מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

דחיית בקשה להוראות בנושא בוררות

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' עמית-אניסמן) מיום 10.7.2018 בהפ"ב 64807-02-18 והפ"ב 7678-03-18, במסגרתו נדחתה בקשת המבקשים להורות על ביטול פסק בוררות שניתן על ידי הבוררים שלמה אדן, יובל הררי, עמיחי קטיוב, חנן גנץ ואיתן כהן ממוסד הבוררות של בורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן: הבורסה ליהלומים או הבורסה).
בהתאם להסכם הפשרה, בין המבקש למשיבה אכן היתנהל הליך בוררות בנושאים הנוגעים להיתחשבנות שביניהם לפני הבוררים יעקב כץ ותמיר גרינברג (להלן: הבוררים כץ וגרינברג).
...
גם דין טענת המבקש, כי נשללו ממנו זכות הטיעון וזכות הבאת הראיות, באופן המצדיק את ביטול הפסק הן מכוח סעיף 24(4) לחוק והן עקב עיוות הדין החמור שנגרם לו – להידחות.
כפי שקבע בית המשפט, על פי הסכם הבוררות, הבוררים לא היו קשורים בדין המהותי, בדיני הראיות ובתקסד"א. כמו כן, בית המשפט מצא כי לא נגרם למבקש עיוות דין וקביעה זו מקובלת עליי, ומכל מקום עיוות דין אינו מהווה כשלעצמו עילה לביטול פסק בוררות (וראו למשל: רע"א 10320/09‏ סגל נ' אלישיוב, פסקה 17 (16.3.2010)).
סוף דבר, הבקשה נדחית ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משב"כ המשיבים הצהירה עם סיום הדיון: "אנחנו מצמצמם את תשובתנו לבקשה לביטול פסק הבוררות. אנו מודיעים על הסכמתנו לביטול סעיף 142 לפסק הבוררות, כפי שהמבקשת עותרת. אנחנו מקבלים גם את בקשת המבקשת לביטול ההחלטה המשלימה מיום 21.5. מבקשים שבית משפט יורה להחזרת הנושא לבורר להשלמה" - התייתר למעשה הצורך להכריע בטענות הביטול השנייה והשלישית.
נוכח דחיית טענת המבקשת באשר לזהות הבורר וניגוד האינטרסים בהם היה נתון, נוכח הסכמת המשיבים כפי שהיא באה ליד ביטוי בפרוטוקול הדיון, ונוכח הסמכות המוקנית לבית המשפט "לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר", אני מורה כדלקמן: סעיף 142 לפסק הבוררות – בטל.
...
עם זאת, משהמבקשת אכן לא קיבלה את ההזדמנות הנאותה להתייחס לאפשרות שהבורר יקבע כי בחלוף תקופה מסוימת ולכשיתברר כי איננה מצליחה להשיג את היתר הבנייה, כי עסקת הבניה תבוטל, אף לא ניתנה לה ההזדמנות לטעון לאותו מועד עתידי אפשרי לגביו יקבע שהוא נקודת השבר- אין מנוס, כפי שהמשיבים מסכימים, משימוש ב"עיפרון כחול" וביטול סעיף 142 לפסק הבוררות.
בהקשר להחלטה שניתנה על ידי הבורר ביום 21.05.2018, שגם לביטולה מסכימים המשיבים, יצוין כי הלכה היא כי לאחר מתן פסק הבוררות "אין הבורר רשאי עוד להוסיף על הפסק או לגרוע ממנו דבר גם אם הגיע למסקנה ששגה בפסק"(רע"א 8092/02 אלוני נ' תקווה).
נוכח דחיית טענת המבקשת באשר לזהות הבורר וניגוד האינטרסים בהם היה נתון, נוכח הסכמת המשיבים כפי שהיא באה ליד ביטוי בפרוטוקול הדיון, ונוכח הסמכות המוקנית לבית המשפט "לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר", אני מורה כדלקמן: סעיף 142 לפסק הבוררות – בטל.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

דיון דין הבקשה לעיכוב הליכים בשל תניית הבוררות להיתקבל, כפי שיפורט להלן טענותיו העיקריות של רועי לדחיית הבקשה מתבססות על הוראות סעיף 5 (א) לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968 אשר קובע כי: "הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות ובקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובילבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך." העברת את הדיון לבוררות כאשר חלק מבעלי הדין אינם צדדים להסכם הבוררות טוען רועי שיש לדחות את הבקשה לעיכוב ההליכים מאחר והחברה והמשיב 3 אינם צד להסכם הבוררות, אלא שלא שוכנעתי שיש לקבל טענה זו. אכן, יכול ויהיו מצבים שבהם בקשה לעיכוב הליכים תידחה, בהיעדר זהות בין הצדדים להסכם הבוררות והצדדים לתובענה, כאשר הדבר עלול לגרום לפיצול היתדיינות ואף עלול להביא למסקנות ולקביעות סותרות, אולם אין ענייננו בסיטואציה כזו שכן החברה כמו גם המשיב 3 הסכימו להליך הבוררות.
לפיכך, אני דוחה הטענה ולפיה עניינה של התובענה, אינו מהנושאים שראויים לדיון בבוררות.
...
כפי שפורט לעיל, נדחתה התנגדותו של רועי שהגיש את התובענה בתיק העיקרי ומסקנתי הינה שהמחלוקת שבין הצדדים ראויה לדיון במסגרת בוררות.
מכאן שדין הבקשה להתקבל ואני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה.
כפי שפורט לעיל, לא שוכנעתי כי ענייננו "בזניחת" אפשרות הבוררות מצד המבקשים, אולם מאידך, ההתכתבות שצורפה מעלה כי המבקשים יכלו לפעול ביתר שאת לצורך הבוררות ואם היו עומדים הם על הצורך שבפנייה לבוררות בצורה "זריזה" יותר, סביר להניח שהליך זה היה נמנע.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בהחלטתה דחתה הרשמת את פרשנות המבקש להוראות חוק הבוררות ואמנת ניו יורק וקבעה כי במסגרת סעיף 29א לחוק הבוררות ביקש המחוקק להקל על מי שמבקש את אישורו של פסק בוררות חוץ ולאפשר לו הגשת בקשה לאישור הפסק בדרך פשוטה תוך אימוץ הכללים הנהוגים במשפט הישראלי ובחוק הבוררות.
לאור תקנה 4 לתקנות, סעיף 29 לחוק הבוררות המאפשר לבית המשפט בישראל להורות על הפקדת ערובה בבקשה לאישור פסק בוררות חוץ והפסיקה בנושא, ונוכח העובדה שהאמנה אינה מסדירה את הפרוצידורה להגשת בקשה להכרה בפסק חוץ ולהגשת היתנגדות, קבע בית המשפט כי סעיף 29 חל בעניינינו.
...
עם זאת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור לגופו של עניין וכך אציע לחבריי שנעשה.
הערעור נדחה והדיון בבקשה לעיכוב ביצוע מתייתר אפוא.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בפני ערעור המופנה כנגד החלטת המשיב 1 מיום 22.11.17, בה נדחתה בקשת המערער לעיין מחדש ולהורות על ביטול החלטת המשיב מיום 26.10.17, בה הורה על מינוי בורר יחיד בסכסוך בין המערער למשיב 2 .
והינה, כותרת סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות הנה :"בוררות בסכסוכים" – בדיוק אותו צמד מילים בו נוקט חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (אשר מאוחר לפקודה בשנים רבות), כאשר הוא מחריג מסמכות בית המשפט לעניינים מנהלים ערעור על החלטות הרשם בנושא "בוררות בסכסוכים". ברי איפוא, כי המחוקק אימץ בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, את אותו מונח אשר צוין בכותרת סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי, כי יש להורות על סילוק הערעור על הסף בהעדר סמכות עניינית לבית משפט לעניינים מנהליים.
נמצאנו למדים אפוא, כי עניין שרשם האגודות השיתופיות החליט בו מכוח סמכותו על פי סעיף 52 והתקנות הנוגעות אליו - כפי שנעשה בענייננו - יבוא בגדר "בוררות בסכסוכים", הגם שנקבע כי הבורר ידון על פי הוראות חוק הבוררות.
לאור האמור הנני מורה על סילוק הערעור על הסף משאין לבית משפט זה סמכות להידרש לו. משכך, מתייתר הצורך לדון בטענה בדבר הסמכות המקומית, אם כי נראה שאף בה יש ממש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו