עוד נקבע כי:
"בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להיתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והיעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להיתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.6.09) להלן: עניין ששון) .
...
זה המקום גם לציין שהפסיקה הבחינה בין טעמים מיוחדים להארכת מועד בהליך הראשון בבית המשפט לבין הארכת מועד לצורך הגשת ערעור, בהליך הראשון, כפי בענייננו – התנגדות לביצוע שטר - הטעם המיוחד הנדרש "מופחת".
לאור האמור, אני נעתרת לבקשה להארכת מועד ומאריכה למבקשת את המועד להגשת ההתנגדות, אולם זאת בתנאי שתשלם למשיב סך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.
ובפרשת צול ניהול פרויקטים (ע"א 3300/04) קבע בית המשפט העליון (ביום 8.12.09):
"בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ראו: ע"א 620/06 סילבר נ' אטלי (, 18.11.08) (להלן – עניין סילבר); ע"א 2113/06 סלימאן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (18.6.08) (להלן – עניין סלימאן)). נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להתגונן ... "
במסגרת נטייה זו של הפסיקה להרחיב במתן הרשות להתגונן, שמירת האיזון הנדרש בין מתן הרשות להתגונן לבין הזכות להגיש תביעה בסדר דין מקוצר (בהתקיים התנאים המאפשרים זאת), יכול שתיעשה במספר דרכים: דחיית בקשה המבוססת כולה על "הגנת בדים"; התנאת הרשות להתגונן במתן ערובה (עניין נחום); או הטלת הוצאות "ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא" (עניין ששון, פסקה ה' לפסק-דינו של השופט רובינשטיין).
אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ונותנת למבקשת רשות להגן אך זאת בכפוף לכך שהנתבעת –המבקשת תפקיד בקופת בית המשפט עד ליום 1.10.23 ערובה בסך של 300,000 ₪.