מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית בקשה למעמד בישראל של עובדת זרה לאור אזרחותה הישראלית של בתה

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 7.12.2011 פנה המערער אל משרד הפנים (להלן – המשיב) בבקשה (ראשונה) למתן אשרת ביקור לבת, אך הבקשה סורבה מהנימוק שעל-פי נהלי המשיב, עובד זר העובד בישראל אינו רשאי להזמין זר לישראל.
בכלל זה טענתם בדבר אי סבירות הנוהל בעיניין ידועים בציבור (נוהל מספר 5.2.0009), אשר אינו מאפשר הסדרת עניינו של קטין נילווה, בשונה מהנוהל בעיניין בני זוג נשואים (נוהל מספר 5.2.0008 – "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן – נוהל בני זוג נשואים)).
שנית, בית הדין העיר, כי "לאור הערות הערכאות בהליכים קודמים, מצופה היה מהמשיב כי ישקוד על קבלת החלטה בזמן קצר יותר". בהתאם לכך נקבע כי על המשיב להחליט בעיניינם של המערערים תוך תשעים יום.
בהתאם לכך, ביום 20.7.2020 נשלח אל חברי הועדה באמצעות דוא"ל סיכום התיק עם הנספחים הנזכרים שם ולאחר מכן כל אחד מהם שלח את המלצתו, כלהלן: מר גנאדי פילשצו'ק, ראש אגף קונסולרי, נציג משרד ראש הממשלה "נתיב": "לנדון ישנה מישפחה גדולה בחו"ל. ממליץ לדחות את הבקשה". רפ"ג מאיה יוסופוב, ראש חו' כניסה ומעמד בישראל, חטיבת החקירות: ציינה כי למערערים ולבת "אין מניעה פלילית". גב' עדינה אנגלרד, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית בגריאטריה, השרות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות: "לאשר את הבקשה. מדובר בקשר יציב, דואג ותומך. האם 'נלחמת' על הקירבה ובקשר עם הבת. כמו כן, גם בן זוגה של הבת [צ"ל 'האם] בהליכי אימוץ בכדי שתהייה באופן רישמי חלק מהמשפחה. כיום מרכז חייה של הבת בארץ, מישפחה, חברים, לימודים ואף מסגרת התנדבותית". גב' עמנואל עמר, נציגה בכירה ברשות האוכלוסין וההגירה, האגף לעניינים קונסולאריים, משרד החוץ: "לעניות דעתי, זה תיק שצריך להתייעץ לגביו בגלל שבבסיסו אין טעמים הומנטריים ואין שום הצדקה, ומצד שני – כבר שנים מנסים להוציא אותה מכאן, ללא הצלחה. ובנוסף נשמע שמדובר בבחורה חיובית שבכל מקרה תחזור במוקדם או מאוחר באמצעות הליך מדורג". הגב' שרית צרפתי, עובדת סוציאלית לחוק נוער ארצית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "המבקשת בת 20, אשר שוהה בארץ שלא כדין מזה כ-5 שנים שלא כחוק. זאת לאחר בקשות חוזרות ונישנות שנדחו מצד אם המבקשת ובעלה הישראלי להביאה לארץ והחלטות חוזרות ונישנות המורות על יציאת המבקשת את גבולות הארץ. בהיותה בת 9 עזבה אמה לישראל ולמעשה מאז ועד לגיל 15 הייתה תחת אחריות סבתה בארץ המוצא. לדברי המבקשת ואמה, שמרו ביניהן על קשר באמצעים דיגיטאליים שונים והאם אף שלחה לה כספים ועמדה בקשר עם מנהל/ת ביה"ס שלה. לדברי המבקשת, סבה חלה וסבתה עסוקה בטיפול בו והקשר שלה עימה אינו חזק, ואין לה שום קשר עם בני מישפחה אחרים. מהחומרים עולה כי הוגשה לבימה"ש לעינייני מישפחה בקשה לאימוץ המבקשת ע"י בעלה של האם, אולם הליך זה נמחק. לנוכח כל האמור לעיל, בשים לב לעובדה כי המבקשת כיום בגירה; כי נותרה בארץ שלא כדין משך שנים ארוכות, כשבמרבית שנותיה וביניהן אלה המעצבות גדלה והתחנכה בארץ המוצא, שם עדיין מתגוררים סביה; ובהעדר עילה הומניטארית מיוחדת איני מוצאת מקום להמליץ על קבלת הבקשה. יצוין, כי שנת הלימודים הסתיימה כך שהמבקשת שהייתה בכתה י"ב בודאי סיימה את מסכת 12 שנות הלימוד. כמו כן, הליך האימוץ שהיה תלוי ועומד נמחק ועל כן איני יכולה להתייחס אליו כשיקול בבואי לבחון את הבקשה". מפאת חשיבותם הרבה של הדברים, בטרם נמשיך בסקירת העובדות, להלן סיכום ביניים של עמדותיהם של חברי הועדה הבינמשרדית: עמדתו של מר גנאדי פילשצו'ק, נציג "נתיב", ללא ספק שגויה לחלוטין.
...
עם זאת, כפי שטענו המערערים בצדק, למרות החלטתו לאמץ את המלצת רוב חברי הוועדה, בחינת עמדותיהם כפי שפורטה לעיל, מעלה כי לא ניתן לומר שעמדת רוב חברי הוועדה הייתה כי יש לדחות את בקשת הבת להסדרת מעמדה מטעמים הומניטאריים.
כך או אחרת, דומה כי בסופו של דבר היה ניתן לבת מבוקשה.
לנוכח כל אלו נמצא כי החלטת המשיב לוקה בחוסר סבירות באופן המצדיק להתערב בה. הערעור מתקבל.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העירעור שלפניי הוא בעיניינם של בני זוג, אזרח ישראלי ואזרחית קולומביה, החיים יחד בישראל ומנסים להסדיר את מעמדה של בת הזוג במהלך שנים.
בשל קיום תיק מב"ד למערערת, החליטה הרשות ביום 22.05.2019 לדחות את הבקשה למתן מעמד למערערת מטעמים פליליים, זאת לטענתה לאחר שנבחנה עמדת גורמי המישטרה ולאור הסיכון הפוטנציאלי שנשקף.
לטענתה, הדרישה להמצאת המסמכים מאזנת כראוי בין זכותה של המערערת לקיים חיי מישפחה בישראל לבין האנטרס הצבורי להגן עליו מפני גורמים פליליים העלולים לפגוע בו. בהיעדר המסמכים לא ניתן לאיין את מסוכנותה של המערערת ומשכך ההחלטה לדחות את הבקשה היתה סבירה.
משכך, אין לאף אדם שאיננו אזרח או תושב המדינה, זכות קנויה לבוא בשערי מדינת ישראל או לשהות בה, בין כתייר ובין כתושב (בג"ץ 482/71 לאוניה מאה קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113, 117 (1972); בג"ץ 740/87 מיכאל בנטלי נ' שר הפנים, פ"ד מב(1) 443 (1988); בג"ץ 4156/01 מריו דימיטריוב נ' שר הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293 (2002)).
נוהל ידועים בציבור קובע מגדיר את מטרותיו כדלקמן (סעיף ב.1 לנוהל): "הסדרת מעמד בישראל לבן/ת זוג זר/ה כידוע בציבור של ישראלי בהתאם לנהלי הרשות מטרתה מתן אפשרות לבני הזוג לקיים יחד תא משפחתי כן, אמיתי, בלעדי וייחודי לשהות בישראל לצד בן/ת הזוג. יודגש כי זכותו של הישראלי לחיי מישפחה אינה זכות מוחלטת וכי בן הזוג הזר אינו זכאי אוטומאטית למעמד בישראל, אלא בכפוף להוראות נוהל זה." נוהל נוסף, שלא חל בעניינינו, אך אזכירו למען השלמת התמונה, הוא נוהל מס' 5.2.2008 - "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: נוהל הנישואין), שהנו נוהל לבחינת בקשה להיתאזרחות, מכוח נישואין לבן זוג בעל אזרחות ישראלית.
...
לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי בנסיבות המקרה שלפניי מוצדק להסתפק במסמכים שהומצאו על ידי המערערים לאורך ההליכים כולם ולא לדרוש מהם מסמכים או ראיון נוספים שלא יוסיפו לביסוס התשתית העובדתית הנדרשת.
בנוסף, לאור התמשכות הקשר בין בני הזוג מאז שנת 2016 ברציפות למרות המשבר הקשה שעברו, שנראה כי אף העמיד אותם במבחן ומעיד על חוזקו של הקשר, אני סבורה כי תוצאה מידתית וסבירה מצדיקה את קיצור משך הזמן של בחינת כנות הקשר לפי נוהל ידועים בציבור, כך שהמערערת תקבל אשרה זמנית א/5 בהתאם לוותק מאז הגשת הבקשה לכתחילה, והתהליך המדורג יימשך לקראת סיומו במהלך שנת 2024.
סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 20.9.2022 ניתנה ההחלטה בבקשה, ובגדרה נקבע כי "הבקשה להסדרת מעמדה של הבת קריסטין תאושר. לאור מצבה הרפואי, העובדה כי גדלה בישראל, משולבת במסגרות חינוך והחזיקה בעבר ברישיון א/5 החלטתי כי יוענק לה רישיון א/5 לשנה. בתום התקופה ייבחן עניינה בהתאם לנסיבות העדכניות והרלוונטיות. לגבי המבקשת ג'נט, לא מצאתי טעמים הומנטריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד בישראל והחלטתי לסרב הבקשה. כפי שציינה נציגת משרד הבריאות וכפי שציינה בעצמה במהלך הראיונות אשר נערכו, כיום קריסטין בוגרת ועצמאית, ויכולתה להיסתדר גם ללא עזרתה הצמודה של ג'נט. המבקשת תוכל להמשיך לשמור על קשר עם קריסטין גם לאחר שובה למדינת מוצאה וזאת באמצעות אמצעים טכנולוגיים שונים הקיימים היום וכן באמצעות ביקורים הדדיים של שני הצדדים". ערר שהוגש לבית הדין על החלטה זו נדחה בפסק דין מושא ערעור זה. פסק הדין העירעור בפסק הדין נקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטה, וכי המשיב אינו מחויב לקבל את עמדותיהם של חברי הועדה.
בפסק הדין נקבע עוד, כי אף אם נכונה טענתה של מערערת 1 כי פעלה מתוך התמסרות עצמית לטובתה של מערערת 1, אין בכך "כדי להצדיק את היתנהלותה של ג'נט, אשר העמידה לאורך שנים את המשיבה בפני עובדה מוגמרת, ועתה מבקשת להיבנות מהתנהלותה אשר הנה בבחינת 'טובל ושרץ בידו'... גם אם נניח כי ג'נט פעלה לטובתה של קריסטין, הרי שהתנהלותה היא מעשה של לקיחת החוק בידיה. וכי אין רשויות חוק בישראל אשר אמונים על טפול מקרים כגון אלה? מעשיה, גם אם בעיני העוררות אצילות הן, אינן אלא זילזול ברשויות החוק, הרווחה והבריאות בישראל". עוד נקבע כי, כפי שבעניינו של עובד זר המסייע לאזרח ישראלי בנמצא במצב סיעודי, גוברים שקולי ההגירה על האנטרס של הנזקק לסיוע, אף אם מצבו הבריאותי קשה ומורכב, כך מקל וחומר "בו קריסטין אינה בעלת זכות קנויה לשהות בישראל, ומצבה הבריאותי לא חמור כמצב המצוין לעיל". לכך יש להוסיף כי "לקריסטין אפשרויות שונות בכדי לחיות את חייה באופן סביר, הן בישראל והן מחוצה לה... גם אם יוכח כי ההחלטה פוגעת בקריסטין באופן ישיר עד כדי איון מתן הסעד ההומניטארי, הרי שאין בכך כדי להתערב בהחלטת המשיבה בטענה לאי סבירות קיצונית". בנוגע לחוות דעת שהוגשה מאת עובדת סוציאלית של עריית תל אביב, שבו נקבע כי מערערת 1 משמשת למערערת 2 "העוגן היחידי שיש לה בעולם", וכי תוצאת דחיית בקשתה של מערערת 1 היא כי מערערת 2 תצטרך גם היא לצאת מישראל, למרות מצבה הקשה ולמרות הסיכון הבריאותי הנובע ממחלת האפילפסיה שבה היא לוקה ואף שכל חייה שהתה בישראל, נקבע כי "אין באמירות האמורות כדי להטיות את הכף". עוד צוין כי באופן בלתי מוסבר, מכתב זה לא הוגש למשיב בטרם החלטתו מושא העירעור, והוצג לבית הדין רק לאחר קבלת ההחלטה.
...
ביום 20.9.2022 ניתנה ההחלטה בבקשה, ובגדרה נקבע כי "הבקשה להסדרת מעמדה של הבת קריסטין תאושר. לאור מצבה הרפואי, העובדה כי גדלה בישראל, משולבת במסגרות חינוך והחזיקה בעבר ברישיון א/5 החלטתי כי יוענק לה רישיון א/5 לשנה. בתום התקופה ייבחן עניינה בהתאם לנסיבות העדכניות והרלוונטיות. לגבי המבקשת ג'נט, לא מצאתי טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד בישראל והחלטתי לסרב הבקשה. כפי שציינה נציגת משרד הבריאות וכפי שציינה בעצמה במהלך הראיונות אשר נערכו, כיום קריסטין בוגרת ועצמאית, ויכולתה להסתדר גם ללא עזרתה הצמודה של ג'נט. המבקשת תוכל להמשיך לשמור על קשר עם קריסטין גם לאחר שובה למדינת מוצאה וזאת באמצעות אמצעים טכנולוגיים שונים הקיימים היום וכן באמצעות ביקורים הדדיים של שני הצדדים". ערר שהוגש לבית הדין על החלטה זו נדחה בפסק דין מושא ערעור זה. פסק הדין הערעור בפסק הדין נקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטה, וכי המשיב אינו מחויב לקבל את עמדותיהם של חברי הוועדה.
"יש לזכור כי על אף הניסיון להציג את ג'נט כאמה של קריסטין, אין לקבל זאת כטעם במישור של שמירה על שלמות התא המשפחתי, הליך אימוץ של ג'נט לא צלח, ו'הורות פסיכולוגית' לא מקימה טענות הומניטריות המבוססות על תא משפחתי מאוחד... יש לעמוד על הדיכוטומיות של התייחסותה של קריסטין לאיירין. אמנם בסוף הריאיון היא התנערה מאמה הביולוגית, אך תוך כדי ראיון בשטף הדיבור הטבעי, היא התייחסה אליה כאמה לכל דבר, ואף נפגשה עמה ושומרת עמה על קשר. מכאן שמסכת יחסים זו סבוכה יותר מן הנטען על יד העוררות. לעניין זה ראוי לציין כי רצונה של קריסטין לשהות לצידה של ג'נט אך מובן, אך אינו מהווה – בפני עצמו – טעם הומניטרי... גם עצם הבקשה כי בעל זכות שהייה בישראל יוסעד על ידי קרוב משפחתו לא מהווה טעם הומניטרי להותרת אותו קרוב משפחה בישראל... קריטסין מחזיקה ברישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 ובכך פתוחה בפניה האפשרות לקבלת סל סוציאלי רחב, וכן קבלת סיוע הנדרש לה". לסיכום נקבע כי "כפי שהצגנו לעיל, לא הוכחה פגיעה כאמור, ואף לו הייתה מוכחת פגיעה כאמור, הרי – בדומה למקרה של חולה סיעודי ישראלי – למשיבה שיקולים נוספים אשר מצדיקים איזון אשר משמעו לעיתים אף פגיעה בבעל זכות". טיעוני הצדדים המערערות טוענות כי בזמן אמת, בעת שמצאה את מערערת 2 על סף דלתה, לא ידעה מערערת 1 כי מדובר בביתה של אחותה, וכי עובדה זו התבררה לה במהלך השנים, בטרם הגישה את הבקשה לקבלת אפוטרופסות עליה.
נטען כי "לא ברור כיצד... בית הדין קובע שקריסי מתייחסת במהלך הראיות לאימה לכל דבר רק בשל העובדה כי טענה שפגשה אותה כחודש או חודשיים לפי הראיות", כשמדברי מערערת 2 יש להסיק את המסקנה ההפוכה מזו.
אשר על כן, נוכח נסיבותיו החריגות של העניין, ובשים לב לפגמים שנפלו בהחלטה, מתקבל הערעור בעניינה של מערערת 1, באופן שחלף החלטת המשיב מיום 20.9.2023 לדחות את בקשתה לקבלת מעמד בישראל, נקבע בזה כי כאמור בעניינה של מערערת 2 גם למערערת 1 יוענק רישיון ישיבה בישראל מסוג א/5 לשנה, ובתום התקופה ייבחן עניינה בהתאם לנסיבות העדכניות והרלוונטיות.

