בצד האמור, ולאור נכונות המשיבים לקדם את סלילת הכביש העוקף, התבקשה "ארכה בת שישה חודשים להגשת עמדתה [של העותרת – ח' כ'] בדבר המשך בירור העתירה, בשים לב להתקדמות הבצוע בשטח בפועל".
לאחר עיון במכלול החומר שהונח לפניי – מצאתי כי דין העתירה שלפנינו להדחות בהעדר עילה להתערבות כמבוקש על-ידי העותרת.
...
בצד האמור, ולאור נכונות המשיבים לקדם את סלילת הכביש העוקף, התבקשה "ארכה בת שישה חודשים להגשת עמדתה [של העותרת – ח' כ'] בדבר המשך בירור העתירה, בשים לב להתקדמות הביצוע בשטח בפועל".
לאחר עיון במכלול החומר שהונח לפניי – מצאתי כי דין העתירה שלפנינו להידחות בהיעדר עילה להתערבות כמבוקש על-ידי העותרת.
ברם, ועל אף טענות העותרת בכל הנוגע להבטחות המדינה בעבר, לא ראיתי הצדקה לאפשר מצב דברים חריג זה. בעניין אחר, בעלת חשיבות, הזדמן לי לכתוב כך:
"בנסיבות אלה, ברי כי אין עילה למתן מי מהצווים על תנאי שהתבקשו בעתירה, וממילא אין עילה למתן צו מוחלט. בנסיבות גם לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשת העותרת, להורות על הגשת הודעת עדכון מטעם המשיבים, ובכך, הלכה למעשה, לבצע מעקב אחר גיבוש הנוהל בעוד העתירה תלויה ועומדת.
לא זו אף זו, בגדרי העתירה לא הונחה תשתית עובדתית או משפטית מספקת לשם בירור הטענה בדבר 'מועד השלמת' הכביש העוקף ופתיחתו לציבור, ומתן סעד בעטיה של טענה זו. ואולם, ככל שהעותרת סבורה כי עומדת לה עילה בהקשר זה, על יסוד האמור בהודעת העדכון מטעם משיבי הממשלה, היא רשאית לפעול בנדון כחוכמתה, בהליך נפרד, על יסוד התשתית העובדתית החדשה שהובאה במסגרת הודעת העדכון ולאחר מיצוי חובותיה כעותרת על-פי כל דין, ואיני נוקט עמדה לגופו של עניין בהקשר זה.
בכפוף לאמור לעיל העתירה, במתכונתה, נדחית בזאת.
