דחיית בקשה למינוי בורר בשל ייעול הדיון חוק הבוררות

בפני המרצת פתיחה (בקשה למינוי בורר) שהוגשה ע"י המבקש ביום 24.2.2020, בהתאם לסעיף 8 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968, בגדרה עותר המבקש לכך, כי בית המשפט יורה על מינוי בורר בין הצדדים בעיניין ההחלטה לסיום העסקתו בענף המטעים של קבוץ גינוסר, וכן לקבוע כי הבוררות תערך בהתאם לסעיף 112 לתקנון האגודה של המשיב במסגרת המוסד לבוררות ולגישור של התנועה הקיבוצית.

המשיב מדגיש, כי מועד סיום העסקתו של המבקש היה צפוי וידוע מראש, הואיל וכבר בחודש אוגוסט 2018 נערכה עמו שיחה במסגרתה נאמר לו כי ענף המטעים עובר תהליך התייעלות ולאור תרומתו המוגבלת לענף צפויה להתבטל משרתו, אך כדי לא לפגוע בו, יידחה תהליך זה עד לפרישתו לגימלאות בחודש אוקטובר 2019 (ראו: "סיכום פגישה עם אריה דגן 22.5.18", מש/1; "סיכום דיון שכר בנושא אריה דגן" מיום 31.7.18, מש/2; "סיכום פגישת תשובה בנושא שכר – אריה דגן" מיום 7.8.18, מש/3; "עידכון שכר אוגוסט 2018" מיום 7.8.18, מש/4).

...

בשים לב לכלל נסיבות המקרה, סבורני, כי יש לראות ביחס כלפי המבקש את הקיבוץ ותאגיד החקלאות כישות אחת והיא למעשה הקיבוץ כאגודה שיתופית.

התוצאה לאור כל המקובץ לעיל, אני מחליט לקבל את התובענה ולהורות למשיב על חובת קיום בוררות בהתאם לסעיף 112 לתקנון הקיבוץ במוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית, ביחס להחלטה לסיום העסקתו של המבקש בענף המטעים.

בנוסף, אני מחייב את המשיב לשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד סכום כולל בסך 7,500 ₪ וזאת תוך 45 ימים, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ושוב ניצבת המבקשת בבית המשפט ובפיה בקשה נוספת "להורות על העברת הבורר הנכבד, עו"ד אסא זהר (להלן: 'הבורר') מתפקידו כבורר... כמו כן, יתבקש ביה"מ הנכבד להורות על הפסקת הבוררות ולעשות שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 12(ב) לחוק הבוררות... ולהורות כי הסיכסוך נשוא הבוררות לא ידון בבוררות אלא בפני ביה"מ המוסמך לכך. לחילופין... להורות על מינוי בורר חליף שידון בתביעת המשיבה נגד המבקשת". תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלות על הבקשה, קובעת כי "החליט בית המשפט לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד". ואכן, לאחר עיון בבקשה, ובשים לב להליכים הקודמים שהתנהלו בין המבקשת, היזם בפרויקט המקרקעין, לבין המשיבה, הקבלן המבצע הראשי בפרויקט, לרבות ההכרעה בהם, נחה דעתי שהבקשה איננה מצריכה תשובה וכי יש לדחותה על הסף.

ביום 29.06.2020 הגישה המבקשת בקשה לתיקון הבקשה להעברת הבורר מתפקידו, בה מחתה על לוח הזמנים שנקבע ע"י הבורר לניהול הבוררות, על חוסר אובייקטיביות ועל משוא פנים, ועתרה להתיר לה להוסיף עובדות רלוואנטיות, כמו למשל: יציאת עורכי הדין מטעם המבקשת מהדיון והותרתה ללא ייצוג; חשיפתו של הבורר במסגרת בקשה קודמת לטענות קשות כלפיו; וכן להיות ההליך מורכב עד כי "איננו מתאים להידון בהליך שאיננו בפני שופט מקצועי". בהחלטה מיום 06.08.2020 נדחתה בקשת התיקון, עת נקבע כי "קשה לומר בעניינינו כי התיקון מייעל את ההליך, כי הוא נידרש, וכי הוא מתבקש על מנת לברר את השאלה שהיא באמת שנויה במחלוקת", תוך הדגשה כי הטרוניות מתייחסות להחלטות ניהוליות "שבגינן לא יעביר בית המשפט, ככלל, בורר מתפקידו". בקשה נוספת מטעם המבקשת לא אחרה להגיע, ואכן ביום 23.08.2020 הגישה המבקשת "בקשה להוספת עובדות וטענות" וכן בקשה נוספת "להורות על עיכוב הליכי הבוררות... לנוכח העובדות החדשות והחשובות שנתגלו", הנסמכת על ארוע שהתרחש על פי הנטען לפני 7 שנים, במהלכו התעמתה המבקשת, לטענתה, עם הבורר, עת שימש כמומחה, והביאה לפסילת חוות דעת מומחה שנתן "תוך פגיעה בכבודו האישי והמקצועי של הבורר". זו הסיבה, לטעמה, בגינה נוהג הבורר כלפיה כיום במשוא פנים.

...

ושוב ניצבת המבקשת בבית המשפט ובפיה בקשה נוספת "להורות על העברת הבורר הנכבד, עו"ד אסא זהר (להלן: 'הבורר') מתפקידו כבורר... כמו כן, יתבקש ביה"מ הנכבד להורות על הפסקת הבוררות ולעשות שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 12(ב) לחוק הבוררות... ולהורות כי הסכסוך נשוא הבוררות לא ידון בבוררות אלא בפני ביה"מ המוסמך לכך. לחילופין... להורות על מינוי בורר חליף שידון בתביעת המשיבה נגד המבקשת". תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלות על הבקשה, קובעת כי "החליט בית המשפט לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד". ואכן, לאחר עיון בבקשה, ובשים לב להליכים הקודמים שהתנהלו בין המבקשת, היזם בפרויקט המקרקעין, לבין המשיבה, הקבלן המבצע הראשי בפרויקט, לרבות ההכרעה בהם, נחה דעתי שהבקשה איננה מצריכה תשובה וכי יש לדחותה על הסף.

לאחר שנחה דעתי כי המצהיר מטעם המבקשת, כמו גם הבורר, כלל לא זכרו את אותו אירוע נטען שהתרחש שנים קודם לכן בהתייחס לחוות דעת מקצועית שנתן הבורר, דחיתי את הבקשה בהחלטה מיום 23.08.2020 בה ציינתי ש"אין לה על מה שתסמוך וכל כולה ביטוי נוסף לאי השלמת המבקשת עם זהות הבורר".

כפי שהובהר למבקשת בהחלטה מיום 06.08.2020 בסכסוך כגון דא "לא ברור מה יתרון נעוץ בבירור ההליך לפני 'שופט מקצועי' על פני התדיינות בפני הבורר המסוים, שמלבד היותו עורך דין הוא גם אדריכל ושמאי מקרקעין, שלא לדבר על כך שזהותו של הבורר נקובה בהסכם הבוררות". הבקשה נדחית על הסף.

המבקשת תשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 7,500 ₪.

הרקע לבקשה וההליכים עד כה בהחלטתי מיום 29.5.2022 דנתי בבקשת הנתבעות 2-1 לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 ובה פירטתי בהרחבה את גדר המחלוקות בין הצדדים.

התובענה כללה סעדים נוספים: מינוי מומחה לצורך הערכת שווי החברה ופעילותה העסקית; מתן הוראה לנתבעות לשתף פעולה עם התובעות וסעדים קונקריטיים נוספים.

עם זאת, לאור החלטת בית המשפט לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים, "נולד" הצורך בהגשת התביעה שכנגד, וזאת על מנת שניתן יהיה לידון באופן יעיל ומלא במחלוקות אשר נתגלעו בין הצדדים.

בקשה שכזו, אם התשריט החלופי יתממש, תבחן בהתאם לשיקולים הקבועים בתקנה 40(א) לתקנות, אשר מעניקה סמכות רחבה לבית המשפט לאחד הדיון בתובענות כדי לייעל ולפשט את ההליכים ולמנוע תוצאות סותרות.

...

לטענת הנתבעות 2-1, ככל שבית המשפט היה נעתר לבקשה לעיכוב הליכים היה מתייתר הצורך בהגשת תביעה שכנגד.

בחינת הדברים במועד הגשת הבקשה לא מוליכה למסקנה כי הבקשה הייתה חסרת כל סיכוי.

אני נעתר אפוא לבקשה ומאריך את המועד להגשת כתב תביעה שכנגד למשך 20 ימים מהיום (ולצורך מועד זה ימי פגרה יבואו במניין).

כפועל יוצא מהחלטתי זו, אני משהה את החלטתי מיום 16.6.2022; תחילת מניין המועדים לצורך גילוי מסמכים ושאלונים יחל במועד הגשת כתב הטענות האחרון בתביעה שכנגד.

לצורך יעול הדיון, אדון בבקשות במאוחד.

כבוד השופט מינץ קבע: "למעלה מן הצורך אוסיף כי אין ממש בטענתו של המבקש לפיה חרג הבורר מסמכותו כאשר הורה על מחיקת כתב ההגנה שהגיש בשל אי תשלום שכר טירחת המומחה. סמכויות הבורר הנוגעות לסדרי הדין בהליך הבוררות בהעדר הסכמה אחרת מנויות בתוספת הראשונה לחוק הבוררות. בין היתר, פרט י"ב לתוספת הראשונה קובע כי "היתה הכרעת הסיכסוך כרוכה בענין הטעון מומחיות, רשאי הבורר... להורות על מסירת הענין לחוות-דעתו של מומחה שימנה...". פרט ט' לתוספת הראשונה קובע את אמצעי האכיפה הנתונים בידי בורר כאשר בעל דין בהליך הבוררות מסרב למלא אחר הוראותיו כהאי לישנא: "צווה הבורר על בעל-דין דבר הכרוך בניהול הבוררות, וללא סיבה מוצדקת לא מילא בעל-הדין אחרי הצוו, רשאי הבורר, לאחר שהתרה בבעל-הדין, לדחות את התביעה, אם ניתן הצוו נגד תובע, או למחוק את ההגנה ולפסוק בסכסוך כאילו לא התגונן הנתבע, אם ניתן הצוו נגד נתבע". תכליתו של פרט זה למנוע מצב שבו אחד הצדדים להליך הבוררות יוכל לסכלה על ידי חוסר הענות לצוים שהוציא הבורר תחת ידיו, והיא נועדה להגביר את יעילותו של הליך הבוררות ואת ההגינות הדיונית בין הצדדים (ראו: רע"א 1626/19 קרייזלר נ' שכטר, [פורסם בנבו] פסקה 14 (29.4.2019)).

דיון והכרעה לאחר שקראתי את כתבי בית הדין ואף שמעתי את טענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את פסק הבוררות ולדחות את בקשת המשיב לביטולו ממספר טעמים שיפורטו כדלקמן: ראשית, לא מצאתי כי הבקשה לביטול פסק הבוררות נכנסת לאחד מתתי הסעיפים המנויים בסעיף 24 לחוק הבוררות.

...

הבוררת אף התייחסה לעניין זה בגוף פסק הבוררות ואני סבור כי אין להרחיב מעבר לכך.

סוף דבר הבקשה לאישור פסק הבוררות מתקבלת והבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.

המשיב ישלם למבקשת את הוצאות ההליך, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בתוך 30 יום.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ב' טולקובסקי, סג"נ) ברע"ב 72838-03-23 מיום 3.5.2023, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת לפי סעיף 29ב(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) על פסק בוררות חלקי שניתן ביום 29.1.2023 על ידי הבורר השופט (בדימ') ב' ארנון (להלן: הבורר).

נקבע כי טענות המבקשת חוזרות על טענות שנידונו ונדחו על ידי הבורר, וכי מרביתן מופנות כלפי ממצאים עובדתיים שנקבעו בהתבסס על חוות דעתה של המומחית.

על העקרונות שביסוד הלכה זו עמד השופט ע' גרוסקופף ברע"א 4842/20 עריית אשדוד נ' אדמת הצבי השקעות בע"מ (9.9.2020): "הראציונאל שמאחורי הילכות אלה הוא כפול: ראשית, מינוי מומחה מטעם בית משפט נועד לייעל את ההליכים, ולחסוך בעלויות ניהול המשפט. החלפת המומחה כרוכה מטבע הדברים הן בעלויות לצדדים, הן בהתארכות ההליכים, ועל כן יש לאפשר אותה רק במצבי קיצון, בהם הפגם שנפל בהתנהלות המומחה או בחוות הדעת באמת ובתמים אינו מאפשר להסתמך עליו ועליה, ואינו בר תיקון; שנית, החשש מפני היתנהלות אסטרטגית של בעלי הדין, אשר יבקשו לפסול את חוות הדעת לא בשל הפגמים שנפלו בה, אלא בשל כך שהתוצאה שנקבעה בה אינה נושאת חן בעיניהם (ראו: ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן, פסקה 4 (2.6.1996))" (שם, פסקה 23).

בנסיבות ענייננו, בהן המבקשת הסכימה בראשית הליך הבוררות למינוי "מומחה מדעי"; נימנעה מלהעלות טענות לפסילתה של המומחית עד עתה, חרף העובדה שהיו לה הזדמנויות לעשות כן הן לפני הבורר והן לפני בית המשפט המחוזי; ורק לאחר שנדחו טענותיה לגופה של חוות הדעת החלה לטעון לגופה של עורכת חוות הדעת – לא מדובר במקרה שבו פסילת חוות הדעת מתחייבת בשל עוות דין חמור.

...

נוכח כל האמור, נתבקש כי פסק הבוררות יבוטל.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתשובה.

הבקשה נדחית כאמור.