חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחייה על הסף בשל השתק פלוגתא

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

תיקון התביעה המבוקש מהוה הוספת עילה חדשה שיש לדחות על הסף מחמת השתק פלוגתא.
...
עוד טוענת המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה מחמת השתק פלוגתא.
אף העיקרון של מניעת הכרעות סותרות תומך בקביעה, כי אין לאפשר למבקשים להעלות טענותיהם בסוגיות שהוכרעו במסגרת התיק הנוסף.
בנסיבות האמורות, הבקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת זכויותיו של מחמוד בחלקותיה של יוסרא נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד טוענות המבקשות, כי הואיל ועילת התביעה היחידה שנתקבלה לפי פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה הייתה הפרת חובת תום הלב על ידי העובד, וכל העילות הנזיקיות נדחו, כולל גם הסעדים הקשורים לחוק עוולות מסחריות, פקודת הנזיקין, חוק עשיית עושר ולא במשפט ועוד, הרי שדין התביעה בבית משפט השלום להדחות על הסף מחמת השתק פלוגתא.
...
לאחר שנתתי דעתי להחלטתו של בית משפט קמא, לנימוקי בקשת רשות הערעור, להליכים שהתנהלו בבית הדין האזורי לעבודה ובבית הדין הארצי לעבודה, ולאחר שגם נתתי דעתי להליך התלוי ועומד בפני בית משפט קמא, וכן לטיעוניהם המפורטים של ב"כ שני הצדדים ולפסיקה הרלוונטית, מסקנתי היא שיש לדחות את בקשת רשות הערעור בכפוף להערה אחת אליה אתייחס בסיום דבריי.
מקובלת עלי עמדת בית משפט קמא, לפיה יש להתייחס בזהירות רבה לבקשה לדחיית תביעה על הסף, וראוי בדרך כלל שלא לחסום את הדרך בפני תובע, ודי בכך שיש אפשרות, אף אם קלושה, שיעלה בידי התובע להוכיח את תביעתו לגבי אחד מן הסעדים המבוקשים.
לעניין זה אני מפנה לאמור בספרה של ד"ר נ. זלצמן על "מעשה בית דין בהליך אזרחי" עמ' 388: "לעומת זאת, אין מניעה להחלתו של כלל השתק הפלוגתא של ממצא שקבע בית משפט בהתדיינות הראשונה משהוכח כי אמנם זהות הפלוגתאות בכל אחת מן ההתדיינויות וכי התקיימו תנאיו של אותו כלל במקרה הנדון ... ". על יסוד כל האמור לעיל, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתוֹ של בית משפט קמא, ולפיכך אני דוחה את בקשת רשות הערעור, בכפוף להערה שבפיסקה מ"ג דלעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

ההודעה לצד שלישי: לאחר שבית המשפט דן בתביעה העיקרית, השאלה שנותר להכריע בה היא מה דינה של ההודעה לצד שלישי- כלום דינה להדחות על הסף מחמת מעשה בית דין ו/או להדחות לגופה; או שמא דינה דוקא להיתקבל? הצד השלישי, חב' בזק, טוענת כי פסק הדין שניתן בתביעות קטנות ואשר דחה את ההודעה לצד שלישי אשר הוגשה כנגדה שם בגין אותו ארוע נזיקי, מהוה "השתק פלוגתא" אשר תוצאתו היא כי יש לדחות את ההודעה לצד שלישי בהליך דנן.
...
בנסיבות אלו כאשר אין מחלוקת מצד הנתבעים, לא לגבי האחריות לקרות האירוע הנזיקי (מלבד הטענה כי האחריות לכך מוטלת על צד שלישי) ולא לגבי היקף הנזק; ומכל מקום ,לא הוכחה על ידי הנתבעים כל טענה כאמור שיש בה כדי לפטור אותם מאחריותם לנזק כולה ו/או חלקה (אף לא טענה לעניין "אשם תורם")- הרי שדין התביעה להתקבל כמעט במלואה, למעט רכיב הפסד ימי עבודה, אשר לא הוכח ורכיב עוגמת הנפש אשר יש להעמידו על סכום העומד בהלימה לסכום הנזק בסך של 1,500 ₪.
דין ההודעה לצד שלישי להידחות גם לגופה: אף אם היה נקבע כי אין מקום להחיל את הכלל של "השתק פלוגתא" על ההליכים שבפני, עדיין, דין ההודעה לצד שלישי להידחות: המודיעים, אשר נטל ההוכחה מוטל על כתפיהם, כפי שחל על כל תובע, לא הוכיחו, ולו בראשית ראיה, את טענתם ולפיה גובה הכבלים שהיו מותקנים במקום ע"י בזק, היה נמוך מהמותר עפ"י הדין.
בנסיבות אלו, דין ההודעה לצד שלישי להידחות גם לגופו של עניין.
התוצאה היא שאני מורה על דחייתה של הודעה לצד שלישי, תוך חיוב המודיעים יחד ולחוד, בהוצאותיה של צד ג' בסך כולל של 2,500 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת מבקשת סלק את תביעתו על הסף בשל מעשה בית דין - השתק עילה והשתק פלוגתא תקנה 45(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה קובעת, כי בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מחמת 'מעשה-בית-דין'.
...
בהתאם לקביעתנו לעיל, התביעה כולה נדחית על הסף, משכך ממילא מתייתר הדיון בבקשת התובע לתקן את כתב התביעה.
למעלה מן הצורך נציין כי הבקשה נדחית מטעמים נוספים.
כמו כן, דין הבקשה להידחות לגופה מן הטעמים שפורטו לעיל בבקשה לסילוק על הסף – הסוגיות אותן מבקש התובע להעלות נדונו והוכרעו בהליך קודם.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיקר טענות המשיבה בתמצית 3.1 לטענת המשיבה מדובר בעירעור נעדר בסיס שדינו להדחות הן על הסף - מחמת השתק פלוגתא והרחבת חזית אסורה – בהנתן שהמערער חזר בו בערר מהטענות לגבי מדידת הנכס, חדרי העזר ודרך חישוב המס –והן לגופו של עניין.
...
3.6 המשיבה הוסיפה, כי לא נהיר מטיעוניו של המערער בערעור האם הוא חולק על הסיווג, ואולם בכל מקרה, משהמערער אישר שהנכס משמש לו למשרד – דין הטענה להידחות.
אומר כבר עתה, כי לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בהחלטת הוועדה נחה דעתי שאין סיבה להתערב בהחלטת הוועדה וכי דין הערעור להידחות, הכול כפי שיפורט וינומק להלן: 4.4 אכן, כפי שקבעה הוועדה, בהתאם לפסק הדין בעניין קמרי, צו הארנונה של חולון איננו פוטר מחיובי ארנונה שטחים משותפים בבניינים שלא למגורים.
לסיכום, לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות – וכך אני קובעת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו