דחיית בקשה לפטור מערבון עקב אי עמידה בתנאי החוק

לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 5835/21 מיום 30.9.2021 בה נדחתה בקשת המערערים לפטור מהפקדת ערובה ומתשלום אגרה.

ביום 30.9.2021 הגישו המערערים "בקשה מעודכנת" למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון, "עקב שינוי נסיבות מהותי מהימים האחרונים" במסגרתה נטען כי לאחרונה הוחמר מצבם הכלכלי.

משכך, לשיטתם, אין כל טעם לחייבם לעמוד בתנאים המקובלים בבקשות מעין אלו כגון המצאת מסמכים, וגם מטעם זה יש להעתר לבקשתם.

כאמור לעיל, הרשם קבע כי אין מקום ליתן למערערים פטור מהפקדת ערובה ומתשלום אגרה, שכן לא הוכחו התנאים הנדרשים לצורך קבלת הבקשה – חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית מלאה ועדכנית, וסכויים מספקים להצלחת ההליך.

...

בבחירה בין הוראות אלה, מקובלת עליי קביעתו של הרשם לפיה בערעור על החלטה בבקשת פסלות שניתנה על ידי רשם בית המשפט העליון, חלה הוראת פרט 3 לתוספת השלישית.

יוצא אפוא, כי בשים לב להליך אותו נקטו המערערים, היה עליהם להפקיד במועד הגשת ערעורם ערובה בסך של 15,000 ש"ח. ומכאן לבקשת הפטור גופה.

הערעור נדחה.

המבקשת הגישה ערעור על פסק דין לפינוי שנמחק בשל אי הפקדת עירבון; בקשה לביטול פסק דין בעירעור ועתירה מינהלית שנדחו משמדובר בפסק דין שניתן בהסכמה.

המבקשת טוענת שהדירה מושא הבקשה נימצאת בחזקת משפחתה מזה 87 שנים ולאורך 3 דורות, כי המבקשת התגוררה בדירה כימעט כל חייה מאז ילדותה ואף לאחר שנישאה וילדה את ילדיה וכי דחיית הבקשה משמעה פינוי המבקשת וילדיה מדירת המגורים בה התגוררו כל ימי חייהם, כל זאת שעה שאין למבקשת כל מקום מגורים חלופי ואף לא יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום המגורים - כך שאם המבקשת תפונה, היא וילדיה יושלכו לרחוב וייותרו ללא קורת גג. המבקשת מבקשת לפטור אותה מהפקדת ערובה, לאור מצבה והיא מוסיפה וטוענת כי באם לא יעוכב הפינוי, יתייתר הדיון בתובענה לביטול פסק הדין ושערי בית המשפט ינעלו בפניה בטרם בירור זכויותיה לגופן.

בא כוח המשיבה חזר וטען כי שהמבקשת אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה להכרה בה כדיירת נדחית לאחר שבחקירתה הנגדית בתביעת הפינוי התברר שהמבקשת לא גרה בדירה בתקופה שבין פטירת הדייר המקורי לבין פטירת הדייר הנגזר, כי בדיון בהליך הפינוי לא הייתה למבקשת הגנה וכי המבקשת הסכימה לפינוי הדירה ובכך חסכה לעצמה הוצאות ואיפשרה להאריך את זמן הפינוי.

...

לטענת המבקשת, עו"ד בבייב שלח עורכת דין צעירה ממשרדו לדיון בתביעת הפינוי, וטען מטעמה כהגנה טענה שגויה ולפיה הדירה היא "דירה ציבורית" כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח -1998, ולא טען שלמבקשת זכויות בעלות בדירה מכוח ירושה ולחלופין שלמבקשת זכות דיירות מוגנת "נדחית" בדירה, בהתאם לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב -1972.

טענתה להיותה דיירת מוגנת נדחית מעלה על פניו קושי, אם לא יותר מכך, כאשר המבקשת אינה מצביעה על התקיימות כל התנאים המצטברים להכרה בה כדיירת מוגנת נדחית ובכללם, המשך מגוריה בדירה מאז סבה (הדייר המוגן המקורי הנטען) ועד לפטירת האב (הדייר הנגזר הנטען) (ראו; סעיף 27 לחוק הגנת הדייר; רע"א 1711/98 שפי נ' עזבון המנוחה שדז'ונסקי, פ"ד נד(1) 34 (2000)).

שיהוי בהגשת הבקשה, מטה את הכף שלא להיעתר לה (ראו: רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 28.6.2010)) וכבר נפסק ש"אין לקבל התנהלות של בעל הדין השוקט על שמריו ורק כאשר "חרב" הפינוי מונחת על צווארו, בוחר הוא לפתוח בהליכים שונים שמטרתם לעכב או למנוע את הפינוי.

הבקשה, אפוא, נדחית.

בשנה הקודמת הכנסת המבקש הייתה כ-4,000 ₪, והשנה הוא כימעט ללא הכנסות, היות ומאז הקורונה הוא איבד את לקוחותיו בתחום השיער, כי ברובם עברו לפעילות מקוונת ולא באמצעותו, ולמבקש אין הכשרה או יכולת לעבוד בצורה זו. חלק גדול מהחוב הוא לשלטונות המס, מדובר בחוב טכני בשל אי הגשת דוחות, בשל חוסר יכולת לשלם לבעלי מיקצוע, והמבקש מנסה לטפל בכך.

לסיכום, המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי הוא אינו בעל יכולת כלכלית לשאת בהפקדת הפקדון – בין בעצמו ובין באמצעות קרוביו, וכן לא הוכחו סכויי העירעור להיתקבל (שלטענת הנאמנת סכוייו להיתקבל נמוכים עד אפסיים), ועל כן, דין הבקשה להדחות.

ראו: "10. במסגרת בקשה לפטור מהפקדת ערבון, על המבקש רובץ הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים: שמצבו הכלכלי אינו מאפשר להפקיד את הערבון; ושלהליך שהוגש סיכוי להצליח ([...]. על פני הדברים, ניתן לסבור שמדובר בתנאים דומים לאלה המנויים בבקשה לפטור מתשלום אגרה, אלא שמדובר ברף גבוה יותר שעומד בפני המבקש כאן [...].

גם בבקשה לפטור מהפקדה, די שלא עמד המבקש בתנאי אחד כדי שלא יינתן לו הפטור.

...

לאחר שעיינתי במסמכים הרלוונטיים, לרבות פרוטוקול הדיון מיום 22.11.22, החלטות בית משפט קמא וטענות המערער, אינני סבור שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים.

נוכח האמור, על פי שני המבחנים שנקבעו בפסיקה לא זכאי המערער לפטור מהפקדת ערובה ולכן דין הבקשה להידחות.

התוצאה הבקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערובה נדחית.

] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ד' כהן) מיום 6.11.2022 בעש"א 47437-08-22, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה במסגרת ערעור שהגיש על החלטת המשיבה 1, יחידת הסיוע המשפטי מחוז דרום (להלן: המשיבה), שלא ליתן לו סיוע משפטי.

בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 3.2.2022 נמחקה ביום 21.7.2022 מחמת אי-הפקדת ערובה במועד (בע"ם 1665/22).

בהמשך, הורה על מחיקת ההליכים מחמת העדר עילה, בקבעו כי המבקש "איננו רשאי ו/או מוסמך לידרוש סעד כה קצוני של ביטול תצהירי ההסתלקות של אחרים, בשמם של אחרים, לא כל שכן כאשר הסעד המבוקש חורג חריגה קיצונית מהגיונם של דברים (לא לבטל את מלוא משמעותו של תצהיר ההסתלקות, אלא רק את החלק שנוגע לזהות הנהנה)". ביום 20.6.2022 הגיש המבקש ערעור על פסק הדין, ובצדו בקשה לפטור מתשלום אגרה ועירבון בעירעור.

בית המשפט המחוזי בחן את התנאים למתן פטור מתשלום אגרה, בהתאם לתנאים המצטברים הקבועים בתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות) וקבע כי המבקש עומד בתנאי שעניינו העדר יכולת כלכלית, אך אינו עומד בתנאי הנוסף, הנוגע לסכויי העירעור.

...

אולם, בענייננו, טוענות המשיבות כי: "לא ניתן לומר שהמבקש נפגע מכתב ההסתלקות עצמו שהרי חלקו בירושה אף שלא גדל – לא נפגע כלל". כמו כן, טוענות המשיבות כי במקרים האמורים הסעד שהתבקש הוא ביטול כתב ההסתלקות כולו, בעוד שבענייננו הסעד המבוקש הוא סעד שאינו קיים בפסיקה – מחיקת סעיף מכתב ההסתלקות, כך שכתב ההסתלקות יוותר על כנו באופן חלקי "והזכויות בו יועברו באופן שונה מהמסמך שנחתם". דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

על אף האמור לעיל, בנסיבות המקרה דנן, סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי בקבעו כי: "סיכויי הערעור בכל הנוגע לסוגיית תצהירי ההסתלקות מהעיזבון קלושים עד אפסיים". כפי שהטעימה המשיבה, אף שהוכרה בפסיקה זכות התביעה של מי שנפגע מכתב הסתלקות לעתור לביטולו (ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין, פ"ד מט(2) 120 (1995)), ובפרט בנסיבות של עושק (ע"א 2041/05 מחקשווילי נ' מיכקשווילי (19.11.2007)), הסעד לו עותר המבקש – מחיקת סעיף מכתבי ההסתלקות כך שההסתלקות תישאר בעינה, אך חלקם של המסתלקים בירושה יחולק באופן שונה מזה שצוין בכתבי ההסתלקות – הוא סעד שאינו מוכר בדין.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

לבסוף טוענת המבקשת, כי קיים קושי לגייס את המשאבים הדרושים לתשלום אגרה, פקדון וערבון ממקורות בנקאיים או ממקורביה "הגם שאינם בנמצא". הממונה מיתנגד לבקשה.

עם זאת, לטענתו, למעלה מן הצורך, הבקשה אינה מגלה עילה משום שאינה עומדת בהוראות חוק חידלות פרעון, שכן לא מפורט מתי בדיוק הופסקה הפעילות (מפורטת רק שנת הפסקת הפעילות), לא צורף דו"ח שנתי מבוקר לשנת הפעילות האחרונה, לא הוסבר מדוע הסתיימה פעילות התאגיד ולמה לא צורף טופס 1, לא צורפו דפי חשבון בנק של התאגיד, פירוט ערבויות וכיו"ב. מוסיף הממונה, כי כמו בתיקים אחרים דומים ובהתאם ל"נייר עמדה בנוגע להפקדת סכומים לצורך כסוי הוצאות ושכרו של בעל תפקיד בתיקי פירוק" מיום 11.5.23, תנאי סף להגשת הבקשה הוא תשלום ש 2,500 ₪ שישולמו על ידי המגיש וישמשו לתשלום הוצאות מינימאליות לניהול ההליך.

מדובר בתנאים מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מיתקיים כדי להצדיק דחיית הבקשה לפטור (בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.14)).

...

בעניין בלורי, היה מדובר בחברה משפחתית, ובית המשפט מצא כי על מנת לבחון את מצבה האמיתי יש לבחון גם את מצבם הכלכלי של בעליה מניותיה.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם את האגרה לא יאוחר מיום 10.12.23 שאם לא כן תימחק הבקשה וייסגר התיק ללא צורך בהחלטה נוספת.