מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחייה על הסף של עילת תביעה מסוימת

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניינו הנתבעת טענה  בכתב ההגנה שיש לדחות על הסף את עילות התביעה המתייחסות לתקופה הקודמת לתאריך 20.5.2011 מחמת היתיישנות  (סעיף 7 לכתב ההגנה).
עוד לטענתו, טענת הנתבעת לפיה עבודתו לא הייתה רצופה אינה יכולה לעמוד מן הטעמים הבאים: הוא העמיד עצמו לרשות הנתבעת במהלך כל יום העבודה, והנתבעת לא הודיעה לו כי זמן מסוים אינו זמן עבודה; הנתבעת רשמה בעצמה בדוחות הנוכחות את כלל השעות, החל מתחילת היום ועד סופו, כשעות עבודה ואף שילמה לו עבורן; מיומני העבודה שצרף התובע עלה שהוא נשלח לבצע סידורים מטעם הנתבעת בין הנסיעות, ואלו נרשמו באופן מפורט ביומנים, אשר הרישום בהם תואם את השעות שרשמה הנתבעת בדוחות וכן את רשומי השעות של התובע; התובע העמיד תביעתו לעניין רכיב זה על דרך האומדנה על סך 100,000 ₪ בעוד שבמסגרת סיכומיו דרש סכום העולה על הסכום הנתבע, בהתאם לחישובים שצורפו.
...
יצוין כי כאמור, מהשוואה מדגמית בין סידורי העבודה שצורפו על ידי הנתבעת לתלושי השכר, לא מצאנו התאמה מלאה בין סידורי העבודה לרישום העולה מתלושי השכר, כך שלא ניתן להסיק כי התשלומים ששולמו בפועל אכן משקפים במדויק את שעות העבודה בפועל בתקופה זו לרבות עבודה בימי מנוחה.
סוף דבר בתוך 30 יום תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל: עבור גמול בגין עבודה בשעות נוספות - סך של 34,118 ₪.
בנוסף על האמור, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בשיעור 6,000 ₪.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 15.08.21 הגישו הנתבעים בקשה שכותרתה "הגשת ראיות מטעם הנתבעים בקשה לדחיית התביעה על הסף ובקשה לייצוג חלקי" במסגרתה העלו לראשונה טענה לפיה התובעים מנועים מלהגיש תביעה זו שכן הגישו בדיוק את אותה התביעה במסגרת ת"ק 56652-06-20 (להלן: "ההליך השני").
הם מפנים בעיניין זה לע' 3, ש' 8-9 לפרוטוקול שם טען הנתבע 3 כי "היה בינינו בעבר כמה פעמים שהתעסקנו בעסקים, זאת אומרת היו כמה מקרים שהוא נתן לי 30,000 ו- 40,000 ₪ כדי לעזור לי בנזילות בבנקים. כנגד נתתי לו שיק היו מקרים שלצורך העניין הסתדרנו בינינו ביטלנו את השיק ועשיתי לו העברה בנקאית". הכלל לפיו על תובע לתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת תביעה אחת, מעוגן בסעיפים 44-45 לתקנות הישנות: "44. (א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.
...
לאחר שעיינתי בכל החומר המונח לפניי בשני ההליכים, מצאתי לנכון ליתן החלטה זו אשר מתייחסת הן לשאלת המשך בירור ההליך השני והבקשה לסילוקו על הסף והן להליך כאן.
אני סבורה כי יש לבחון את מכלול מערכת היחסים בין הצדדים, מכוחה הועברו בינהם כספים ומכוחה ניתנו הלוואות על ידי התובעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

מכל מקום, נטען כי סילוק על הסף הוא הליך חריג וקיצוני שיש לנקוט במשורה ולכן יש לדחות את הבקשה שהוגשה שלא בתום לב. בהחלטת ביניים מיום 12.5.21 הורה בית המשפט כדלקמן: "בטרם תנתן החלטה בבקשה, ובלי לטעת ציפיות אצל מי מהצדדים, תבהיר התובעת עד ליום 20.5.21 מדוע לא תבקש לתקן את התביעה התלויה ועומדת, כדי שכל המחלוקות בגין אותה עילה ידונו במאוחד, באופן יעיל וראוי, מבלי להטריח שתי ערכאות שונות וכדי למנוע הכרעות סותרות. במאמר מוסגר - לפי הפסיקה פיצול סעדים אפשרי רק לגבי סעדים מסוגים שונים, כאשר לא ניתן לפצל סעדים אם מדובר בשני סעדים כספיים הנובעים מאותה עילה...". התובעת המשיבה בתגובה, ציינה כי "משקולי יעילות דיונית" יש להותיר את התביעה על כנה כתביעה עצמאית, שכן ההליך בבית המשפט המחוזי כבר קבוע לדיון ויזדקק אישורו של בית המשפט המחוזי לתיקון התביעה.
בית המשפט העליון עמד לא אחת על חשיבות הכלל לפיו על תובע לתבוע את כל הנזקים שנגרמו לו בגין עילת תביעה מסוימת במסגרת תביעה אחת, ואם לא עשה כן, מנוע הוא מלשוב ולתבוע את אשר החסיר.
באופן קונקריטי, נפסק כי כאשר מדובר בהפרת חוזה, מדובר בעילת תביעה אחת, ולכן בדרך כלל אין מקום לפיצול בין העילה של אכיפה או ביטול לבין העילה של הנזק.
...
האינטרס הציבורי מחייב ריכוז כל ההליכים הנובעים מאותה עילה, ולכן אין לאפשר ניסיון לפצל סעד כספי בגין אותה עילת תביעה לכמה תביעות (רע"א 211/91 אריה גולדין נ' כלל אינוסטמנט האוס בע"מ, פ"ד מה (3) 441 (1991) ; רע"א 7437/13 שאוזכר לעיל, שם, פסקה ח' לפסה"ד ; רע"א (ירושלים) 57527-11-10 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' ש"א (30.12.2010) ; ע"א (מח' חיפה) 4116-12-15 עדלי נאטור נ' ס.ע. דליה בטון 2010 בע"מ, (18/05/2016) ; בר"ע (חי') 2181/07 שב"ח נ' לודן חב' להנדסה בע"מ (23.12.2007) ועוד).
נוכח כל האמור לעיל – אני מורה על סילוק התביעה על הסף.
התובעת המשיבה תשלם הוצאות הנתבעות המבקשות בסך 10,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהחלטה מיום 16.9.2018 נדחתה על הסף עילת התביעה הראשונה של המבקשת (איחור בדווח), ונמחקה בקשת האישור בעילה זו. העילה השניה, בדבר אי סימון כלל ההוצל"פ בעת הדיווח, נותרה על כנה ביחס לדווח השני בלבד ("החלטת הסילוק").
מכל מקום, טענת אי הסימון היא רק אחת מיסודותיה של העילה השניה.
בהיבט העובדתי קיימות נקודות השקה בין הסוגיות שעומדות לבירור בתובענה הייצוגית לבין אלה שמצריכות בירור במסגרת ההודעה לצד שלישי, וקיימת חפיפה מסוימת בסוגיות העומדות לבירור בהיבט המשפטי (סיגורה- בר ניר, בפיסקה 40; ראו גם: ת"א (מחוזי ת"א) 19529-06-14 מלונות פתאל בע"מ נ' Booking.com B.V פסקה 53 (10.4.2022)).
...
אני סבורה כי אף אם הבנק מסוגל לבצע את התיקון, הדבר אינו מייתר את השאלה השנויה במחלוקת, בדבר האחריות לכשל הנטען ולתיקונו.
לאור כל האמור, אני נעתרת לבקשה לצירוף הרשות כצד שלישי בהליך שבכותרת.
לפיכך, אינני נעתרת לבקשה, וכתנאי לאמור לעיל בדבר משלוח ההודעה לצד שלישי, על הבנק לשאת בתשלום האגרה החלה על ההודעה, תוך 7 ימים מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכך נקבע בפסיקה: "טענה אשר לא נטענה בכתב טענותיו של בעל דין מהוה שינוי חזית ובית המשפט לא יתירה אלא בהתקיים נסיבות מסוימות, בהן קיומה של הסכמה מפורשת או מכללא של בעל הדין שכנגד להעלאת הטענה. ויודגש, ככלל סוגיית שינוי החזית אין עניינה אך בטענות עובדתיות אלא אף בטענות משפטיות המהוות משום שינוי חזית. עם זאת, מקום בו הטענה המשפטית מצויה בגדר מסגרת עילת התביעה ונובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים אשר הונחו לפתחו של בית המשפט ובעל הדין שכנגד, אין למנוע העלאתה. בייחוד כך, מקום בו ניתנה לצדדים ההזדמנות להיתמודד עם הטענה" (ראו: רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ ([פורסם בנבו], 25.10.2007); רע"א 1531/08 אבי חברה לעבודות עפר כבישים בניה ופיתוח (1982) בע"מ נ' חברת ביטום בע"מ ואח' (מיום 24.7.2008)).
בנוסף, לטעמנו, יש לדחות את טענת הנתבעת, לפיה, יש לדחות את התביעה על הסף מחמת שהוי ו/או השתק ו/או המנעות, מאחר ובמשך כל שנות עבודתו אצלה לא טען התובע טענות כלשהן הנוגעות להפקדות שבוצעו בגין תשלום העמלות.
...
בהיעדר חישוב נגדי מטעם הנתבעת, אנו מקבלים את החישובים שהציג התובע וקובעים כי התובע זכאי להשלמת הפרשות פנסיונית, תגמולי מעסיק, בסך של 46,180 ₪, כפי שנתבע על ידו במסגרת כתב התביעה.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיה את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום עבודתו של התובע ועד למועד התשלום בפועל: סך של 43,466 ₪ בגין הפרשי פיצויים וסך של 46,180 ₪ בגין הפרשי גמל.
כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום הכולל מע"מ, בסך של 7,500 ₪, וזאת בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו