דחיית בקשה בנושא ניצול עובד זר

המבקש – התובע הגיש תביעה קטנה בסך 16,800 ₪ נגד המשיבה – חברה העוסקת במתן שירותי סיעוד, והיתה בתקופה הרלוואנטית המעסיקה של עובדת זרה שטיפלה במבקש – התובע.

המשיבה בכתב הגנתה טענה, כי היא לא העבירה לידי התובע תשלומים בהתאם למסמך הנחזה להיות כתב המחאת זכויות כיוון שאין לו כל תוקף משפטי לגביה ונראה כי נערך במירמה ותוך ניצול העובדת .

נטען, כי בדיון דחה בית משפט, ללא נימוק את בקשת המבקש להיות מיוצג על ידי אביו ובקש מאביו לצאת מהאולם כיוון שהוא עד וכך נהוג לגבי עדים בישיבת הוכחות.

זאת ועוד, גם נושא ייצוג בעל דין בין אם על ידי עורך דין ובין אם על ידי אדם אחר, מסור לשיקול דעת הערכאה הדיונית לפי סעיף 63 לחוק בתי המשפט ואין כלל חובה לאפשר ייצוג.

...

ג) בית משפט קמא טעה כאשר לא נעתר לבקשת המבקש להגיש סיכומים בכתב, בטרם יפסוק על פי החומר שבתיק כב' בית המשפט.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח, פסקה 4 לפסק דינו של כב' הש' צ' זילברטל (20.5.15)).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לפניי ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים מיום 1.9.2021 (ערר (ת"א) 2530-20, כב' הדיינת באפי תם), שדחה ערר כנגד החלטת המשיבה, רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים (להלן: הרשות), לדחות את בקשת המערערים למתן מעמד למערער מתוקף נוהל בני זוג נשואים.

המערער, לין חוג'ין (להלן: המערער) אזרח סין, יליד 1984, ניכנס לראשונה לישראל ביום 5.9.07 באשרת ב/1 כעובד זר בענף הבניין.

ברם, למדינה אינטרס לגיטימי במניעת ניצול לרעה של היתאזרחות ולפיכך אין בהקלה שבסעיף 7 לחוק האזרחות כדי להקנות זכאות גורפת לאזרחות מכוח נישואין, ולרשות מסור שיקול דעת רחב בעיניין זה (עניין פלוני, שם; בג"ץ 5091/07 ליודמילה בדולב נ' מדינת ישראל, פסקה 10 לפסק דינה של כב' השופטת איילה פרוקצ'יה (נבו 11.5.2010, (להלן: עניין בדולב)).

ככל שיימצא כי אכן מתקיימים התנאים הללו, ההליך יגיע לסיומו בתום ארבע וחצי שנים, במתן אזרחות לבן הזוג הזר, בהתאם לבקשה מתאימה שתוגש (עניין בדולב, שם).

הגרסאות בנוגע לקשר של ילדי המערערת עם אביהם הביולוגי נושא נוסף לגביו לא עלתה גרסה אחידה הוא עניין הקשר בין ילדיה של המערערת לאביהם הביולוגי.

...

אמינות המערערים ועשיית דין עצמי בחינת מכלול הראיות, דוחות הביקורת, לצד הראיונות, וגרסאותיהן המשתנות של המערערים מעלים כי מסקנת הרשות, ובעקבותיה בית הדין כי אין מדובר בקשר זוגי כן, היא מסקנה המבוססת בראיות שעמדו לפני הרשות.

לאור כל האמור לעיל, בדין קבע בית הדין לעררים כי אין להתערב בהחלטת הרשות כי אין מדובר בקשר זוגי כן ואמיתי, ודחה את הערר.

  סוף דבר לאור כל האמור הערעור נדחה.

] זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים י' וילנר, א' שטיין ור' רונן) בבג"ץ 831/22 מיום 20.7.2022 (להלן: פסק הדין), לפיו נדחתה עתירת המבקשות נגד תנאי העסקתם של עובדי בנייה זרים על ידי חברות בנייה זרות מכוח החלטת ממשלה מס' 1321 (להלן: החלטת הממשלה).

לחלופין התבקש בית המשפט לחייב את המשיבים 8-1 (להלן: משיבי המדינה) לקבוע כי חברות הבנייה הזרות תוכלנה להעסיק עובדים זרים רק במסגרת הסכמים בילטרליים בדבר גיוס עובדים לענף הבניין, אשר ייחתמו בין מדינת ישראל ובין מדינות מוצאם של העובדים; להגן על זכויותיהם של עובדים זרים בדומה לאלו של עובדים ישראליים, לרבות בכל הנוגע לניידות תעסוקתית בשטח המדינה; ולהקים צוות מיוחד שיפקח על פעילות החברות הזרות בכל הנוגע להבטחת זכויות העובדים.

בית המשפט עמד על כך שמשיבי הממשלה אינם חולקים על הצורך להגן על העובדים הזרים מפני ניצול ופגיעה והדגיש כי לולא מחויבות זו לפעול למען הגנה על עובדים זרים מפני ניצול קשה ופגיעה בזכויותיהם, "לא היינו מהססים להוציא מלפנינו צו-על-תנאי אשר מחייב את משיבי המדינה לבוא וליתן טעם כיצד ייתכן שזכויות העובדים נרמסות – חלקן בהסתר וחלקן בריש גלי – והרשויות אשר אמורות להגן על זכויות אלו אינן פועלות להגנתן" (פסקה 4 לחוות דעתו של השופט שטיין).

בית המשפט הפנה להחלטות קודמות שיצאו מלפני בית משפט זה בעיניין החלטת הממשלה שאותה ביקשו המבקשות לבטל בעתירה נושא דיוננו (ראו עניין הסתדרות העובדים הלאומית הנזכרת בפיסקה 7 לחוות דעתו של השופט שטיין והאסמכתאות הנוספות הנזכרות בחוות דעתה של השופטת רונן), ועמד בהרחבה על האמצעים השונים שמשיבי הממשלה הצהירו שהם מיישמים לצורך מיגור הפגיעה בזכויות העובדים הזרים בענף הבנייה ובכלל.

...

בשולי חוות דעתו, ציין השופט שטיין כי ממילא אין בידיו להיעתר לשני הסעדים שהתבקשו אשר נוגעים לביטול החלטת הממשלה ולהטלת חובה על הממשלה לחתום על הסכמים בילטרליים עם מדינות אחרות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפסק הדין, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

כן נטען כי המדינה מסרבת להדרש לפניותיהם של המבקשים בנושא, אלא אם הן תעשינה במסגרת בקשה להחזר מס לפי סעיף 160(א) לפקודה.

כמו כן קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין – בהן אף עובד זר לא התייצב מאחורי הבקשה – אין זה ברור לידי מי יגיע החזר הכספים, ולכן מתעורר ספק באשר לתועלת שתיצמח מהתובענה לחברי הקבוצה.

רק אחרי שאדם פעל על-פי מנגנונים אלו, ואחרי שהמדינה דחתה את בקשת ההחזר שלו ללא הצדקה, ניתן לראות במדינה כמי שמחזיקה בכספו של אותו אדם שלא כדין.

...

סוף דבר מכל הטעמים האמורים עולה כי בקשת האישור שבה עסקינן אינה עומדת בתנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות לצורך אישורה של תובענה כייצוגית: בקשת האישור הוגשה על ידי מי שאין בידו עילת תביעה אישית באותו עניין (ראו: סעיף 4(א)(1) לחוק); היא לא באה בגדר העילות שבמסגרתן ניתן להגיש תובענה ייצוגית (ראו: סעיף 3 לחוק); מה גם שתובענה ייצוגית ממילא אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת שלפנינו (ראו: סעיף 8(א)(2) לחוק).

הנשיאה א' חיות: כחברי השופט א' שטיין אף אני סבורה כי משהמערער לא הגיש דו"ח לפי סעיף 160(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], לא קמה בידו עילת תביעה אישית להשבת מס, אשר לטענתו שולם ביתר בדרך של ניכוי שביצע מעסיקו משכרו.

מטעם זה מקובלת עלי מסקנתו של חברי השופט א' שטיין, כי דין הערעור להידחות.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט ר' וינוגרד) בעת"מ 5169-10-22 מיום 7.3.2023, בו נדחתה עתירה מנהלית שהגיש העותר נגד החלטת הממונה על זכויות עובדים זרים (להלן: הממונה) מיום 21.8.2022.

משכך, נקבע כי ההיתרים שניתנו למבקש להעסקת עובדים זרים לא יחודשו למשך תקופה של שנתיים (עד ליום 31.12.2024); וכי לאחר תקופה זו, הוא לא יהיה רשאי להעסיק עובדים זרים חדשים בארץ (אשר ניתנים לניצול ביתר קלות בשל כך), למשך 12 חודשים ממועד קבלת ההיתר החדש.

מן העבר השני, יש להיתחשב בכך ששני האירועים נושא החלטת הממונה היתרחשו לפני שנים רבות, שעובדים זרים רבים שבים ומצהירים שהמבקש מתייחס אליהם בכבוד ובדרך ראויה, ושמאז היתרחשות האירועים לא הייתה כל תלונה על יחס לא ראוי מצידו של המבקש לעובדים זרים.

...

על כן, משהגיע הממונה למסקנה כי המעשים שביצע המבקש מעידים על התנהלות פוגענית ואכזרית כלפי עובדים זרים, הרי שהוא היה רשאי, ואולי אף מחויב, להגיע למסקנה כי אין לחדש את ההיתר שניתן לו. עוד ציין בית המשפט כי טענות העותר לעניין הפגיעה המשמעותית בפרנסתו ובפרנסת בני משפחתו נשקלו על ידי הממונה, ואולם הוא סבר שלנוכח התכליות העומדות בבסיס חוק עובדים זרים, אין להעדיף את ההתחשבות הכלכלית במבקש ובבני משפחתו על פני הפגיעה בעובדים הזרים שיועסקו על ידיו.

לנוכח האמור, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי לא עלה בידי המבקש לשכנע כי נפל פגם בהחלטת הממונה באופן המצדיק התערבות בה. עם זאת, כדי לאפשר למבקש זמן להתארגנות, נקבע כי החלטת הממונה תיכנס לתוקף ביום 6.6.2023.

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים מזה ומזה, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת המבקש.

הבקשה נדחית אפוא.