דחייה של בקשה לפסילת שופט

בית משפט לעינייני מישפחה בפתח תקווה תמ"ש 32877-11-21 פלונית ואח' נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים - תל אביב תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אפרת ונקרט מבקשות 1.פלונית 2.פלמונית משיב משרד הרווחה והשירותים החברתיים פסק דין

בפני בקשת המבקשות כי יינתן צו הורות פסיקתי ביחס לקטין א. יליד 17.10.14 הקובע כי א., אשר נולד למבקשת 1, הנו בנה של המבקשת 2 מאז לידתו וזאת ללא עריכת תסקיר עו"ס. לטענת המבקשות הן מנהלות מערכת יחסים זוגית החל משנת 2009 ובמסגרת יחסיהן החליטו במשותף להקים מישפחה ולהביא ילד משותף לעולם, ופעלו יחד באופן שהמבקשת 1 הרתה מתרומת זרע אנונימי, הריון שבסופו נולד, במזל טוב א. המבקשות צרפו לבקשתן ראיות למכביר המעידות על היותן בנות זוג מזה למעלה מעשור, ועל תהליך הורייתו של א., כמו גם תצהירים וראיות שונות אחרות מטעמן ושל צדדי ג' המעידים על כך שהמבקשות מהוות אמהות במשותף לא. מאז הוולדו, לוקחות חלק שווה ופעיל בגידולו ואף נתפסות על ידי סביבתן כאימהותיו של א. לכל דבר ועניין.

בנסיבות העניין, וחרף שמצאתי לדחות את הבקשה לקיומו של דיון, לא מצאתי להטיל הוצאות.

...

המבקשות הגישו תגובתן לבקשת ב"כ היועמ"ש לקיום דיון, ובקשו כי בית המשפט ייתן את הצו המבוקש ללא קיומו של דיון וככל שימצא בית המשפט לקיים דיון כמבוקש על ידי ב"כ היועמ"ש, ייפסקו הוצאות לטובת המבקשות וזאת לנוכח הימשכות ההליך והצורך בהגשת תגובות ותצהירים, כאשר בכל אלו אין למעשה כל צורך מהותי, אלא משום הערמת קשיים, שאינם נדרשים, על המבקשות.

משמסכים ב"כ היועמ"ש מהותית כי יש להיעתר לבקשה לגופה, זאת לאחר שעיין בכל שהומצא לו, מה טעם מוצא הוא בקיומו של דיון, אשר לנוכח הסכמות הצדדים, תוצאתו לכאורה ידועה מראש, ולא יהיה בו אלא כדי להעמיס על יומנו העמוס לעייפה של בית המשפט, וכפי שכותב ב"כ היועמ"ש עצמו, אף על ב"כ היועמ"ש, וממילא יהיה בכך אף להעמיס על המבקשות.

על כל אלו אוסיף, כי לאחר שעיינתי במצוי בפני סבורה אני כי טובתו של הקטין היא שצו ההורות הפסיקתי יינתן כמבוקש ובהקדם, ללא שיוערמו קשיים והוצאות נוספות על אימהותיו, אשר מוטב שישקיעו את זמנן, מרצן ומשאביהן ברווחתו של הקטין וברווחתה של המשפחה בה הוא גדל, תחת השקעה בהליכים משפטיים ובדיונים משפטיים אשר בנסיבות העניין שלפני אינם נדרשים, ואין בהם כדי להוסיף למבקשות ולקטין דבר זולת מתח נפשי והוצאות כלכליות.

סוף דבר, הנני נעתרת לבקשה למתן צו הורות פסיקתי כלפי הקטין וביחס למבקשת 2, כמבוקש.

מדוע אז לא הוגשה הבקשה להעביר את ההליך לדיון בפני המחלקה הכלכלית?? מה השתנה פרט לזהות המותב? בבקשה לפסלות שופט כותב ב"כ הנתבעים: "בקשה זו מוגשת מיד ובסמוך לאחר נודע לנתבעים לראשונה ביום 16/6/2022, כי ההליך שבכותרת נותב לדיון בפני מותב זה (לאחר שהיה קבוע לדיון בפני מותב אחר כב' הש' טל לוי-מיכאלי)". לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות ההדדיות אני מחליט לדחות את הבקשה להעברת הדיון למחלקה הכלכלית.

...

סוף דבר אני דוחה את הבקשה לפסילת שופט.

אני דוחה את הבקשה להעביר את הדיון למחלקה הכלכלית של בית המשפט.

אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את הוצאותיה לרבות שכ"ט בסך כולל של 10,000 ₪.

ביום 8.6.2023 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של בית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב-יפו (השופט י' אליהו) בה נדחתה בקשת המערער לפסלות שופט.

על כן, בצדק קבעה הרשמת כי בקשתו של המערער להארכת מועד הוגשה כחודש וחצי לאחר שחלף המועד להגשת העירעור.

...

דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה.

הנתבע מיפרט בתצהירו כי טענת הפסלות מוצאת אחיזה בחמישה הליכים אשר נדונו בפני מותב זה בעיניינו ובין היתר עתירה מנהלית בעיניין ארנונה עת"מ 15141-08-15 במסגרתה נדחתה בקשתו לפסילת שופט, ערעור מינהלי בחירות עת"מ 27980-10-18 שהגיש הנתבע לפסילת המועמד מר בלומנפלד מלכהן כחבר וועד בו נדרשה פסלות המותב לאור הכרותו עם מר בלומנפלד, תביעת בוררות בת"א 50110-03-17 שיזם מר בלומנפלד, וכמו כן הנתבע מצהיר כי הגיש תלונה לועדה לבחירת שופטים לדחיית מועמדותו של המותב מלכהן כשופט מחוזי.

...

לאחר שבחנתי ושקלתי את טענות הצדדים תוך יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה לחשש ממשי למשוא פנים, איני סבור שיש מקום לקבל את הבקשה לפסילתי מלשבת בדין ודין הבקשה להידחות.

במסגרת החלטתי בהליך אחר (ת"א 50110-03-17) הודעתי לצדדים ובאי כוחם על היכרותי עם מר יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון ומר חיים בלומנפלד, המשמש כחבר הנהלת הוועד המקומי שערי תקווה.

לאור כל המפורט לעיל אני דוחה את הבקשה.

שוב מתבקש בסעיף 19 לבקשה: "אנא כבוד השופטת חנה פלינר-אפשרי לנו לשלם את האגרה, בתוך זמן קצר מרגע זה – כדי להחזיר את התביעה הגורלית ממחיקתה". עם זאת אציין כי בהודעה שקדמה להגשת הבקשה וכן בתגובת התובעת לבקשת הנתבע נאמר בין היתר כי בעקבות חוות דעת שמאית שהתקבלה רק ביום 21.6.2021 "כוונתינו הייתה לנסות לשלם אגרה בגין חמישה ורבע מיליון ₪ ערך המשק שהופסד, ולא בגין שישה וחצי מיליון שזה היה גובה ערך המשק כפי שבזמן הגשת התביעה לקחנו בחשבון". הבקשות ההדדיות הועברו לתגובות הצדדים; בין היתר התייחסו הצדדים ארוכות לשאלה האם התביעה כבר נמחקה אם לאו ומהי המשמעות של בקשת התובעת "להחזיר את התיק ממחיקה". איני רואה חשיבות רבה לטרמינולוגיה – לא יכולה להיות מחלוקת כי עד למועד זה, כשבוע לפני מועד ההוכחות, לא שולמה המחצית השנייה של האגרה; לא יכולה להיות מחלוקת כי טרם ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה או הוראה אחרת בעיניין זה, ולפיכך, אין לי אלא להדרש לשאלה – האם יש מקום להורות על מחיקת התביעה? על כך יש להשיב בהן רבתי, אסקור בקצרה את קורות תיק זה ואת הכרעתי.

כן יש לציין שביום 7.1.2021, בסמוך למתן ההחלטה (ולמועד בו היה ב"כ התובעת חולה) הוגש ערעור על החלטה נוספת שניתנה באותו היום ממש (27.12.2020) שעניינה דחיית הבקשה לפסילת שופט, וכי העירעור החזיק 35 עמודים (ר' החלטה מיום 7.1.2021 בע"א 106/21).

...

בהחלטה מיום 27.12.2020 נקבע כי: "בשעה האחרונה קיבל בימ"ש הודעה כי עליו להכנס לבידוד. משכך, לא ניתן לקיים את דיוני ההוכחות שנקבעו. אציין, כי בנסיבות אלו, והגם שניתן היה לשקול את מחיקת התביעה בשל אי תשלום אגרה במועד – לא מצאתי מקום לעשות כן. משכך מועדי ההוכחות ידחו ויתקיימו ביום 12.7.21 וביום 13.7.21, משעה 9:00 עד 14:00. יש להודיע לעדים כולם ולמקליט. יש לשלם את האגרה עד ליום 20.6.21. יש לקבוע תזכורת פנימית ליום 21.6.21 לצורך מעקב אחר תשלום האגרה. לא תשולם האגרה במועד - תמחק התביעה, תוך התייחסות לשאלת ההוצאות בהליך כולו." באותו היום אף ניתנה החלטתי הדוחה את הבקשה לפסילתי.

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשות והתשובות להן, לאור החלטות קודמות ולאחר שבחנתי את התנהלות התובעת לאורך ההליך כולו, מראשיתו ועד לרגע זה, קובעת אני כי יש למחוק את התביעה וזאת בשל אי ציות להחלטות בית משפט; אי תשלום אגרת המחצית השנייה במועדה למרות אורכות והזדמנויות שניתנו לתובעת לעשות כן. לא זו אף זו – גם לאחר הגשת הבקשות המונחות שבפניי, ולמרות שלא הייתה החלטה פוזיטיבית בדבר מחיקת התובענה, לא פעלה התובעת לתשלום המחצית השנייה.

בנוסף ולחלופין, וגם אם הייתה מבקשת התובעת לשלם את האגרה במלואה ולאלתר (ודוק, היא לא עשתה כן, ואיש לא מנע ממנה את ביצוע התשלום בפועל, שכן התיק עדיין פתוח), סבורה אני כי אין לאפשר אורכה נוספת לביצוע התשלום ויש להורות על מחיקת התובענה.

לאור כל האמור לעיל, מורה על מחיקת התביעה.