על יסוד הטענה כי היתקיימו בין הצדדים יחסי עבודה, עתרה התובעת לתשלום שכר בגין שעות עבודה שלא שולמו לה לטענתה, פצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיצוי בגין פיטוריה בהריון וזכויות סוציאליות נוספות.
ביום 15.2.21 נשמעו העדים וביום 22.2.21 נשמעו סיכומי הצדדים בעל פה.
דיון והכרעה
לאחר שעיינו היטב בכתבי הטענות על נספחיהם, ושמענו את עדויות הצדדים וסיכומיהם, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות, ונימוקינו מפורטים להלן.
]
בפסיקה העניפה של בתי הדין לעבודה נקבעו סימני היכר רבים ומבחני עזר נוספים לזיהוי יחסי עובד ומעסיק, דוגמאת מבחן הכפיפות; מבחן הפיקוח; תלות כלכלית; מבחן הקשר האישי; צורת תשלום השכר; האם המועסק נהנה מסכויי רווח ומסכוני הפסד; האם נעשה שימוש בכלי עזר ומי השקיע בהם; כיצד הוצגו היחסים לצדדים שלישיים; האם קיימת בלעדיות למעסיק בפרק הזמן המוקדש לעבודה; האם יש לקוחות נוספים; האם קיימת מסגרת שעות קבועה; תשלום מס הכנסה, מס ערך מוסף וביטוח לאומי וכיו"ב. יוטעם כי אף אחד מהמבחנים אינו מכריע כשלעצמו וההכרעה בשאלה זו היא על ידי בחינת התמונה בכללותה ושיקלול מלוא הסממנים[footnoteRef:10].
]
"דלית: טוב, דדי. אני, אמממ, אני גם לא יודעת כל כך מה קורה איתי שנה הבאה. אני לא מספרת, אבל אני, אני בהריון".
לאחר שהוכח בפנינו כי ההיתקשרות בין הצדדים לא הסתיימה בשל הריונה של התובעת, היא שינתה חזית וטענה לראשונה כי היא הייתה בטיפולי פוריות עליהן ידע הנתבע במועד הפסקת ההיתקשרות, על אף שלטענה לא היה זכר בכתב התביעה.
...
למעלה מהצורך ועל אף שכבר קבענו כי דין התביעה להידחות בהעדר קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים, מצאנו להתעכב בקצרה על מהימנות גרסתה של התובעת לעניין הרקע להפסקת ההתקשרות עמה.
התובעת כאמור טענה כי "פוטרה" לכאורה עקב הריונה, אלא שמצאנו כי גם גרסתה בעניין זה לא מהימנה.
בנסיבות העניין, התביעה נגד כל אחד מהנתבעים נדחית על כלל מרכיביה.
