דחיית בקשה לביטול צו הריסה מנהלי ולבקשות אחרות

האחד, עפמ"ק 38932-09-21 – עירעורו של איאד בורקאן (להלן: המשיב) על החלטת בית המשפט מיום 16.8.2021, לפיה דחה בית המשפט את בקשת המשיב להורות על ביטולו של צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 15.7.2021.

נטען כי לפני נותן הצוו לא הוצג מלוא המידע התיכנוני הרלוואנטי – לפני נותן הצוו היה מידע לפיו המקרקעין האמורים נועדו לבית קברות, ולא הובא לידיעתו כי תכנית עמ/9, החלה על המקרקעין בהם הוקם המבנה, חולשת על שטח נרחב מאוד של ירושלים, ובמהלך השנים בוצעו בחלקים רבים משטח התכנית שינויים שהכשירו בנייה למגורים; עוד נטען כי בתצהיר שהונח לפני נותן הצוו, צוין שהמבנה נמצא בשטח תכנית עמ/2, שכלל איננה נוגעת לענייננו, חלף תכנית עמ/9; בנוסף נטען למדיניות מפלה ולא שויונית, כשלעניין זה הפנה המשיב למבנה אחר שבעניינו הומר צו הריסה מינהלי בכתב אישום.

...

לפיכך, אלמלא הוחזר הפיקדון למפקיד – היה הערעור מתקבל.

דיון והכרעה דין הערעור להידחות.

אשר על כן, הערעור נדחה.

בהודעת המשיבה מיום 16.8.21 הסכימה המשיבה כי יש לבטל את ההחלטה מיום 3.8.21, מן הטעם שניתנה בלא קבלת תגובת המשיב, אולם טענה כי לגופו של עניין יש מקום להעתר לבקשה למתן ארכה לבצוע צו ההריסה וכי יש לדחות את הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי.

הבקשה נתמכה, בין השאר, בתצהיר רע"ן מבצעים במרחב חוף של משטרת ישראל, אשר הסביר כי שיקולים מבצעיים וריבוי צוים אחרים אינם מאפשרים למישטרה לבצע את צו ההריסה בתוך התקופה הקבועה בדין לבצוע הצוו.

...

בהודעת המשיבה מיום 16.8.21 הסכימה המשיבה כי יש לבטל את ההחלטה מיום 3.8.21, מן הטעם שניתנה בלא קבלת תגובת המשיב, אולם טענה כי לגופו של עניין יש מקום להיעתר לבקשה למתן ארכה לביצוע צו ההריסה וכי יש לדחות את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי.

כדי שלא לאיין תוקפה של החלטה זו או להפכה לבלתי ישימה, אני מורה כי תקופת עיכוב ביצועו של צו ההריסה המנהלי תוארך עד יום 19.6.2023.

על כן אני מורה כי תוקף צו ההריסה המנהלי יוארך מיום 19.6.2023 למשך 60 ימים נוספים.

סיכומו של דבר הבקשה מתקבלת.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט קמא כי: "המערער כשל בהוכחת איזה מהתנאים הנדרשים בסעיף 229 לחוק לשם ביטול צו ההריסה המינהלי מושא דיוננו. לפיכך – הבקשה נדחית, להוציא לעניין קיר המעטפת, אשר כאמור לעיל לא הייתה מחלוקת כי היה קיים עוד קודם למועד הקבוע, וכי כל שנעשה בו לאחרונה היה חפוי ועיבוי, ולכן יש להותירו על כנו. בנוגע לכל שאר רכיבי הבנייה – הצוו יבוצע בהתאם להוראת סעיף 222(ב)(1) לחוק התיכנון והבנייה, אך לא לפני יום 16.10.2022" (סעיף 29 לפסק הדין).

עם זאת, מאחר שניתן לעשות הבחנה ברורה בין רכיבי הבנייה השונים, אשר כל אחד מהם נוגע ליחידת בנייה/הקמה אחרת; ונוכח חשיבות הצוו, בהיתחשב בכך שמדובר בבנייה החורגת מגבולות החלקה ומצויה בשטח המיועד לדרך, יש להסתפק בבטול חלק מהצו, כפי שנהג בית-משפט קמא.

...

דיון והכרעה לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את הערעור בחלקו.

החלטת בית-משפט קמא, באשר לחדר האשפה, העמוד והשער מקובלת עליי.

אשר על כן, הערעור מתקבל באופן חלקי, כך שצו ההריסה בכל הנוגע לקיר המזרחי, המסומן בתשריט 1-2-3, בטל, זאת בנוסף לקיר המעטפת, שסומן 11-12, שהצו לגביו בוטל על ידי בית-משפט קמא.

המבקש לא עמד בנטל ולא הציג מקרים עובדתיים זהים שבהם נקטה המשיבה מדיניות אחרת מזו שנקטה בעיניינו.

מהנימוקים שפירטתי לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול צו הריסה מינהלי וכן את הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה .

...

לעניין זה אפנה לעפ"א 54143-04-19 אבו אל היג'א נ' מדינת ישראל ולדברים שנקבעו בפסק דין זה: בהתאם לאמור, פרשנות תכליתית של הוראות סעיף 221 לחוק מובילה למסקנה כי עבודה מסתיימת, לצורך הוראות הסעיף, אם הושלמה במלואה ולא התווספה לה כל עבודות בנייה בששת החודשים שקדמו להוצאת הצו.

מהנימוקים שפירטתי לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול צו הריסה מנהלי וכן את הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה .

בנסיבות העניין אני סבורה כי יש להשית על המבקש הוצאות ומחייבת את המבקש בתשלום הוצאות בסך של 5,000 ₪ למשיבה וזאת בתוך 30 יום.

בימ"ש קמא קבע בהחלטתו מיום 14.01.24 כי בהתאם להוראות סעיף 222 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"), צו הריסה מינהלי יבוצע תוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר המפקח בפני נותן הצוו ובמידה והוגשה בקשה לביטול הצוו וביצועו עוכב והבקשה נדחתה על ידי ביהמ"ש, הצוו יבוצע תוך 60 ימים ממועד החלטת בית המשפט כאמור.

מסקנה אחרת לפיה ביצוע צו הריסה מינהלי לא מעוכב אוטומאטית עם הגשת ערעור על החלטה כאמור תביא לתוצאה כי צו הריסה זה אפשר כי יבוצע בטרם הסתיימו הליכי העירעור, דבר אשר פוגע בזכותו של המתנגד לבצוע הצוו למצות הליכי ערעור ולמיצוי יומו בבית המשפט.

...

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בעכו (כב' השופט וויליאם חאמד) מיום 14.01.24 בתיק בצה"מ 39066-09-22, במסגרתה נעתר בימ"ש קמא לבקשת המשיבה מיום 27.09.23 להארכת מועד ביצוע צו ההריסה.

המערער הגיש בקשה נוספת לעכב את ביצוע הצו על מנת לאפשר לו להגיש ערעור על ההחלטה הנ"ל. ביום 14.06.23 נעתר בימ"ש קמא לבקשה והורה כי הצו לא יבוצע אלא בחלוף 30 ימים מיום 14.06.23.

דיון ומסקנות: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החלטתו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור.

לא מצאתי כי מקרה זה מעורר שאלה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או עיוות דין כלשהו ולכן אין מקום להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.