חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחו תביעה נגד עוזרת משפטית של שופט למה

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע ת"ק 32383-10-17 מרציאנו נ' גרין אקסטרים בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובע שמעון שלמה מרציאנו ת.ז. 0525517742 נתבעת גרין אקסטרים בע"מ ח.פ.515076826 פסק דין
לפני תביעה של לקוח נגד חברת גרין אקסטרים בע"מ, בגין רכישת ריקשה חשמלית עובדות שאינן שנויות במחלוקת וטענות הצדדים הריקשה נרכשה על ידי התובע מהנתבעת ביום 07.11.16.
אציין כי הדבר העלה תמיהות שכן טרם כל מינוי ומינוי העוזרת המשפטית של הח"מ שוחחה עם המומחים וביקשה הסכמתם להיתמנות, וקיבלה הסכמה זו. על אף האמור, לאחר שהמינוי נשלח, ובחלוף פרק זמן קצר, הודיעו המומחים, כל אחד בנפרד, כי הם לא יכולים לקבל על עצמם את המינוי (ראו הודעת דורון אינטרטור, ראו הודעת חנניה הלוי).
כמו כן טענה הנתבעת כי חוות הדעת מוכיחה שלא היה כל מקום להגיש התביעה, ולכן יש מקום לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.
...
מאחר ומומחה בית המשפט מצא את הריקשה תקינה, ודאי תפעל הנתבעת למכור את הריקשה ולכן דומה ש"הנזק" שלה בתיק דנן יהיה נמוך מהסכום שתשלם לתובע.
לסיכום הנתבעת תשלם לתובע סך של 16,700 ₪ תוך 30 יום.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך של 4,020 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום (פירוט ההוצאות: סך של 1,460 ₪ בגין התמלול, ראה קבלה שצורפה להודעת התובע מיום 17.04.18; סך של 220 ₪ בגין אגרת בית המשפט; סך של 2,340 ש"ח בגין חלקו של התובע בשכ"ט המומחה).

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום (השופטת הבכירה חנה ינון) מיום 26.7.10, בו נדחתה תביעתו של המערער לפצוי בסך 100,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע כנגדו על ידי המשיב.
לימים נתגלע סיכסוך בין העוזרת לבין המערער ומשפחתו בנוגע לשכר עבודתה והיא פתחה בהליכים משפטיים כנגד אשת המערער, לטענתה על מנת לתבוע את הזכויות המגיעות לה מעבודתה.
· ביום 14.1.08 דחו כל 5 שופטי ביה"ד הארצי לעבודה (פה אחד) את דרישת הקובל לעיכוב ביצוע (בש"א 73/08); · ביום 11.2.08 דחו כל 3 שופטי בג"צ (פה אחד) את בקשת הקובל לעיכוב ביצוע (בג"צ 797/08); · למרות פניות אליו, לרבות המכתב מושא התלונה, לא שולם סכום הפס"ד לזוכה, אלא רק לאחר המכתב.
בעיניין: Slim v. Daily Telegraph [1968] 1 All E. R. 497, 503 C-D-E אמר .Lord Denning M.R: "In considering a plea of fair comment , it is not correct to canvass all the various imputations which different readers may put on the words. The important thing is to determine whether or not the writer was actuated by malice. If he was an honest man expressing his genuine opinion on a subject of public interest, then no matter that his words conveyed derogatory imputations: no matter that his opinion was wrong or exaggerated or prejudiced; and no matter that it was badly expressed so that other people read all sorts of innuendos into it; nevertheless, he has a good defence of fair comment. His honesty is the cardinal test. He must honestly express his real view. So long as he does this, he has nothing to fear, even though other people may read more into it, see Turner (otherwise Robertson) v. Metro-Goldwyn-Mayer Pictures, Ltd. [1950] 1 All E R 449, 460, 461 Per Lord Porter and Silkin v. Beaverbrook Newspapers, Ltd. [1958] 2 All E R 516, per Diplock, J. I stress this because the right of fair comment is one of the essential elements which go to make up our freedom of speech. We must ever maintain this right intact. It must not be whittled down by legal refinements." ראוי לצטט לסיכום נושא זה את דבריו של השופט א. א. לוי ב-ע.פ. (ת"א) 60, 63, 64/88 פרנקל נ' יואל ישראלי פ"מ תש"ן ב' 363,353 למטה - 364 למעלה: "בחינת היתנהגותם של המערערים, על-פי ההלכה הפסוקה מלמדת, כי אף שהם השתמשו בלשון בוטה, הם התבססו על עובדות-אמת שיש בהן לא מעט שלילה, ושראוי להביאן לידיעת הציבור. המשיב נטל חלק פעיל ומרכזי בכל הפרשיות שנידונו, ואת אופיין של אלה האחרונות קבע המשיב במעשיו, ולא המערערים בכתבתם...זהו מקרה, שבו גם אם נגרם נזק למשיב, הרי הוא פעוט, ומכל מקום עדיף עליו אינטרס הכלל, שלא לרוקן את זכות חופש הדיבור מתוכנה." בעיניין: Spiller v Joseph [2010] UKSC 53,[2010] 3 WLR 1791, [2011] AC 852, [2011] 1 AC 852, [2011] 1 All ER 947 (1 Dec 2010) http://www.bailii.org/cgi-bin/markup.cgi?doc=/uk/cases/UKSC/2010/53.
...
בעניין: Slim v. Daily Telegraph [1968] 1 All E. R. 497, 503 C-D-E אמר .Lord Denning M.R: "In considering a plea of fair comment , it is not correct to canvass all the various imputations which different readers may put on the words. The important thing is to determine whether or not the writer was actuated by malice. If he was an honest man expressing his genuine opinion on a subject of public interest, then no matter that his words conveyed derogatory imputations: no matter that his opinion was wrong or exaggerated or prejudiced; and no matter that it was badly expressed so that other people read all sorts of innuendos into it; nevertheless, he has a good defence of fair comment. His honesty is the cardinal test. He must honestly express his real view. So long as he does this, he has nothing to fear, even though other people may read more into it, see Turner (otherwise Robertson) v. Metro-Goldwyn-Mayer Pictures, Ltd. [1950] 1 All E R 449, 460, 461 Per Lord Porter and Silkin v. Beaverbrook Newspapers, Ltd. [1958] 2 All E R 516, per Diplock, J. I stress this because the right of fair comment is one of the essential elements which go to make up our freedom of speech. We must ever maintain this right intact. It must not be whittled down by legal refinements." ראוי לצטט לסיכום נושא זה את דבריו של השופט א. א. לוי ב-ע.פ. (ת"א) 60, 63, 64/88 פרנקל נ' יואל ישראלי פ"מ תש"ן ב' 363,353 למטה - 364 למעלה: "בחינת התנהגותם של המערערים, על-פי ההלכה הפסוקה מלמדת, כי אף שהם השתמשו בלשון בוטה, הם התבססו על עובדות-אמת שיש בהן לא מעט שלילה, ושראוי להביאן לידיעת הציבור. המשיב נטל חלק פעיל ומרכזי בכל הפרשיות שנדונו, ואת אופיין של אלה האחרונות קבע המשיב במעשיו, ולא המערערים בכתבתם...זהו מקרה, שבו גם אם נגרם נזק למשיב, הרי הוא פעוט, ומכל מקום עדיף עליו אינטרס הכלל, שלא לרוקן את זכות חופש הדיבור מתוכנה." בעניין: Spiller v Joseph [2010] UKSC 53,[2010] 3 WLR 1791, [2011] AC 852, [2011] 1 AC 852, [2011] 1 All ER 947 (1 Dec 2010) http://www.bailii.org/cgi-bin/markup.cgi?doc=/uk/cases/UKSC/2010/53.
בסעיף 23, שם, נכתב: "The opinion may be mistaken, but to allow the party which has been denounced on the basis of it to compel its author to prove in court what he has asserted by way of argument is to invite the court to become an Orwellian ministry of truth." יישום בענייננו גם אם אניח, כי התוכן אליו מתייחס המערער מהווה "לשון הרע" כנגדו, וכי עצם שליחתו למספר עורכי דין מהווה "פרסום" לפי סעיף 2 לחוק, הרי מסקנתי היא, כי התוכן האמור אינו מהווה אלא הבעת דעתו האישית של מנסחו, דהיינו המשיב, ולפיכך הוא חוסה תחת ההגנה הנ"ל. למקרא טיוטת תלונתו של המשיב לוועדת האתיקה (ר' מוצג מ/1) ניתן לראות בנקל, כי המשיב אינו מבקש לקבוע עובדות חדשות ביחס למערער.
סעד בענייננו מתקיימת הגנה מכוח סעיף 15(4), ומשכך אני דוחה את הערעור.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי נצרת (השופטת רויטל טרנר ונציג הציבור מר עזמי תחאוחו; סע"ש 45806-11-15), במסגרתו התקבלה בחלקה תביעתו של המערער כנגד המשיבים (להלן יחד: המדינה) ונפסק לזכותו פיצוי כספי בסך של 60,000 ₪ בגין היתנכלות תעסוקתית.
התשובות שהתקבלו בגין פניות אלה דחו את טענות המערער, וקבעו - בתמצית - כי פרש ביוזמתו ומרצונו החופשי (ראו למשל את מכתב עו"ד רוזנברג מיום 19.1.14 וכן מכתב תשובה מפורט של חמוז ומנהל בית החולים מיום 20.10.13).
פסק דינו של בית הדין האיזורי בפני בית הדין האיזורי נשמעו שבעה עדים: מטעם המערער העידו הוא עצמו; מר חביב מלול, סגן אפסנאי ראשי ויו"ר ועד העובדים בין השנים 2008-2011 וכן 2020 ואילך; גב' אסתר מוטעי, עוזרתו של חמוז (להלן: מוטעי); מר נביה ווהבה, סגנו של חמוז (להלן: ווהבה); ועו"ד אסף רוזנברג, ששמש כאמור בתקופה הרלוואנטית כממונה על המשמעת בנציבות.
משמעותם המשפטית של הממצאים העובדתיים - היתעמרות בעבודה ממצאיו העובדתיים של בית הדין האיזורי משקפים לכאורה היתנהגות שנאסרה על ידי המחוקק באופן מפורש, הן במסגרת סעיף 2 לחוק הגנה על עובדים - האוסר על פגיעה בתנאי עבודתו של עובד בשל כך שהגיש תלונה נגד מעסיקו או סייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה, בתנאים הנקובים בחוק, והן בסעיף 33י' לחוק הסכמים קבוציים - האוסר בין היתר על הרעת תנאי עבודה של עובד בשל חברותו או פעילות בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים.
...
מדובר בפיצוי על הרף הגבוה, כיוון ששוכנענו שנסיבות המקרה חמורות במיוחד ומצדיקות סעד מתאים.
לא נעלם מעינינו כי המערער לא תבע בכתב תביעתו באופן מפורש פיצוי כספי בגין התעמרות, אך כאמור לעיל בית הדין האזורי שוכנע שהתקיימו התנאים שנקבעו לצורך כך בפסיקה (עניין ימית סינון), מבלי שהמדינה ערערה על כך. משכך, ומאותם שיקולים, שוכנענו כי ניתן וראוי להגדיל את סכום הפיצוי, על מנת שישקף באופן מדויק יותר את חומרת ההתנהלות כלפי המערער.
סוף דבר - הערעור מתקבל בעיקרו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ב-2 ביוני 2021 בתיק נפרד, הסתמך בית המשפט המסחרי בקייב על חוק זה על מנת לדחות תביעה של בעל מניות קודם בפריבטבנק, בה התבקש צו המצהיר על הלאמת פריבטבנק כבלתי תקפה.
עוזרת ביתו של הנתבע 1 ששוחחה עם שליח התובע לא הובאה לעדות וככל הנראה שעדותה הייתה פועלת לחובת הנתבע 1.
בכלל, מדובר בסכסוך פנים אוקראיני בעל היבטים פוליטיים מובהקים הנובע מהתבטאויות של הנתבע כנגד המשטר באוקראינה; בהנתן האמור לעיל, ציפיותיהם הסבירות של הצדדים הן לניהול ההליך באוקראינה; שיקולים צבוריים בשל העומס והעלויות הכרוכות בבירור התובענה בישראל נוכח ריבוי המסמכים המשפטיים והבנקאיים באוקראינית, הכרת הדין האוקראיני, למידת מאפייני מערכת הבנקאות והרגולציה הבנקאית באוקראינה, ובשל המורכבות החוקתית האוקראינית סביב הסיכסוך והעובדה שלמדינת ישראל אין עניין אמיתי בבירור התובענה.
ביחס להבדל שבין הרף הנידרש להוכחה במסגרת עילת ההמצאה לבין הרף הנידרש להוכחת עילת תביעה, היטיב להסביר כבוד השופט גונטובניק בקובעו כי "עילת ההמצאה מחפשת קשר מספק של הסיכסוך לישראל באופן המצדיק את הרחבת הסמכות של הפורום הישראלי על הנתבע הזר. כך למשל אם הסיכסוך נוגע בקרקע המצויה בתחום המדינה; או שהוא מבוסס על מעשה או על מחדל שארע כאן; אם חוזה הופר בתחום המדינה או שחלים עליו דיניה וכיו"ב, כל אלה יוצרים זיקה מהותית של הסיכסוך לפורום הישראלי. בנוסף, על התובע להראות, כמובן, שיש לו עילת תביעה נגד הנתבע הזר, שכן אם תביעתו נעדרת בסיס אין טעם בגרירתו לארץ ובהרחבת סמכות השיפוט על כל המשתמע" [ההדגשות הן במקור – ר' ע'; ראו ת"א (ת"א) 40773-10-18 Ashland Inc נ' רותם אמפרט נגב בע"מ (פורסם במאגרים) 06.02.2022].
...
לסיכומו של פרק זה, נוכח כל השיקולים שפורטו לעיל, אני קובעת כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בסכסוך שבין התובע לנתבעים 1-2.
התיישנות; סבורני כי טענת ההתיישנות נדונה לא מעט במסגרת החלטות קודמות הן בבקשה לסילוק על הסף והן בהחלטת בית המשפט העליון בערעור, כך שטענה זו לא עומדת לנתבעים במסגרת בקשה מקדמית עוד יותר מבקשה להיתר המצאה.
סוף דבר; לאור האמור אני קובעת: המסירה לנתבעים בישראל – אינה מסירה בהתאם לתקנות ולפיכך לא יכולה להיחשב כמסירה כדין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 29617-05-20 עבו ואח' נ' שוויצריה הקטנה בע"מ ואח' מספר בקשה:30 לפני כבוד השופטת הדס עובדיה מבקשים 1.אורית עבו 2.תהילה ליבוביץ ע"י ב"כ עוה"ד יוסף-חי אביעזיז משיבים 1.שוויצריה הקטנה בע"מ 2. רויאלטי זק שוויצריה הקטנה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שמואל בורסי, מיכל גולדהר, בתיה שהנו עברי, רונית כהן כספי, שירי שושן וגנר, מאיה בורסי מוסקוביץ 3.סופר קופיקס בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רונית סיטון זלקינד ומעיין זיו גלנץ פסק דין
המבקשות הגישו תגובתן ובה דחו את טענות המשיבות.
הצדדים הסכימו , כי מחצית משווי התרומה יועבר לעמותת עזר לחיל (ע"ר) שתומכת ועוזרת לחיילי וחיילות צה"ל ומשפחותיהם, חיילים בודדים, חיילים נפגעים וחיילים משוחררים שהביעה את רצונה לקבל את התרומה.
הצדדים טענו כי בתי המשפט אישרו לא פעם בנסיבות דומות הסתלקות מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, כנגד ביצוע פעולה על ידי הנתבעים שיהיה בה כדי להביא תועלת לחברי הקבוצה, תוך תשלום גמול לתובע ושכר טירחה לבא כוחו, זאת, בין היתר, נוכח העובדה כי הסתלקות כאמור אינה יוצרת מעשה בי דין כלפי חברי הקבוצה, באופן שאין חשש אמיתי לפגיעה בקבוצה.
לטענת הצדדים התקנת חיוב האגרה בתובענות ייצוגיות נועדה להגשים שתי תכליות עיקריות והן כסוי עלויות ההליך המשפטי ומניעת תביעות סרק.
...
בנסיבות אלה ונוכח האמור לעיל, הגיעו המבקשות ובא כוחן למסקנה, כי הושגו מטרות הגשת התובענה, וכי האינטרס הציבורי יצא נשכר, ועל כן אין עוד טעם בהמשך בירורה של בקשת האישור.
עם זאת, בית המשפט רשאי להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה ואף ישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה; וכן לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
בשים לב לכל האמור לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשת הצדדים בעניין זה. לפי המוסכם בין הצדדים יישאו המשיבות בתשלום חלקה השני של האגרה.
התוצאה לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת ותביעתו האישית של המבקש נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו