימוש בשטרות ללא הרשאתו, וטענת זיוף החתימות, אין מנוס מהכרעה במחלוקת בין הצדדים לאחר הליך שמיעת ראיות כדין.

סבורני, כי יש לברר שאלה זו עובדתית ולקבוע האם החתימה על השיק נשוא תיק זה הינה החתימה של המבקש.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, מצאתי כי ראוי ומוצדק לתת רשות להתגונן.

בשים לב לכך שלא הוגשה בקשת רשות להיתגונן וזהו המסמך הראשון שהוגש בתיק (עת טרם ניתנה הרשות להיתגונן והמבקשים טרם ניכנסו בשערי בית המשפט, הלכה למעשה, ולכן מקום בו לא היו מעלים זאת במסגרת אותו תצהיר שהוגש כתמיכה לבקשה לביטול פסק דין, הרי שעולה שאלה האם מקום בו העלו זאת במסגרת סיכומים לבקשת רשות להיתגונן ולא סיכומים לתיק כולו יכול ויש להרחיב זאת תחת היזדמנות ראשונה משעדיין "לא הוגש" כתב הגנה אולם נוכח האמור במסמך מתייתרת ההכרעה בעיניין) – ולכן בשים לב לשנים הנטענות, על פניהן, ואופי הטענה המהוה טענת הגנה, הרי שזו ראויה להתברר.

מורכבות התובענה בפיסקה 11 דלעיל שנגע בסוגיית אינני מחזיק הביע בית המשפט את עמדתו בנוגע לטענת התובעת, הלכה למעשה, להגנת בדים וכי יש לדחות את בקשת הרשות להיתגונן ולשפעל הליכים באופן שלא ראה זאת עין בעין עם עמדת הרשות.

...

העולה מהמקובץ כי יש ליתן רשות להתגונן לנתבעים.

עם זאת, בכל הנוגע לשנים שבין 2013-2016 עת התביעה הוגשה בשנת 2018 אני סבורה כי יש להורות על הפקדה ולשם כך תציג המשיבה את החוב על הקרן שבו (משלא בוצעה כאמור המצאה כדין של התביעה) על מנת שבית המשפט יוכל לקבוע את ההפקדה ויכול כי יהיה בדבר גם נקודת פתיחה לסיום ההליך בדרך של פשרה לרבות לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט נוכח שנת פתיחת התיק.

המזכירות תואיל להמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.