דחיית בקשה לביטול תשלום ראשוני בפתיחת תיק איחוד

בהחלטתה הראשונה, דחתה כב' הרשמת את בקשת המבקשת למתן צו לאיחוד תיקים וקביעת צו תשלומים בסך 200 ₪.

על הרקע תקוני החקיקה הנ"ל עמד לאחרונה כב' השופט (ס.נ.), טל חבקין, ברער"צ (שלום ת"א) 38953-12-21 דוד אריאל פינטו נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (27/03/2022), באומרו: "שאלת הפיתרון הראוי ליחידים חדלי פרעון שמתנהלים נגדם תיקי הוצאה לפועל רבים נדונה בפסיקה ובספרות. אחד הפתרונות שאומץ בחקיקה הוא סמכות ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו כמנגנון גבייה קולקטיבי, המגן על החייב, במסגרת מערכת ההוצאה לפועל. ברם העדר אפשרות לקבל הפטר במסגרת ההוצאה לפועל מחד גיסא, והעדר תמריץ מספיק לפנות להליך פשיטת רגל לנוכח החסמים שנלוו לו מאידך גיסא, הובילו לכך שחייבים רבים נותרו במסלול זה, בלא תועלת לנושים, ללא הגבלת זמן, וללא אופק שקום כלכלי. על כן הציעה הועדה לשפור ולייעול הליכי האכיפה והגבייה (ועדת מאור) לבטל מסלול זה, ולהפנות חייבים אלה להליך פשיטת רגל .... שאִפשר בהוראת שעה לקבל הפטר בהוצאה לפועל, הביא מזור חלקי בלבד לחייבים אלה. תיקון מס' 47 ביטל את האפשרות להכריז על חייב מוגבל באמצעים ... החל ממועד כניסתו לתוקף של חוק חידלות פרעון". ובהמשך: "תכלית מרכזית של החוק [חידלות פרעון] היא איפוא להקל על חייבים לנהל הליך חידלות פרעון שיוביל לשיקומם הכלכלי במסגרת תחומה בזמן, תוך הגברת הוודאות והפחתת חסמים... חוק חידלות פרעון, שתיקן את חוק ההוצאה לפועל, מבחין בין שני סוגי חייבים חדלי פרעון. הסוג הראשון הם חייבים שסכום חובותיהם המצטבר אינו עולה על 150,000 ₪ שהודיעו כי אינם יכולים לפרוע את חובותיהם בתקופות ובשיעורים ... הקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות להאריך תקופות אלו בתנאים...; הסוג השני הם חייבים שחובם המצטבר עולה על 150,000 ₪ והודיעו שאינם יכולים לפרוע את חובותיהם בתקופות ובשיעורים כאמור בסעיף7א1 – יימסר להם מידע על האפשרות להגיש בקשה לצוו פתיחת הליכים לממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי...". למעשה, החל מחודש ספטמבר 2019, לא ניתן להכריז על חייב שאין באפשרותו לפרוע את חובו בתקופות הקבועות, כחייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו מכוח חוק ההוצאה לפועל.

...

כל הטעמים הנ"ל מובילים למסקנה כי בנסיבות העניין, אין לאשר הקמת תיק איחוד "זמני". לפני סיום ראיתי לציין, כי בפסיקה קודמת של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עודד מאור), ניתנה אפשרות ל"מצב ביניים" של צו זמני מיוחד לאיחוד תיקים למשך פרק זמן מוגבל שבמהלכו ישקול החייב את המשך צעדיו, כאשר כנגד חייב מתנהלים מספר תיקי הוצל"פ, ואינו מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, כדי למנוע היחשפותו לנקיטת הליכים בכל התיקים כנגדו (ראו: רע"צ (ת"א) 15743-03-12 אבי פוני נ' בנק אוצר החייל בע"מ (12/03/2012)).

סוף דבר במקרה שלפנינו, החלטות כב' רשמת ההוצאה לפועל, הן החלטות נכונות, אשר מתיישבות עם סעיפי החוק הרלוונטיים, שכן אין בהן כל סטייה או חריגה מהוראות החוק או מפסיקתו של בית המשפט העליון.

לאור האמור, שוכנעתי כי אין להתערב בהחלטות של כב' הרשמת, ואני דוחה את בקשת הרשות לערעור.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 38431-05-22 אחים פתחי חברה לבניה בע"מ נ' מ.ר.ר.ג. יזמות בע"מ ת"א 24139-04-22 שם תיק ללא שמות חיסויים תיק חצוני: בפני כבוד השופט יואב פרידמן מבקשת העיקול מ.ר.ר.ג יזמות בע"מ המשיבה (מבקשת בבקשת ביטול העיקול) אחים פתחי חברה לבניה בע"מ החלטה

בבקשה לביטול העיקול שהגישה מררג ביום 1.8.2022, הודתה מררג שמצבה הכספי הינו בכי רע, אולם ייחסה זאת להתנהלות פתחי כלפיה באי תשלום בפרויקט לוד, היתנהלות בגינה חויבה פתחי בסכום של כ 6 מיליון בפסק הבורר, לטובת מררג.

כפי שציינתי, ב 30.10.2022, אישרה כב' השופטת סלע (בתיקים המאוחדים שבכותרת) את פסק הבורר אבני, שנגע לסכסוך בפרויקט לוד.

הבקשה האמורה היא מושא החלטה זו. בבקשה טוענת פתחי שהמשיבה הסתירה כי ניפתח נגדה תיק חידלות פרעון.

א. איני סבור כטענת מררג כי בית המשפט נעדר סמכות מעיקרא להזקק לבקשה לביטול עיקול המוטל לראשונה בתכוף לאחר פסק דין, לפי תקנה 132 לתקנות החדשות, שכן קם הוא מכיסאו, ומכאן ואילך עובר הרי הטיפול ללישכת ההוצאה לפועל.

לפיכך נדחית הבקשה לביטול עיקול או צימצומו, אך זאת תחת ההנחיה שאין לפעול בהוצאה לפועל או בכלל למימוש או חלוט הכספים שתפסו העיקולים, או תפיסת נכסים שתפסו העיקולים, והעיקול יוסיף להוותר ברשום בלבד, כל עוד לא הוכרעה הבקשה לעיקול עצמי זמני או ניתנה הנחיה אחרת על ידי ביהמ"ש. בשלב זה תיוותר איפוא ההנחיה בעינה שמדובר על עיקולים ברשום בלבד, בלא תפיסה או מימוש.

...

לפיכך נדחית הבקשה לביטול עיקול או צמצומו, אך זאת תחת ההנחיה שאין לפעול בהוצאה לפועל או בכלל למימוש או חלוט הכספים שתפסו העיקולים, או תפיסת נכסים שתפסו העיקולים, והעיקול יוסיף להיוותר ברישום בלבד, כל עוד לא הוכרעה הבקשה לעיקול עצמי זמני או ניתנה הנחיה אחרת על ידי ביהמ"ש. בשלב זה תיוותר אפוא ההנחיה בעינה שמדובר על עיקולים ברישום בלבד, בלא תפיסה או מימוש.

הבקשה האמורה היא מושא החלטה זו. בבקשה טוענת פתחי שהמשיבה הסתירה כי ניפתח נגדה תיק חידלות פרעון.

א. איני סבור כטענת מררג כי בית המשפט נעדר סמכות מעיקרא להזקק לבקשה לביטול עיקול המוטל לראשונה בתכוף לאחר פסק דין, לפי תקנה 132 לתקנות החדשות, שכן קם הוא מכיסאו, ומכאן ואילך עובר הרי הטיפול ללישכת ההוצאה לפועל.

כפי שציינתי בהחלטה מלפני כמה ימים שלא ניתן להתגולל על מררג על כך שראתה להגיש בזריזות בקשת העיקול שלה , מכוח תקנה 132, אך יום לאחר אישור פסק הבורר אבני (כאשר הדין הוא שמציב דרישה לסמיכות זמנים בהגשת בקשה כזו), כך לא ניתן להתגולל על פתחי על כך שלא פעלה להטלת עיקול עצמי בטרם נדחתה בקשתה לביטול פסק בורר, ואושר פסק הבורר; כאשר אותם כספים שנפסקו בפסק הבורר לטובת מררג הם שמבוקש לעקל בעיקול עצמי.

בישיבת 17.11.2022 (הדיון בתיקים המאוחדים המקבילים, בבקשת פתחי לביטול העיקול שהטילה מררג על החוב הפסוק בפסק הבורר אבני) הבהיר ב"כ מררג כי הבורר, בסע' 206-209 לפסק דינו, קבל את טענת פתחי שהאחרונה שלמה בפועל למררג, ביחס לפרויקט לוד, הן בשיקים למררג, והן בהמחאות זכות סך מיצטבר של 8,529,770 ₪.

א. אני מקבל הבקשה חלקית, וקובע כי יוטל עיקול עצמי לטובת פתחי על 3.5 מיליון ₪ מתוך הסכום שחויבה פתחי לשלם למררג בפסק הבורר אבני (פסק הדין שאושר בתיקים המאוחדים 24139-04-22 ו 38431-05-22).

...

כרגע - אין מנוס מאומדן.

א. אני מקבל הבקשה חלקית, וקובע כי יוטל עיקול עצמי לטובת פתחי על 3.5 מיליון ₪ מתוך הסכום שחויבה פתחי לשלם למררג בפסק הבורר אבני (פסק הדין שאושר בתיקים המאוחדים 24139-04-22 ו 38431-05-22).

הבקשה נדחית ביחס ליתרת הסכום המשוערך בו חויבה פתחי באותו פסק דין, היינו שלגבי אותה יתרה שלא עוקלה בעיקול עצמי אין מניעה מהמשך מימוש העיקולים שהטילה מררג מכוח תק' 132 לתקנות, בהוצאה לפועל, עד לגובה אותה יתרה.

במסגרת ההליכים בהוצאה לפועל, הגישה המבקשת ביום 31.1.2019 בקשה להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים, ובקשה לאיחוד ארבעה תיקים נוספים שניפתחו נגדה בהוצאה לפועל, ביניהם, תיק ההוצל"פ מושא הליך זה. כן עתרה למתן צו תשלומים.

דיון והכרעה ככלל, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון נוגע לסיבת העידר ההתייצבות, ובמסגרתו יש לבחון האם מדובר במי "שהתעלם מדעת" מן ההליך השפוטי, או במי שלא התייצב עקב "צירוף נסיבות אומלל", היסח הדעת, או רשלנות (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם בנבו, 2.2.2009)).

רשאי השופט לדחות את הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, על אף סכוייו של הנתבע להצליח בהגנתו (השוו: ע"א 625/68 מיפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כג(2) 721 (1969) וההפניה שם) דעתי היא, לנוכח היתנהלותה הלקויה של המבקשת מאז ניתן פסק הדין ובהליך לפני, בחוסר תום לב, בהעמדת גרסת כזב ביודעין ובמפגיע, כי מקרה זה נימנה על אותם מקרים חריגים, שבהם יש לתת משקל גבוה יותר, אף מכריע, להתנהלות המבקשת, שדי בה בנסיבות המתוארות, כדי לדחות את הבקשה לביטול, אף ללא צורך בבחינת סכויי ההגנה שלה בתביעה.

...

המסקנה בדבר העדר מהימנות גרסת המבקשת, חולשת על גרסתה גם בעניין סיכויי ההגנה וטענתה שלא הייתה מעורבת כלל בעסקת המכר שביסוד התביעה.

גרסה זו לא מצאתי משכנעת, גם לנוכח עדותה שלפיה הייתה באותה עת חתמת בסוכנות ביטוח, תפקיד המקשה להלום את המסקנה שלא הייתה מודעת לעסקה, שהתנהלה כאמור בחלקה דרך כתובת המייל שלה בעבודתה, וכי לא הבינה במתרחש כלל.

סוף דבר; הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדויות, והתנגדויות לבצוע שטרות, בארבעה תיקי ההוצל"פ שבכותרת, שהדיון בהם אוחד בהסכמת הצדדים ובהחלטת בית-המשפט מיום 23.8.23.

בית-המשפט מצא לדחות את הבקשה לביטול העיקולים, אלא אם המבקש יעמיד בטוחה מספקת להנחת דעתו של בית-המשפט שתבטיח תשלום מלוא החובות בתיק ההוצל"פ, או יופקד ערבון כספי לסכום החוב הכולל.

בהסכם הודה המבקש בקיומם של החובות נשוא תיקי ההוצל"פ. נטען, כי השיטריות נימסרו למשיבה עבור סחורה שספקה לעסקה של ניווין נפאר, ולאחר חילולם ניפתחו נגד החייבת חמישה תיקי הוצל"פ. לאחר שהוטלו עיקולים על חשבונות החייבת, נחתם בין החייבת, מר אלכס לבקוב והמבקש ובין המשיבה הסכם, לפיו התחייבו לשלם למשיבה סך 170,000 ₪ ב-17 תשלומים בגין החובות נשוא חמשת תיקי ההוצל"פ. הוסכם, כי לבקוב והמבקש יצורפו כחייבים נוספים בתיקי ההוצל"פ, וכי הם מוותרים על המצאת אזהרה, כאשר מועד חתימת ההסכם ייחשב כהמצאה מלאה של האזהרה לידיהם.

ביום 16.2.23, לאחר ששולם התשלום הראשון על פי ההסכם החוב, הגישה המשיבה בקשה לביטול הליכים, וכן ביצעה הקטנת החוב באחד התיקים.

...

נטען, כי המבקש צורף כחייב בתיקי ההוצל"פ מכח הסכם עליו חתם ביום 14.2.23, ולא מכוח היותו צד לשטרות, ולפיכך דינן של ההתנגדויות להידחות על הסף.

בהתאם לאמור, ובנסיבות, נוכחתי כי דין הבקשות להארכת מועד להגשת התנגדויות להתקבל.

אני מורה על עיכוב הליכים בתיקי ההוצל"פ עד להחלטה אחרת.