ולפיכך, יש לדחות את הבקשה לעיון בתיק מאחר ובתיק בית המשפט קיימים מסמכים רבים שלגביהם ישנו איסור בדין מלגלותם וזאת כפי שיפורט להלן:
ראשית - ההוראות הקשורות בחובות החיסיון והסודיות הנוגעות לרשויות המס ולמידע הנוגע לנישום, כגון סעיפים 231-235 לפקודת מס הכנסה וסעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 – הן הוראות המטילות "איסור בדין" הדוחה את זכות העיון.
...
בתשובתה לבקשת העיון טוענת המשיבה 2 בין היתר כי, יש לדחות את הבקשה מאחר ובתיק ישנם מסמכים רבים שקיים איסור בדין מלגלותם מאחר והם חוסים תחת חיסיון מידע הנוגע להליכי מס.
כעת נבחן את השאלה האם קיים חיסיון בנוגע למידע ומסמכים הקשורים בהליכי מס ? ובמידה וקיים מה טיבו ומהותו של חיסיון כזה?
סעיף 231 לפקודת מס הכנסה מטיל חובת הסודיות על פקיד השומה וקובע כי : "הממלא תפקיד רשמי בביצוע הפקודה, או המועסק בביצועה, חייב לראות כל תעודה, ידיעה, דו"ח, רשימת שומה או העתק מהם, והם מתייחסים להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו כדבר שבסוד ושבמהימנות אישית ולנהוג בהם על דרך זו."
הפסיקה פירשה את "חובת הסודיות" החלה על פקיד השומה מכוח סעיף 231 כמקימה חיסיון בדיני המס, גם אם הדבר לא נאמר בה במפורש [ראו יצחק עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי (2021), שער שלישי, לט, 1016].
לאחר שבחנתי את טענות המבקשים מחד וטענות המשיבה 2 מנגד, הנני מוצא כי באיזון הראוי בין האינטרסים של כלל הצדדים, לא מצאתי מקום לאפשר עיון במסמכים החוסים תחת החיסיון היחסי בהליכי המס וכן במסמכים ובתכתובות בין התובעת (המשיבה 1) למשיבה 2 לצורך אותם הליכי מס , שכן הם אינם קשורים ישירות למחלוקת המשפטית בין המבקשים למשיבה 2, וחשיפתם בפני המבקשים יכול שתפגע שלא לצורך בתכלית שלשמה הוטל החיסיון, ובפרטיות העסקית של המשיבה 2 תוך חשיפת פרטים עסקיים רגישים אודות הכנסותיה.
משכך, הנני קובע כי המשיבה 2 תעביר למבקשים עד ליום 28.07.23 את כל הפרוטוקולים וכתבי הטענות, אך לא יעברו הנספחים לכתבי הטענות הנוגעים למשיבה 2 והמפורטים בסעיפים 8, 9, 10 ו – 14 בתשובת המשיבה 2 לבקשה לעיון בתיק בית המשפט.
