דחיית בקשה לפירוק חברה סולבנטית

בתיק פש"ר (נצ') 286/09 מיקרו תעשיות פח בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (10/3/10) [פורסם במאגרים] (להלן: "עניין מיקרו תעשיות") נדחתה בקשה לפירוק חברה פעילה ורווחית, מטעמי צדק ויושר, בשל סיכסוך חריף ומשבר אימון בין בעלי המניות.

התמונה שנצטיירה היא כי מדובר בחברה שהיא למעשה שותפות כשלא ניתן לומר שפירוקה במצבה כיום בעודה סולבנטית יסב נזק משמעותי בהביאו פעילות כלכלית רווחית לסיום לא נחוץ.

...

לטענת המבקש, החברה הגיעה ל-Dead Lock -מבוי סתום ולכן אין מנוס ממתן צו לפירוק החברה וחלוקת רכושה בהתאם לסעיף 257(5) לפקודה.

בשל כל אלו נדמה כי סעד הפירוק הוא הסעד הנכון במקרה זה, ואין מנוס אלא להורות על פירוק החברה".

אין בקביעה זו כדי להביע עמדה במחלוקת שבין הצדדים ומי מבין השניים (אם בכלל) אחראי למצב שנוצר, אולם ברי כי במתכונת הקיימת, ושמי מהצדדים אינו מעוניין ל"רכוש החוצה" את רעהו, אין לאפשר את הפעלת החברה על ידי אחד מבעלי המניות.

משמע החברה שילמה כספים לנושים מסוימים שהיא החליטה לגביהם, בעוד לנושים אחרים, בחרה שלא לעשות כן. חברה הטוענת להיותה חברה סולבנטית, מן הראוי שתציג נתונים מהם ניתן ללמוד זאת.

אין ספק שהחברה נלחמת כדי לשרוד ועושה הכל לשם כך, אך בזאת אין די, בהעדר משאבים כספיים למטרה זו. שיקול דעתו של בית המשפט בפרוק החברה החברה טוענת, כאמור, שיש להמנע מפירוקה, שכן היא איננה חדלת פירעון והנטל להוכיח היותה חדלת פירעון מוטל על המבקשים את פירוקה ואם תחשוף את החוזים שנקשרה בהם המעידים על יכולתה הפיננסיות תיסתכן בעיקולים כנגדה מנושים שונים.

יחד עם זאת, ככל והתביעה נגד איזו אהרון תדחה וכדי למנוע נזק בלתי הפיך מצאתי, כי באיזון הנכון, ככל שהחברה תפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 300,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית צמודה תוך 30 יום יעוכב צו הפרוק, עד למתן פס"ד חלוט בתביעת איזו אהרון.

...

מנגד, אכן שוכנעתי, כאמור, כי החברה הינה חדלת פרעון על כן אני נעתרת לבקשה ומורה על פירוק החברה על פי הוראות פקודת החברות.

אני ממנה את הכונ"ר כמפרק זמני של החברה.

סעיף 258(3) לפקודת החברות – האם הוכחה אי יכולת פרעון של החברה? בהנתן המחלוקת הכנה בדבר קיום החוב של החברה כלפי המבקשת, מובן שאין מקום להורות על פירוק החברה, אפילו אם היה בידי המבקשת להראות כי החברה חסרת יכולת פרעון, זאת משום שלא די בכך שהמבקשת תראה כי החברה אינה סולבנטית כדי להקנות לה מעמד בבקשה, הואיל והמבקשת אינה נחשבת בהכרח, לפחות בעת הזו, כנושה של החברה (השוו: ע"א 877/07 סיגל גפן ועד 19 אח' נ' ג'ירוטק השקעות בע"מ (02.09.2010)).

בנסיבות אלה, אני קובע כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 258 לפקודת החברות, אשר עליהם נסמכת הבקשה, ולפיכך, דין בקשת הפרוק להדחות.

...

סוף דבר: במקרה שלפנינו, לא הוכח כנדרש שלמבקשת עומדת זכות להגיש בקשת פירוק נגד החברה בהיותה נושה שהגיע זמן פירעון החוב כלפיה.

בנסיבות אלה, אני קובע כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 258 לפקודת החברות, אשר עליהם נסמכת הבקשה, ולפיכך, דין בקשת הפירוק להידחות.

הואיל ויוזמות ההליך הן האחיות, שרית ועפרה, בניגוד לדעתו של אחיהן אלי, המשמש כבעל מניות נוסף במבקשת, והואיל והאחיות מחזיקות יחדיו, נוסף על כך, ב- 40% ממניות החברה עצמה (שלזכותה יש לפסוק הוצאות), אני מחייב את יוזמות ההליך לשאת בהוצאות החברה ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 60,000 ש"ח, אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ראו דברי המלומדת ציפורה כהן בספרה "פירוק חברות" (תש"ס-2000), בעמודים 125-126: "בית המשפט יורה על פירוק החברה מטעמי צדק ויושר, כאשר המשך נהולה של החברה אינו אפשרי עקב קיומו של מבוי סתום הנובע מכך שכוח הצבעה במועצת המנהלים ובאסיפה הכללית מחולק שווה ושווה בין שתי קבוצות, שיש ביניהן חילוקי דיעות... כמו כן, עשויה חלוקת הכוחות בחברה להיות כזו שתמנע מהחברה השגת הרוב הדרוש להגשמת מטרותיה. מבוי סתום עלול גם להגרם, כאשר מסיבות שונות לא ניתן להשיג מניין חוקי לאספות החברה". בענין סתוי הנזכר לעיל נקבע כי "עילת השסתום" יכולה להכיל מקרים שונים למשל: היקלעות החברה למבוי סתום כרוני; הרס התשתית שלשמה הוקמה החברה; מניעת קפוח ועושק של בעל המניות; "ניהול החברה תוך ביצוע מעשי תרמית; חברה שהיא שותפות או בועה וכדומה". בתיק פש"ר (נצ') 286/09 מיקרו תעשיות פח בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי (10/3/10) [פורסם במאגרים] (להלן: "עניין מיקרו תעשיות") נדחתה בקשה לפירוק חברה פעילה ורווחית, מטעמי צדק ויושר, בשל סיכסוך חריף ומשבר אימון בין בעלי המניות.

התמונה שנצטיירה היא כי מדובר בחברה שהיא למעשה שותפות כשלא ניתן לומר שפירוקה במצבה כיום בעודה סולבנטית יסב נזק משמעותי בהביאו פעילות כלכלית רווחית לסיום לא נחוץ.

...

סוף דבר, לא מצאנו כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הערעור נדחה ללא צו להוצאות" ( הדגשות שלי).

לאור כל האמור לעיל, מאחר וניתנו לצדדים הזדמנויות רבות, גם במסגרת ההליך שבפניי, להגיע להבנות ולגבש הסכמות, מאחר וה"רצוי" אינו ה"מצוי" ונמשך ה"שיתוק המתמשך", ללא כל סימנים לשינוי לטובה אלא להקצנה, ניתן בזאת צו לפירוק החברה.

בהחלטתי מיום 1.3.2023 הוריתי לחברה להבהיר מדוע הוגשה בקשת הפרוק לפי חוק החברות ולא לפי חוק חידלות פרעון, ומדוע לא אעשה שימוש בסמכותי לפי סעיף 342ד(ב) לחוק החברות ואורה על דחיית הבקשה.

בדברי ההסבר להצעת הצעת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ו-2016 (להלן: "הצעת חוק חידלות פרעון"), ה"ח תשע"ו 1027, עמ' 599, נאמרו בין היתר הדברים הבאים לגבי התיקון העקיף לחוק החברות (ההדגשות הוספו): "במקביל מוצע לתקן את חוק החברות... כיום מוסדרים הליכי פירוק של חברה בפקודת החברות, הן כאשר מדובר פירוק הנובע מחדלות פרעון והן בפרוק של חברה סולבנטית. הצעת החוק מבקשת להפריד את הסדרתם של שני נושאים אלה. הליכי חידלות פרעון של חברה שאינה סולבנטית, לרבות פירוקה, יוסדרו בחוק המוצע ואילו שאר הפירוקים יוסדרו בחוק החברות. התיקון המוצע לחוק החברות מסדיר הליכי פירוק אלה והוא כולל בתוכו הסדרים לגבי פירוק בידי בית משפט של תאגיד שאינו חדל פרעון וכן פירוק מרצון בידי בעלי המניות". דברים דומים נאמרו בדברי ההסבר להצעת חוק חידלות פרעון לעניין סעיף 342ד לחוק החברות (שם, בעמ' 774): "לניהול הליכי חידלות פרעון לפי החוק המוצע עדיפות על פני פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות כנוסחו המוצע. אם החברה חדלת פרעון ויש חשש שלא ישולם לנושים מלוא חובם, משתנים האיזונים בניהול ההליך, והנושים הופכים להיות בעלי העניין העקריים בו. לכן, מוצע לקבוע כי אם מתקיימים לגבי חברה הליכי חידלות פרעון, לא ניתן לפתוח בהליכי פירוק לגביה לפי חלק זה.

...

כמו כן, חרף החלטתי האמורה, לא צורפו להודעת החברה המסמכים הרלוונטיים להליך הפירוק מרצון, ובכלל זה ההחלטה בדבר הפירוק מרצון ותצהיר כושר הפירעון, שהוריתי על צירופם באופן מפורש.

על אף החלטתי מיום 1.3.2023 לא צרפה החברה להודעת ההבהרה את ההחלטה שקיבלה על פירוקה בידי בית המשפט, כנטען בסעיף 7.2 לבקשת הפירוק.

החלטתי זו מסיימת את ההליך שבכותרת.