ביום 20.9.2022 ניתנה ההחלטה בבקשה, ובגדרה נקבע כי "הבקשה להסדרת מעמדה של הבת קריסטין תאושר. לאור מצבה הרפואי, העובדה כי גדלה בישראל, משולבת במסגרות חינוך והחזיקה בעבר ברישיון א/5 החלטתי כי יוענק לה רישיון א/5 לשנה. בתום התקופה ייבחן עניינה בהתאם לנסיבות העדכניות והרלוונטיות. לגבי המבקשת ג'נט, לא מצאתי טעמים הומנטריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד בישראל והחלטתי לסרב הבקשה. כפי שציינה נציגת משרד הבריאות וכפי שציינה בעצמה במהלך הראיונות אשר נערכו, כיום קריסטין בוגרת ועצמאית, ויכולתה להיסתדר גם ללא עזרתה הצמודה של ג'נט. המבקשת תוכל להמשיך לשמור על קשר עם קריסטין גם לאחר שובה למדינת מוצאה וזאת באמצעות אמצעים טכנולוגיים שונים הקיימים היום וכן באמצעות ביקורים הדדיים של שני הצדדים".
ערר שהוגש לבית הדין על החלטה זו נדחה בפסק דין מושא ערעור זה.
פסק הדין העירעור
בפסק הדין נקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטה, וכי המשיב אינו מחויב לקבל את עמדותיהם של חברי הועדה.
בפסק הדין נקבע עוד, כי אף אם נכונה טענתה של מערערת 1 כי פעלה מתוך התמסרות עצמית לטובתה של מערערת 1, אין בכך "כדי להצדיק את היתנהלותה של ג'נט, אשר העמידה לאורך שנים את המשיבה בפני עובדה מוגמרת, ועתה מבקשת להיבנות מהתנהלותה אשר הנה בבחינת 'טובל ושרץ בידו'... גם אם נניח כי ג'נט פעלה לטובתה של קריסטין, הרי שהתנהלותה היא מעשה של לקיחת החוק בידיה. וכי אין רשויות חוק בישראל אשר אמונים על טפול מקרים כגון אלה? מעשיה, גם אם בעיני העוררות אצילות הן, אינן אלא זילזול ברשויות החוק, הרווחה והבריאות בישראל".
עוד נקבע כי, כפי שבעניינו של עובד זר המסייע לאזרח ישראלי בנמצא במצב סיעודי, גוברים שקולי ההגירה על האנטרס של הנזקק לסיוע, אף אם מצבו הבריאותי קשה ומורכב, כך מקל וחומר "בו קריסטין אינה בעלת זכות קנויה לשהות בישראל, ומצבה הבריאותי לא חמור כמצב המצוין לעיל". לכך יש להוסיף כי "לקריסטין אפשרויות שונות בכדי לחיות את חייה באופן סביר, הן בישראל והן מחוצה לה... גם אם יוכח כי ההחלטה פוגעת בקריסטין באופן ישיר עד כדי איון מתן הסעד ההומניטארי, הרי שאין בכך כדי להתערב בהחלטת המשיבה בטענה לאי סבירות קיצונית".
בנוגע לחוות דעת שהוגשה מאת עובדת סוציאלית של עריית תל אביב, שבו נקבע כי מערערת 1 משמשת למערערת 2 "העוגן היחידי שיש לה בעולם", וכי תוצאת דחיית בקשתה של מערערת 1 היא כי מערערת 2 תצטרך גם היא לצאת מישראל, למרות מצבה הקשה ולמרות הסיכון הבריאותי הנובע ממחלת האפילפסיה שבה היא לוקה ואף שכל חייה שהתה בישראל, נקבע כי "אין באמירות האמורות כדי להטיות את הכף". עוד צוין כי באופן בלתי מוסבר, מכתב זה לא הוגש למשיב בטרם החלטתו מושא העירעור, והוצג לבית הדין רק לאחר קבלת ההחלטה.
...
