דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית: דוגמה

(דחיית בקשה לאישור תביעה כייצוגית) לפניי בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") שהוגשה על ידי המבקשת נגד המשיבים (שייקראו להלן גם: "הבנקים").

המבקשת לא הראתה ולו לקוח אחד נוסף אשר ביצע פעולות דוגמאת אלה שביצעה המבקשת, ואשר נפגע לשיטתה כמוה.

...

סוגיית תום הלב מהאמור בפרקים הקודמים עולה כי דינה של בקשת האישור להידחות.

כך, בבחירת המבקשת והגורמים הנוספים שהוגדרו על ידי המשיבים כ"קבוצת סמוחה" להגיש את תביעותיהם בבתי המשפט השונים, גם כשהתביעות עוסקות בנושאים דומים עד מאד, התנהלות פסולה המונעת ריכוז של הנושאים הנ"ל בבית משפט אחד, ובד"כ אצל מותב אחד; בפתיחת חשבונות בבנקים במטרה "לבדוק" את פעילות הבנקים, והצטרפות למערכות ייעודיות על מנת לבצע בהן פעילות שאינה אופיינית למערכות אלה, ואף עסקאות מלאכותיות, כפי שעלה מעדות מנהל המבקשת, דבר שהביא אף לקביעה כי לא קיימת קבוצה לעניין תביעה ייצוגית בטענת סחר החוץ; באי אזכור בבקשת האישור את דבר ההצטרפות של המבקשת למערכות הייעודיות הנ"ל; כך גם לגבי ההתארגנות עם מר סמוחה המעורב כמעט בכל התביעות שהוגשו על ידי המבקשת נגד בנקים, במין סוג של "מיזם". סיכום נוכח כלל האמור לעיל אני דוחה את בקשת האישור וכן את תביעתה האישית של המבקשת.

המבקשת תשלם לכל אחד מהמשיבים את הוצאות ההליך בסכום כולל של 30,000 ₪ (סה"כ 90,000 ₪).

האם החלתו המיידית של תיקון מס' 12 מהוה שימוש לרעה בסמכות המכוננת? בשלב זה, ועל סמך הדוגמאות הקודמות שבהן נדונו תיקונים לחוקי יסוד, אני מבקשת להדרש למחלוקת הנוכחית: האם תיקון מס' 12 מהוה שימוש לרעה בסמכות המכוננת? ככל שהתשובה לכך היא חיובית – יש לבחון מהן התוצאות הנובעות מכך.

בעקבות התיקון בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

...

לצד זאת אבקש להעיר כי תחולה נדחית לרוב תסיר עננה פרסונלית שכזו, וממילא, ההכרעה בדבר קיומה של תכלית פרסונלית תלויה בנסיבות המקרה, ולא מן הנמנע כי הליך חקיקה אחר לא יגלה תכלית כאמור.

לגישתי, המסקנה המתבקשת מכך, היא שההתערבות השיפוטית שמציעים חבריי ביחס לתיקון אינה נובעת מ"זיהויה" של הנורמה, ואינה ניתנת להצדקה מכוח דוקטרינת השימוש לרעה.

הרבה למעלה מן הצורך, יצוין כי לגישתי, אף בחינה של התכלית הסובייקטיבית בלבד, אינה מבססת את המסקנה שלפיה רק עניינו של ראש הממשלה המכהן עמד לנגד עיניהם של חברי הכנסת.

סוף דבר: עמדתי היא, כי דין העתירות להידחות.

דיון והכרעה סעיף 9(ג) לחוק קובע כי גם כאשר הוגשה הודעת חדילה ובקשת האישור נדחתה רשאי בית המשפט "לפסוק גמול למבקש בהיתחשב בשיקולים כאמור בסעיף 22(ב)" ו"לקבוע שכר טירחה לבא-כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23". בהקשר זה הובהר כי שעה שבית המשפט בא לבחון את האפשרות לפסיקת גמול ושכר טירחה בהליכים בהם נדחתה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בעקבות הודעת חדילה, הרי שחלים שיקולים ייחודיים, השונים מאלה החלים בתובענות ייצוגיות אחרות (ראו לדוגמה עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל מנהל המכס ומס בולים, מיום 27.12.10, בפסקות 26-25 לפסק-הדין, להלן: הילכת אכדיה). במקרים כאלה "מדובר במצב ייחודי, המשפיע על אופן האיזון שבין השיקולים הכלליים, המנויים בסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לחוק" (עע"מ 6687/11 מדינת ישראל נ' אבוטבול, מיום 25.12.12, בפיסקה 29 לפסק-הדין, להלן: הילכת אבוטבול).

...

במכלול נסיבות אלה הגעתי למסקנה לפיה יש לפסוק למבקש גמול בסך 4,000 ₪ ולבא-כוחו יש לפסוק שכר טרחה בסך 11,000 ₪.

סוף דבר משהוגשה הודעת חדילה, שהתקבלה על דעת המבקש, אני מורה על דחיית הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך 4,000 ₪ ותשלם לבא-כוחו שכר טרחה בסך 11,000 ₪.

ביום 10.8.20 ניתן בהליך שבכותרת פסק דין (כב' השופט י' נועם), בו נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, נוכח הודעת החדילה של הערייה.

מספר דוגמאות בהן נוקב המבקש בטיעוניו מלמדות על סכומים משמעותיים שגבתה הערייה לאחר שנים מחייבים, וממחישות עניין זה. צודק המבקש בטענתו, כי אי הצגת נתונים קונקריטיים לעניין סכויי הגבייה, פועלת לחובת הערייה.

...

אוסיף עוד, כי יש יסוד לטענת העירייה, כי קיים פער משמעותי בין הסכום שנתבע לכתחילה, לבין הסעד שניתן בסופו של דבר.

בשים לב לכלל השיקולים האמורים, החלטתי לאשר גמול ייצוג למבקש בסך של 100,000 ₪, וזאת כמוסכם על הצדדים.

כמו כן, אני מאשר שכר טרחה לבאי כוח המבקש בסך של 1,011,000 ₪, גם זאת בהתאם להסכמת הצדדים.

עוד נמצא במחקר כי מקום שבו מדובר היה בהליכים ייצוגיים שהסתיימו בהחלטה שיפוטית מנומקת שדחתה בקשה לאישור תובענה כייצוגית (בשונה מהסתלקות) סכום ההוצאות הממוצע היה כ-68,000 ש"ח והחציון היה כ-25,000 ש"ח. ניתן אכן לשער כי במקרים רבים הסכומים שנפסקים כאשר ההליך הייצוגי מסתיים בהחלטה מנומקת ולגוף העניין אינם משקפים את שכר הטירחה הריאלי בו נשא הנתבע, אך נתוני המחקר מגלים כי סכום ההוצאות שנפסק לזכות נתבעים כאשר ההליך התברר עד תומו אינו זניח.

זאת משום שהדין הפוזיטיבי אינו מכיר בפסיקת פיצויים לדוגמה או פיצויים עונשיים מיוחדים לדיני התובענות ייצוגיות ואף מונע פסיקת פיצויים ממין זה בתובענות ייצוגיות בעילות שבהן הדין האזרחי מאפשר זאת (למעט חריגים בודדים), כפי שנקבע בסעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות.

...

אשר לחיובו של המשיב בגמול ובשכר הטרחה כחלק מהוצאות המשפט בתיק, אני סבור שיש לחייב את המשיב לשאת במלוא הגמול ושכר הטרחה נוסף על נשיאתו במלוא הפיצוי לחברי הקבוצה.

בנסיבות אלה, ובהיעדר שיקולים להפחתה, יש מקום לחייב את המשיב לשפות את חברי הקבוצה במלוא הגמול ושכר הטרחה, וכך אני מורה.

בנוסף ישלם המשיב את הגמול ושכר הטרחה שנפסקו לעיל למבקשים ולבאי כוחם וכן ישפה את המבקשים בגין החלק הראשון של האגרה.