וכך נקבע בפסיקה: "טענה אשר לא נטענה בכתב טענותיו של בעל דין מהוה שינוי חזית ובית המשפט לא יתירה אלא בהתקיים נסיבות מסוימות, בהן קיומה של הסכמה מפורשת או מכללא של בעל הדין שכנגד להעלאת הטענה. ויודגש, ככלל סוגיית שינוי החזית אין עניינה אך בטענות עובדתיות אלא אף בטענות משפטיות המהוות משום שינוי חזית. עם זאת, מקום בו הטענה המשפטית מצויה בגדר מסגרת עילת התביעה ונובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים אשר הונחו לפתחו של בית המשפט ובעל הדין שכנגד, אין למנוע העלאתה. בייחוד כך, מקום בו ניתנה לצדדים ההזדמנות להיתמודד עם הטענה" (ראו: רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ ([פורסם בנבו], 25.10.2007); רע"א 1531/08 אבי חברה לעבודות עפר כבישים בניה ופיתוח (1982) בע"מ נ' חברת ביטום בע"מ ואח' (מיום 24.7.2008)).
בנוסף, לטעמנו, יש לדחות את טענת הנתבעת, לפיה, יש לדחות את התביעה על הסף מחמת שהוי ו/או השתק ו/או המנעות, מאחר ובמשך כל שנות עבודתו אצלה לא טען התובע טענות כלשהן הנוגעות להפקדות שבוצעו בגין תשלום העמלות.
...
בהיעדר חישוב נגדי מטעם הנתבעת, אנו מקבלים את החישובים שהציג התובע וקובעים כי התובע זכאי להשלמת הפרשות פנסיונית, תגמולי מעסיק, בסך של 46,180 ₪, כפי שנתבע על ידו במסגרת כתב התביעה.
סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיה את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום עבודתו של התובע ועד למועד התשלום בפועל:
סך של 43,466 ₪ בגין הפרשי פיצויים וסך של 46,180 ₪ בגין הפרשי גמל.
כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום הכולל מע"מ, בסך של 7,500 ₪, וזאת בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.