ביום 20.9.2022 ניתנה ההחלטה בבקשה, ובגדרה נקבע כי "הבקשה להסדרת מעמדה של הבת קריסטין תאושר. לאור מצבה הרפואי, העובדה כי גדלה בישראל, משולבת במסגרות חינוך והחזיקה בעבר ברישיון א/5 החלטתי כי יוענק לה רישיון א/5 לשנה. בתום התקופה ייבחן עניינה בהתאם לנסיבות העדכניות והרלוונטיות. לגבי המבקשת ג'נט, לא מצאתי טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד בישראל והחלטתי לסרב הבקשה. כפי שציינה נציגת משרד הבריאות וכפי שציינה בעצמה במהלך הראיונות אשר נערכו, כיום קריסטין בוגרת ועצמאית, ויכולתה להסתדר גם ללא עזרתה הצמודה של ג'נט. המבקשת תוכל להמשיך לשמור על קשר עם קריסטין גם לאחר שובה למדינת מוצאה וזאת באמצעות אמצעים טכנולוגיים שונים הקיימים היום וכן באמצעות ביקורים הדדיים של שני הצדדים".
ערר שהוגש לבית הדין על החלטה זו נדחה בפסק דין מושא ערעור זה.
פסק הדין הערעור
בפסק הדין נקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטה, וכי המשיב אינו מחויב לקבל את עמדותיהם של חברי הוועדה.
"יש לזכור כי על אף הניסיון להציג את ג'נט כאמה של קריסטין, אין לקבל זאת כטעם במישור של שמירה על שלמות התא המשפחתי, הליך אימוץ של ג'נט לא צלח, ו'הורות פסיכולוגית' לא מקימה טענות הומניטריות המבוססות על תא משפחתי מאוחד... יש לעמוד על הדיכוטומיות של התייחסותה של קריסטין לאיירין. אמנם בסוף הריאיון היא התנערה מאמה הביולוגית, אך תוך כדי ראיון בשטף הדיבור הטבעי, היא התייחסה אליה כאמה לכל דבר, ואף נפגשה עמה ושומרת עמה על קשר. מכאן שמסכת יחסים זו סבוכה יותר מן הנטען על יד העוררות. לעניין זה ראוי לציין כי רצונה של קריסטין לשהות לצידה של ג'נט אך מובן, אך אינו מהווה – בפני עצמו – טעם הומניטרי... גם עצם הבקשה כי בעל זכות שהייה בישראל יוסעד על ידי קרוב משפחתו לא מהווה טעם הומניטרי להותרת אותו קרוב משפחה בישראל... קריטסין מחזיקה ברישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 ובכך פתוחה בפניה האפשרות לקבלת סל סוציאלי רחב, וכן קבלת סיוע הנדרש לה". לסיכום נקבע כי "כפי שהצגנו לעיל, לא הוכחה פגיעה כאמור, ואף לו הייתה מוכחת פגיעה כאמור, הרי – בדומה למקרה של חולה סיעודי ישראלי – למשיבה שיקולים נוספים אשר מצדיקים איזון אשר משמעו לעיתים אף פגיעה בבעל זכות".
טיעוני הצדדים
המערערות טוענות כי בזמן אמת, בעת שמצאה את מערערת 2 על סף דלתה, לא ידעה מערערת 1 כי מדובר בביתה של אחותה, וכי עובדה זו התבררה לה במהלך השנים, בטרם הגישה את הבקשה לקבלת אפוטרופסות עליה.
נטען כי "לא ברור כיצד... בית הדין קובע שקריסי מתייחסת במהלך הראיות לאימה לכל דבר רק בשל העובדה כי טענה שפגשה אותה כחודש או חודשיים לפי הראיות", כשמדברי מערערת 2 יש להסיק את המסקנה ההפוכה מזו.
אשר על כן, נוכח נסיבותיו החריגות של העניין, ובשים לב לפגמים שנפלו בהחלטה, מתקבל הערעור בעניינה של מערערת 1, באופן שחלף החלטת המשיב מיום 20.9.2023 לדחות את בקשתה לקבלת מעמד בישראל, נקבע בזה כי כאמור בעניינה של מערערת 2 גם למערערת 1 יוענק רישיון ישיבה בישראל מסוג א/5 לשנה, ובתום התקופה ייבחן עניינה בהתאם לנסיבות העדכניות והרלוונטיות.
