יתרה מכך הנתבעים הוכיחו כי התובע לא היה מסתפק בהמצאת כתבי טענות בלבד, אלא היה נוהג לצרף לאותם מסמכים מכתב שהוא עצמו כתב בו נהג להזהיר את הנתבעים לבל יענו לדרישותיו (מכתב לדוגמא צורף – נספח 10 לתצהיר הנתבעים, ר' נ/3)
באשר לאירוע עצמו – הרי שעיון בתלונה שהגישה הנתבעת ביום 02.10.18 מעלה שאין בה לשון הרע (התלונה צורפה כנספח 5 לתצהירי הנתבעים) אלא תאור ארועים בהם התובע דפק על חלונות הקליניקה ומאיים שיביא ניידת לעצור אותם למרות שביקשה ממנו לפנות לבעלה שלא היה מקום.
התובע בחר להגיש את התביעה בגין אותו אירוע רק בשנת 2021, כלומר בחלוף כ-3 שנים, וזאת למרות שעוד לכן קודם וכבר בשנת 2018 הגיש נגד אותם שני נתבעים (אושרית ושי שמראל) תביעה אחרת, תביעה קטנה (ת"ק 42554-11-18 כספי נ' שי ואושרית שמראל) אשר הסתיימה בהסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין ביום 13.12.18, מבלי להזכיר כלל את אותו אירוע מאותה שנה.
...
.
גם הטענה לאיומים או תקיפה נדחית על ידי, ואני סבורה כי התובע, כמי שעוסק בעיקולים צריך לקחת בחשבון כי הוא לא יתקבל אצל החייבים במאור פנים, ובאם לעיתים הרוחות מתלהטות, אין הצדקה בכל מקרה ומקרה להגיש תלונה במשטרה כפי שנוהג התובע לעשות (זאת למדתי ממספר תיקים של התובע שהתנהלו בפני ותיקים רבים נוספים שנדונו בפני שופטים שונים)".
התוצאה:
אני מורה על דחיית שתי התביעות.
התובע ישלם לנתבעים (באמצעות בא כוחם) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 22,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.