בהליך תפ - עובדים זרים (הע"ז) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לגופו של עניין טענו, כי: העובדת הזרה, מושא כתב האישום, החזיקה באשרת עבודה מסוג ב/1, שתוקפה פג ביום 09.10.17 ואילו באשרת העבודה שהונפקה לה צוין: "ללא הגבלה"; לעובדת הוסדר ביטוח רפואי ואסמכתא על כך הוצגה לחוקרי המאשימה; במועד הבקורת הנאשמים סברו כי העובדת מחזיקה באשרת עבודה כדין, שכן בהסתמך על המצג שהוצג בפניהם על ידי העובדת עצמה, האשרה בה החזיקה חודש קודם לכן (10/17) – הוארכה; בזמנים הרלוואנטיים העובדת ניהלה הליכים להסדרת מעמד קבע בישראל מכוח היותה בת זוגו של אזרח ישראלי; לנאשמים הסתבר בדיעבד, כי ביום 22.10.17 העובדת הגישה בקשה לועדה ההומניטארית (להלן – הבקשה ההומניטארית) להאריך את אשרת העבודה או השהייה של בארץ, בין היתר בשים לב לכך שהיא שוהה בישראל מאז שנת 1991.
העסקת עובדת זרה למשך כשנה מהוה פגיעה קשה במדיניות ההגירה של ישראל ובאפשרויות העסקה של ישראלים.
לפיכך, משאין מדובר בחומרי חקירה, וממילא לא בשלה העת לידרוש מסמכים אלה, ככל שקיימים, אין גם מקום לקיים דיון בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה לביטול כתב האישום ולגילוי "חומרי חקירה", להדחות.
...
לסיכום חלק זה, סבורני, כי במזכר הנימוקים הועלו טיעונים כבדי משקל לכך שהמאשימה ביכרה את ההליך הפלילי על פני המנהלי, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לה בסעיף 15 לחוק העבירות המנהליות ובהתאם להנחיות היועמ"ש, כפי שפורט בתגובת המאשימה.
לפיכך, משאין מדובר בחומרי חקירה, וממילא לא בשלה העת לדרוש מסמכים אלה, ככל שקיימים, אין גם מקום לקיים דיון בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה לביטול כתב האישום ולגילוי "חומרי חקירה", להידחות.
בשים לב למועד בו הוגש כתב האישום, ובהתאם למדיניות בית הדין, אני מורה לסניגורים להגיש את תשובתם המפורטת בכתב של הנאשמים לעובדות כתב האישום עד ליום 06.09.21, וזאת ככל שהצדדים לא יגיעו להסדר ביניהם.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערער, לין חוג'ין (להלן: המערער) אזרח סין, יליד 1984, ניכנס לראשונה לישראל ביום 5.9.07 באשרת ב/1 כעובד זר בענף הבניין.
ביום 23.9.19, פנו המערערים לרשות, והגישו בקשה למתן מעמד למערער מכוח נישואיהם (נשואי פאראגווי מיום 7.6.19), לפי נוהל 5.2.0008, נוהל הטיפול במתן מעמד לזר הנשוי לאזרח ישראלי (להלן: נוהל הכרה בבני זוג).
בעקבות הדוחות נקבע כי המערערים אינם מקיימים מערכת יחסים זוגית, אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת, ולמערער בת זוג אחרת, אותה אשה סינית (דו"ח בדיקת כנות הקשר צורף כנספח ה' לתגובת הרשות).
בעקבות השימוע ניתנה ביום 29.12.19, החלטת הרשות הדוחה את בקשת המערערים לפתוח תיק הכרה בזוגיות לצורך מתן מעמד למערער בישראל.
בעקבות הראיונות ניתנה ביום 16.1.20 החלטת הרשות הדוחה את הבקשה להכרה במעמד, לאור סתירות ופערי מידע בין המערערים שעלו בראיונות, ולאור מימצאי בחינת כנות הקשר (החלטת הרשות מיום 16.1.20 צורפה כנספח י' לתגובת הרשות.
...
אמינות המערערים ועשיית דין עצמי בחינת מכלול הראיות, דוחות הביקורת, לצד הראיונות, וגרסאותיהן המשתנות של המערערים מעלים כי מסקנת הרשות, ובעקבותיה בית הדין כי אין מדובר בקשר זוגי כן, היא מסקנה המבוססת בראיות שעמדו לפני הרשות.
לאור כל האמור לעיל, בדין קבע בית הדין לעררים כי אין להתערב בהחלטת הרשות כי אין מדובר בקשר זוגי כן ואמיתי, ודחה את הערר.
  סוף דבר לאור כל האמור הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו