דוגמה לזיכוי מעבירות בהעסקת בני נוער

בפסקי-הדין הודגשה חומרת העבירה של היתנהגות אלימה של מורה כלפי תלמידה, ועל-כך שגם אם ההרשעה עלולה לפגוע בהמשך העסקה כמורה, אין מקום להמנע מהרשעה, ולכל היותר ניתן ליתן ביטוי לנסיבות העומדות לזכות המורה באמצעות הקלה בעונש.

ב-עש"ם 5843/08 נשאת אבו דהש נ' נציב שירות המדינה (24/7/08), נפסק על-ידי כב' השופט רובינשטיין (כתוארו אז): "בפסיקה עקבית של בית משפט זה בשנים האחרונות הודגש המסר הערכי הקשור באנשי הוראה וחינוך אשר נכשלים בעבירות ומגיעים לפתחו של בית הדין המשמעתי. דברים אלה - החוזרים כחוט השני - הם בחינת פשיטא; מורה הוא מיקצוע הנושא מסרים של היתנהגות וערכים, והוא אמור להנחילם לתלמידיו, ולשמש להם מופת. בפרשת חלף הנזכרת ציינה השופטת ביניש, כי "לתפקיד המורה נועדה משמעות מיוחדת, בהיותו מחנך האמור לשמש דוגמה לתלמידיו". ב-עש"מ 9741/06 נעאמנה ע' מדינת ישראל (לא פורסם) ציינה השופטת פרוקצ'יה, לגבי מורה שכשלה בקבלת תמריצי עדוד בשימוש במסמכים כוזבים (ולא הובאה בפלילים אלא בדין המשמעתי), כלהלן: "איש חינוך המועסק במערכת החינוך של המדינה חייב בחובת אמון והגינות מוגברת. במעמדו כאיש הוראה הוא מהווה דוגמא ומופת אישי לבני הנוער אותם הוא מלמד ומחנך. ממוריו ומחנכיו שואב הדור הצעיר את מערכת הערכים הבונה ומגבשת את דמותה של החברה הישראלית לימים יבואו". מזכירים דברים אלה את אמרת הנביא ישעיהו (ל', כ') "והיו עיניך רואות את מוריך...

...

בהקשר לכך יש לציין כי ההליכים המשמעתיים קיימים בסקטורים שונים, ולא רק בשירות המדינה (למשל לגבי עורכי-דין, רופאים, רואי-חשבון, אדריכלים, וכיו"ב), וגם בהקשר להליכי משמעת בסקטורים אחרים נפסק באשר להיבטים אישיים ולנסיבות אישיות כי: "לכל ההיבטים הללו ישנו משקל ניכר מן הבחינה האנושית, והיה להם בוודאי מקום נכבד בשיקולי הענישה הפלילית, ואף יש להם מקום מסוים במסגרת שיקולי הענישה המשמעתית. עם זאת, אין הם מכריעים את הכף בדין המשמעתי. מעמדה ואמינותה של המערכת המקצועית בעיני הציבור הם העומדים במוקד כאן, ואין מנוס ממתן משקל מכריע להיבטים אלה מן הטעמים שבאינטרס הציבור..." עיין לעניין זה ב-על"ע 3467/00 הוועדה המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו נ' צלטנר (18/2/02).

בעניין שופניה, תיאר בית-המשפט בהרחבה כי המורה התכוונה למנוע מפגש אלים בין שני תלמידים, ובית-המשפט מצא לנכון ליתן משקל כאשר בחן את הנסיבות שבהן אירעה התקיפה (עיין סעיפים ל"ג ו-ל"ד לפסק-הדין בעניין שופניה).

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את ערעור המערער בכל הקשור לאמצעי המשמעת של נזיפה חמורה ופיטורים לאלתר, ומקבלת באופן חלקי את ערעור המערער באשר למשך פסילתו משירות המדינה וממשרד החינוך, כך שמשך הפסילה יקוצר כמפורט לעיל.

מסמכים אלה הופצו למנהלי הסניפים ובהם פירוט התנאים שבחוקי העבודה עליהם יש להקפיד במהלך חופשת הקיץ בה מועסקים בני נוער רבים.

כך לדוגמה, בעיניין גד אותו הדגישו הנאשמים בסיכומים מטעמם, קבע בית הדין כי "אי העברת הכספים דרך הקופה הרושמת מביאה לאפשרות של אי תשלום דמי ביטוח לאומי ופגיעה בגביית המס המתחייב מבעל העסק - אין לעודד תופעה שכזו, ראוי לגנותה". הואיל ובאותו מקרה נערך רישום מדויק של כל ההכנסות מתשר שנאספו ושולמו למלצרים, רישום שאף ענה לדרישות הוראות מס הכנסה קבע בית הדין כי ניתן לראות בו כשכר ששולם למלצרים.

אני מזכה את הנאשמת מכל יתר העבירות שיוחסו לה. את הנאשם אני מרשיעה בחלק מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום כמפורט מטה: [א] עבירה של הפרת אחריות נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העסקת נער ללא מתן הפסקה, לפי סעיף 22(א) יחד עם סעיף 33א(2) וסעיף 38 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.

...

הנה כי כן, גם אם אקבל את טענת הנאשם, לפיה אכן הפעיל את האמצעים עליהם עמד בעדותו, הרי שאין די בהם כדי "למלט" אותו מאחריותו בגין ביצוע העבירות ומכל מקום, אינני מקבלת את טענת הנאשם בעניין האמצעים בהם לכאורה נקט ואבאר.

את הנאשם אני מרשיעה באחריות של מנהל לאי תשלום שכר מינימום לפי סעיפים 15-14 יחד עם סעיף 2 לחוק שכר מינימום.

התוצאה על יסוד כל האמור אני מרשיעה את הנאשמת בחלק מן העבירות שיוחסו לה בכתב האישום כמפורט מטה: [א] עבירה אחת של העסקת נער ללא מתן הפסקה לפי סעיף 22(א) יחד עם סעיף 33א(2) לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.

אני מזכה את הנאשמת מכל יתר העבירות שיוחסו לה. את הנאשם אני מרשיעה בחלק מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום כמפורט מטה: [א] עבירה של הפרת אחריות נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העסקת נער ללא מתן הפסקה, לפי סעיף 22(א) יחד עם סעיף 33א(2) וסעיף 38 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הריני מזכה את הנאשם 2 מכל העבירות שבכתב האישום וכן מזכה את הנאשמת מעבירות של העסקת בני נוער ללא אישור רפואי, אי מסירת תלושי שכר ומפסיקה את ההליכים בנוגע לאישום שעניינו העסקת בני נוער ללא פנקס עבודה.

...

ממכלול הראיות עולה כי במועד הרלבנטי לעריכת הביקורת הנאשמת אכן לא מילאה אחר הוראות החוק.

מכאן שהמסקנה המתבקשת היא כי אישום זה הוכח ברמה הנדרשת ומשכך יש להרשיע את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בהקשר זה. הרשעת הנאשמת בעבירה של אי תליית מודעה המפרטת את עיקרי זכויות העובדים מחומר הראיות עולה כי בביקורת שערכה המאשימה ביום 24.8.10 על ידי הגב' אמזלג, אשר העידה בבית הדין, לא נמצאה מודעה המפרטת את עיקר זכויות העובד לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום התשמ"ז – 1987.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הריני מזכה את הנאשם 2 מכל העבירות שבכתב האישום וכן מזכה את הנאשמת מעבירות של העסקת בני נוער ללא אישור רפואי, אי מסירת תלושי שכר ומפסיקה את ההליכים בנוגע לאישום שעניינו העסקת בני נוער ללא פנקס עבודה.

דיון והכרעה השאלה הצריכה לענייננו – האם הנתבעת הפרה חובה חקוקה, והתרשלה במילוי תפקידה כרשות, המזכה את התובעת בפצוי.

מנגד, הערייה בכתב הגנתה ציינה כי התחנה נקייה, למעט מקרים ספורים, ואף הדגישה כי המדובר בתקופת הקיץ, שבמקום נוכחים הרבה בני נוער.

כפי שציינתי לעיל, העסקת קבלן חצוני אינה פוטרת תאגיד סטאטוטורי דוגמאת הנתבעת, שעליו מוטלות חובות זהירות כלפי הציבור, מחובותיו ומהאחריות בגין ביצוען באופן רשלני.

לשמוע ולא להאמין! עדותה של הגב' רויכמן, והתנהלות הנתבעת כבי שהובא בפניי, לטעמי מבססים את טענות התובעת, כפי שגוללה בכתב תביעתה: "ביום 31/8/15 שוחחה התובעת עם נציגת המוקד העירוני הגב' דליה, וזו טענה כי העבירה פנייה דחופה למחלקת דרכים... . באותה נשימה מסרה הגב' דליה לתובעת מספרי טלפון... של גורמים אחרים בערייה האמונים על ניקיון התחנה.

...

לפיכך, נחה דעתי כי הנתבעת התרשלה כלפי התובעת - שהרי, ברי הוא שקיימת חובת זהירות בין העיריה לבין תושביה ועוברי אורח הסובלים דרך קבע ממפגע הנגרם כתוצאה מלכלוך.

הגם, ששוכנעתי כי הנתבעת לא טיפלה כראוי בתלונותיה של התובעת, והפרה חובותיה.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת שקל אחד, וזאת בצירוף הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

בנוסף היתקבל מכתב המלצה מהמרכז הקהילתי לפיו הנאשם מיתנדב לטובת נערים ומהוה דוגמא אישית עבורם.

בת"פ (שלום פ"ת) 47686-04-14 מד"י נ' משה בוני הודה הנאשם, כבן 74, בעבירה של העסקת שב"ח. בית המשפט נימנע מהרשעתו לאור המלצת שירות המבחן ובהיתחשב בכך שהנאשם עבד כמנהל מקצועי של מוסך וכמעבד כרמים והרשעה בפלילים עלולה לפגוע בעיסוקיו אלה.

אין מדובר במי שמעסיק עובדים דרך קבע בעבודתו, או שנימצא במגע שוטף עם תושבי האיזור, ועל כן ניתן להניח לזכותו, לאור אישיותו ורקעו כפי שהם עולים מהתסקיר, כי טעה בתום לב ולא התכוון לסכן איש, ודאי לא את עצמו ואת בני ביתו.

מדובר באדם נורמאטיבי, אשר מכה על חטא ומתחייב שלא לשוב ולבצע מעשים דומים, ואף מוכן לבצע עבודות לשירות הציבור, כאשר דרכו בחיים עד כה מעידה על תרומיות לחברה ורצון לסייע לבני נוער, ללא קשר לתיק זה. הוכח כי ההרשעה עלולה לחבל בהסמכתו לרבנות, ולקטוע את מאמציו הממושכים לקבל הסמיכה כזו.

...

דיון ההלכה בעניין אי הרשעה היא, כידוע, כי ככלל דינו של מבצע עבירות להיות מורשע, אלא בנסיבות יוצאות דופן, בהן הפגיעה הצפויה לנאשם בשל ההרשעה אינה מידתית ביחס לחומרת העבירה.