דחיית בקשה להארכת מועד לערעור

ו) במקרה דנן, לאחר שהגישה המערערת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בדבר התניית הארכת המועד בהפקדה ,הוצע למערערת להפקיד סך 180,000 ₪ (סכום קרן הצ'קים) והיא סירבה, כך שאין צורך להדרש לשאלה אם סך 225,000 ₪ הוא מוצדק כאשר קרן החוב (בלבד) היא 180,000 ₪, שהרי גם סכום זה לא הופקד על ידה, הגם שהתאפשר לה להפקיד סכום זה. מכל מקום, אין זכות מוקנית להארכת מועד.

אין מקום לטעון כי היה זה בלתי סביר מצד בית משפט קמא להתנות הארכת מועד בהפקדה (נימוקי כב' השופטת קלמן – ברום בהחלטה מיום 9.3.22 ברע"א 25915-02-22 יפים לעניינינו) ומשלא הופקד הסכום ניתן פסק דין כדין ואין עילה להתערב בו. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה העירעור.

...

ללא אותה כרטסת ושתיקת התובעת - המשכירה ביחס אליה, היתה נדחית ההתנגדות לחלוטין, מה גם שאין בנמצא נימוק המצדיק הארכת מועד.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) כפי שהיה בזמנן של התקנות הישנות, כך עדיין כיום יש צורך ב"טעמים מיוחדים" להארכת מועד שנקבע בחיקוק.

אין מקום לטעון כי היה זה בלתי סביר מצד בית משפט קמא להתנות הארכת מועד בהפקדה (נימוקי כב' השופטת קלמן – ברום בהחלטה מיום 9.3.22 ברע"א 25915-02-22 יפים לעניינינו) ומשלא הופקד הסכום ניתן פסק דין כדין ואין עילה להתערב בו. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

פסק הדין המרשיע הפך לחלוט לאחר שנדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור עליו (עפ"ת 31388-10-19).

...

לטענת המבקש, חוות הדעת מוכיחה את רשלנותה של נת"י, ומשיקולים של "חובת הצדק, היבט מוסרי וסמכות טבועה לעשיית צדק" יש להיעתר לבקשה.

בחנתי את הטענה וכאמור, אין בידי לקבלה.

על יסוד הנימוקים לעיל, על משקלם המצטבר, הבקשה נדחית.

אני קובעת את התיק לשמיעת ראיות וסיכומים בע"פ ליום 12.7.23 החל מהשעה 09:30.

בעיניין ויינברג נפסק בהקשר זה: "הגנת המפר התמים עומדת איפוא למי שלא ידע ולא חשד כלל בקיומה של זכות יוצרים ביצירה. רק הנחה מוטעית – שיש לה יסוד נאמן – על אי קיום זכות יוצרים תקים למפר הגנה, ואילו הנחה סתמית על קיומה של הרשאה או על כך שאין מדובר בהעתקה – אינה מקימה את ההגנה" (ראו גם את פסק הדין בת.א. (מחוזי תל אביב) 53689-10-17 ישראל ברדוגו נ' ד.איתן / ר.להב-ריג אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ (נבו, 16.8.2020) [במסגרת בש"א 7648/21 נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין]).

...

אני סבור, כי קביעות אלו מאוזנות, סבירות והגיוניות בנסיבות העניין ואין להתערב בהן.

ללמדך, כי השיקול של התנהלות המערערים במסגרת ההליך המשפטי הינו רק שיקול אחד מיני רבים אחרים ששקל בית משפט קמא בעת קביעת שיעור הפיצוי ואני סבור, כי הפיצוי אותו קבע בית משפט קמא, הינו סביר ומאוזן בנסיבות העניין אף בהתעלם מאותו שיקול של התנהלות המערערים במסגרת ההליך.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

מכל מקום, גם אם נראה בתגובה שהגישה המערערת לבית הדין כבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמה (בהיתחשב בכך שהמערערת אינה מיוצגת), שוכנענו שמכלול נסיבותיו של העניין, ובעיקר סכוייו הנמוכים של ההליך הערעורי, מצדיק את דחיית הבקשה להארכת מועד.

...

מכל מקום, גם אם נראה בתגובה שהגישה המערערת לבית הדין כבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמה (בהתחשב בכך שהמערערת אינה מיוצגת), שוכנענו שמכלול נסיבותיו של העניין, ובעיקר סיכוייו הנמוכים של ההליך הערעורי, מצדיק את דחיית הבקשה להארכת מועד.

בנסיבות העניין שלפני, אין די בטענה זו על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד.

אלא, שלא מצאנו בתמצית פרוטוקול הדיון או בתמליל הדיון המלא מיום 18.5.2023 בסיס לקיומו של סייג או תנאי מעין זה להסכמת המערערת לדחיית התביעה נגד מר זולדן.

ביום 26.11.2020 הגיש המערער בקשה לבית הדין האיזורי להארכת המועד להגשת ערעור על החלטת ועדת התעסוקה, בגדרה טען כי הגשת העירעור התעכבה "בעקבות השתהות ארוכה מצד לישכת הסיוע המשפטי והן מצד הסיוע המשפטי במשרד הבטחון לצורך טפול בבקשותיי לקבלת סיוע...". יצוין, כי בחודש אפריל 2021 אושר למערער קבלת סיוע משפטי לצורך הגשת העירעור, ובא כוחו הנוכחי התמנה כעורך דינו, אלא שעוד קודם לכן, ביום 30.3.2021, דחה בית הדין האיזורי את בקשת המערער להארכת המועד.

...

בנוסף, אין לומר כי החלטת בית הדין האזורי מושא בקשת הביטול שהגיש המערער, אכן ניתנה "במעמד צד אחד", באופן המאפשר את ביטולה, אך מחמת שהמערער לא הגיש תגובה לתשובת המשיבה לבקשה משום שזו, לטענתו, לא הומצאה לו. לטעמנו המילים "מעמד צד אחד" אינן הולמות מצב דברים זה. שכן, הגם שבית דין זה אימץ מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, את ההסדר שהיה בתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (אשר פקעו ביום 1.1.2021), לפיו זכאי בעל דין מגיש בקשה להגיב לתשובת המשיב לבקשה (ראו: בר"ע (ארצי) 29351-01-15 עלי אבו גריבאן - יצחק מנדל (14.4.2015)), ומשלא ניתנה לו הזדמנות לעשות כן הרי שנפגעה זכותו הדיונית, הרי שבענייננו, מהותית לכל אחד מן הצדדים כבר ניתנה הזדמנות לשטוח טענותיו במסגרת הבקשה או התגובה לה. כך, הנזק הדיוני המסוים שאירע למערער אין כדי להפוך את החלטת בית הדין האזורי לכזו שניתנה במעמד צד אחד.

על יסוד כל האמור לעיל, אין מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 4.8.2022, וביתר שאת על ההחלטה מיום 30.3.2021.

סוף דבר הערעור נדחה.