מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית בקשה להגשת כתב תביעה שכנגד

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת התביעה שלפנינו ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בסכום קרן של 88,326 ₪ בגין זכויות המגיעות לה, לטענתה, בקשר לתקופת עבודתה ובקשר לסיומה של תקופה זו. במסגרת כתב הגנתה הכחישה הנתבעת את שטענה כנגדה התובעת ואף ביקשה מבית הדין (במסגרת סעיף 27 לכתב הגנתה ומבלי שהגישה כתב תביעה שכנגד) לחייב את התובעת בסכום של 10,000 ₪ בגין נזק כלכלי שניגרם לה לטענתה.
בתאריך 29/11/21 לאחר מספר דחיות (שארעו בשל בקשות שונות של הנתבעת), היתקיים דיון מוקדם אצל כבוד הרשם אביעד אברגיל (להלן- הרשם), במהלכו התייחסו הצדדים זה לטענותיו של זה, חידדו את טענותיהם וכן השיבו לשאלות בית הדין, כאשר בסיום הדיון הורה להם הרשם להגיש תצהירי עדות ראשית.
...
" ומן הכלל אל הפרט; אין חולק כי לא הוצגה לפנינו הודעה לעובד או הסכם עבודה, כאשר לא נעלמה מעינינו טענת הנתבעת לפיה היא החתימה את התובעת על הסכם עבודה אלא שהקלסר בו תויק נעלם מהסטודיו - מדובר לטעמנו בטענה שנטענה בעלמא ולא נתמכה ולו בבדל ראיה ולא לא מצאנו לנכון לקבלה.
דיון והכרעה סעיף 26א(ב)(1-2) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר) מאפשר לבית הדין לחייב מעסיק שלא מסר לעובד תלוש שכר במועד בפיצוי סטטוטורי עבור כל תלוש וכדלקמן - "(1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור". עוד קובע החוק להגנת השכר חזקה בדבר הידיעה שיש לייחס למעסיק בכדי לחייבו בפיצוי וכדלקמן: "(2) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק ביצע הפרה כאמור בפסקה (1) בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעסיק ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת". לבסוף, קובע ס"ק (3) פיצוי שלא יעלה על 5,000 ₪ בגין כל הפרה של החוק, אלא אם ייקבע סכום אחר מטעמים מיוחדים שירשמו.
דיון והכרעה בשים לב לקביעתנו לעיל, בדבר אי הוכחת טענות הנתבעת בדבר שלילת זכאות התובעת לפיצוי פיטורים, וכן קביעתנו לפיה לא הוכח כי התובעת פגעה בעסק של הנתבעת, הרי שדין טענת הקיזוז להידחות מאותם הטעמים.
סוף דבר משקיבלנו את התביעה ברובה, הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סכום של 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב) בית משפט קמא שגה כאשר קבע גובה נזק שניגרם למושכר על פי חוות דעת מומחה: המערערים ביקשו להגיש חוות דעת בנובמבר 2020 אך בית משפט לא החליט בבקשה.
ג) באשר לדחיית בקשת הנתבעים – המערערים לזימון עדים – החלטה מיום 26.7.2022: החלטת בית משפט קמא מפורטת ומנומקת.
בהחלטה שניתנה בסוף הדיון התירה כב' השופטת נויבירט לנתבעים להגיש כתב הגנה מתוקן שיכלול את הטענות שעלו בתביעה שכנגד (שנמחקה – א.כ.).
...
בית משפט קמא נימק מדוע יש לדחות את בקשת הנתבעים לזימון 6 עדים מטעמם ללא תצהירי עדות ראשית (בקשה מס' 27).
לא מפרטת מספיק מה הרבלנטיות של כל עדות לתיק, לא הראו הנתבעים כי ניסו (ללא הצלחה) להחתים העדים על תצהיר עדות ראשית וסורבו או לפרט בתצהיר, כי עדים אלו אינם בשליטתם ואף לא הובהר בתצהיר מדוע דרושה עדות "נציג המשטרה". הנימוקים נכונים ואין בערעור נימוק שיוביל למסקנה כי ההחלטה שגויה.
העובדה שבית משפט נעתר לזימון עד מטעם התובעים אינה גורמת לכך שהוא יהיה חייב לזמן שישה עדים מטעם הנתבעים.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיב 1 הגיש כתב תביעה שכנגד בסך 80,401 ₪ - השבת מלוא התמורה ששילם עבור כלי הרכב (טרקטורון) ואביזרים נלווים ופצוי נוסף.
לאחר עיון בבקשת רשות העירעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להדחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר להחלטת בית משפט להתיר הגשת תגובה לתשובה: לפי תקנה 241 (ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, היתה זכות מוקנית להגשת תגובה לתשובה לבקשה בכתב.
...
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר להחלטת בית משפט להתיר הגשת תגובה לתשובה: לפי תקנה 241 (ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, היתה זכות מוקנית להגשת תגובה לתשובה לבקשה בכתב.
לאחר ששקלתי בדבר, מסקנתי היא לא כדברי זה ולא כדברי זה. לשיטתי, הן שיקולי 'אקס-פוסט', הן שיקולי 'אקס-אנטה', תומכים בכך שעד המזוהה עם צד אחד ונקרא להעיד על-ידי יריבו, יֵחקר תחילה בחקירה נגדית על-ידי בא-כוחו של מי שזימנוֹ לעדות, ובהמשך יֵחקר בחקירה חוזרת, במתכונת של חקירה ראשית בלבד, על-ידי בא-כוחו של הצד שעמו הוא מזוהה.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת מנגד, עומדת על כך שהתובע היתקשר עימה כעצמאי אך בד בבד הגישה כתב תביעה שכנגד, בו טענה שככל שיקבע שהתובע היה עובד, עליו להשיב לה כספים שקבל לטענתה ביתר, ממנה ומלקוחותיה (מטעמי נוחות יכונו הצדדים התובע והנתבעת).
לא הוכח שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים: מעדות יועץ המס עולה שהתובע הנו בעל עסק עצמאי; לא הוצגו פנקסי החשבוניות המצויים בידי התובע ולא הוגשו כל הדיווחים למס הכנסה ומע"מ, לפיכך יש לקבוע כי התובע הסתיר ראיות שעשויות להעיד שהיו לו לקוחות נוספים פרט לנתבעת; יש להעדיף את עדותו של המנכ"ל לפיה התובע הוא זה שבקש לעבוד כעצמאי לנוכח העובדה שרצה לעבוד עם מקומות נוספים במקביל; מהראיות עלה כי התובע סיפק לנתבעת שירותים בהקף משתנה, בהתאם לזמינותו; כלי העבודה העקרי של התובע היה הרכב שלו אשר בבעלותו.
לנוכח קבלת מיעוט התביעה ודחיית התביעה שכנגד במלואה, תוך שנתנו דעתנו לעובדה כי סיווגו של התובע היה אמנם שגוי בנסיבות העניין, אך לא באופן מובהק, תישא הנתבעת בהוצאות התובע, לרבות שכר טירחת עורך דין בסך 7,000 ש"ח. זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים – כדין.
...
לפיכך, אנו קובעים כי יחסי הצדדים הסתיימו ביום 22.10.2017 (נסיבות סיום היחסים לא הובררו אך הן אינן נדרשות להכרעתנו).
לפיכך אנו דוחים את התביעה שכנגד.
סוף דבר על יסוד כלל האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפקדות לפנסיה ולפיצויים בסך 39,254 ש"ח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.9.2014 (אמצע תקופה).
יתר התביעות, לרבות התביעה שכנגד - נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לשיטתם, הם ביצעו את העבודות על הצד הטוב ביותר, ללא ליקויים, ומדגישים, כי המבקשת היא זו אשר נותרה חייבת למשיבה בגין עבודה סך של 89,645 ₪ בצרוף מע"מ. אשר על כן, הוגש כתב תביעה שכנגד.
כזכור ולמען הסדר, התיקונים המבוקשים במסגרת התיקון לכתב התביעה, יפורטו להלן, ולאחריהם, יובאו הדיון וההכרעה– תיקון טענת המבקשת, כך שתחת ליקויים בגין דירות פרטניות בבניין, תטען המבקשת לליקויים בעבודות המשיבים בכל הבניין על רכושו המשותף, דירותיו וכל התשתיות; הנני להורות על דחיית רכיב זה; כתב התביעה במקור, כולל היתייחסות לדירות מסוימות ולגג הבניין, בהתאם לחוות הדעת של המומחה.
...
סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הנני להיעתר לבקשה באופן חלקי, כאמור.
ככל שההליך ימשך כסדרו, הנני קובעת דיון בהתאם ליומן בית המשפט, ליום 23.05.24 שעה 9:30.
המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו