לאור טענות הנושה ומאחר שבעבר גם בעלי התפקיד סברו כי הסתבכותו של החייב לא הייתה בתום לב (ראה דו"ח מסכם מיום 28.5.18-במסגרתו צוין כי החייב הקים חברה בשם "כלניות משה גרין בע"מ" לממכר פרחים (להלן: "החברה),ערב אישית לחובותיה, ולא הוכיח את נסיבות ההסתבכות הכלכלית),ניתנה הוראה להגשת מסמכים נוספים מטעם החייב,ניתנה לנושה אפשרות להשלים טיעוניו וכן הוטל על המנהל המיוחד להגיש דו"ח מפורט בו תנתן היתייחסות לטענות הנושה ובהמשך גם לעמדת הנושה המובטח בעיניין מימוש הנכס על ידו.
וראה בע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410 ,שם הובהרו תפקידי וסמכויות בעלי התפקיד:
"בהליכי פשיטת רגל, כמו גם בהליכי פירוק חברות, הפקיד המחוקק את מלאכת הניהול והביצוע של ההליכים בידי בעלי תפקיד שמונו לכך על-ידי בית-המשפט, ולצורך כך הוקנו להם כוחות וסמכויות נרחבים בצד חובות נאמנות וזהירות בדרך מילוי תפקידם. בהליכים אלה ניתנה לבית-המשפט סמכות פקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידם של נושאי תפקיד אלה, ובתוך כך סמכות לאשר הסכמים שנקשרו על-ידיהם עם צדדים שלישיים או לדחותם. בית-המשפט אינו מעורב באופן ישיר בביצועו של התפקיד, אלא עניינו בבחינת תקינותן וסבירותן של הפעולות המתבצעות על-ידי נושא התפקיד... מהיות בית-המשפט של פשיטת רגל גורם המפקח על פעולות הנאמן נובעים הכללים האלה: דרך-כלל לא יחליף בית-המשפט את שיקול הנאמן בשיקולו הוא ולא ימהר להתערב באופן שבו הוא מפעיל את סמכויותיו, אלא אם כן מצא כי שיקול-דעתו הופעל באורח בלתי סביר או בלתי תקין באופן מהותי. הוא עשוי להתערב מקום שמצא כי הנאמן סטה באופן קצוני מחובתו למצות את התמורה הראויה ממימוש נכסי פושט הרגל. הוא יתערב גם מקום שהשתכנע כי הנאמן הפר את חובות תום-הלב וההגינות שהוא חב בהן, בין כלפי הגורמים הישירים המעורבים בהליך פשיטת הרגל ובין כלפי צדדים שלישיים..."
( הדגשות שלי ר.א).
משמסמכים נבדקו ע"י המנהל המיוחד ומוצו בדיקותיו וחקירותיו, אינני מוצאת שלא לקבל עמדתו לעניין היתנהלות החייב וכאילו יש להעדיף את טענות הנושה בדבר "קומבינה" בין החייב לשמאילוב (ראה בקשת הנושה מיום 6.9.20) ובתמצית אציין:
לעניין הטענה כאילו שמאילוב לא שילם תמורה הולמת, הובהר ע"י בעלי התפקיד כי שמאילוב שילם בין אוקטובר לנובמבר 2016 ,ישירות לספקים עבור החברה ,תשלומים שהחברה הייתה חייבת לספקים, המסתכמים ב-כ 85,000 ₪ .
...
משעמדת בעלי התפקיד גם בעניין זה היא שהחייב מתנהל בצורה תקינה, שוכנעתי כי יש להעדיף את שיקולי השיקום ולהכריז על החייב פושט רגל.
לאור כל האמור, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייב פושט רגל.
לאור האמור,לא מצאתי להיעתר לבקשת החייב לקבוע דיון נוסף בעניין וככל שהנושה המובטח ישתכנע מטיעוני החייב והחישוב שערך החייב ויודיע כי הוא אינו עומד על מימוש הבטוחה שבידו,ברי כי תיבחן תכנית הפירעון אשר כפי שכבר נקבע בדיון האחרון שהתקיים, הינה על פניה סבירה.ככל שהנושה המובטח לא ישתכנע מחישובי החייב,הרי לא ניתן ממלא למנוע ממנו את מימוש הבטוחה.
